פיקוד המרכז
פיקוד המרכז (בראשי תיבות: פַּקְמָ"ז) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד אחראי לכל היחידות והחטיבות הממוקמות באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), ירושלים, השרון, גוש דן והשפלה.
  | |
| סמל ודגל הפיקוד | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג | פיקוד מרחבי |
| בסיס האם | מחנה נחמיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
מאי 1949 – הווה (כ־76 שנים)  |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקד נוכחי |
אבי בלוט |
| מפקדים | מפקדי הפיקוד |
  | |
מבנה ארגוני
עריכה
תרשים המבנה הארגוני
עריכה
.png){kind=small}
מקרא: חטיבה מרחבית; חטיבת חי"ר; חטיבת שריון; חטיבת אש; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים
יחידות בעבר
עריכה- אוגדה 85 – אודה מרחבית בבקעת הירדן משנות השבעים עד 1992.
אוגדה 162 – הוקמה בפיקוד הדרום ולאחר נסיגת צה"ל מסיני הועבר לפיקוד. בינואר 2016 חזרה לפיקוד הדרום, כאשר חטיבה 417 נותרת תחת הפיקוד.[1]- עוצבת עידן (אוגדה 340 ו־880) – גלגולה הקודם של עוצבת הבזק (99). נסגרה ב־2020.
- אוגדת יהודה (720) – הוקמה ב־1978 כאוגדת מילואים. במהלך חומת מגן ב־2002 הפכה לאוגדת בט"ש שקיבלה אחריות על החטיבות המרחביות יהודה ועציון. במאי 2003 חזרה האוגדה להיות אוגדת מילואים, והיא פורקה ב־2004.
היסטוריה ותפקידים
עריכהב־6 באוגוסט 1948, במהלך ההפוגה השנייה, הוצאה פקודה לחלוקת הארץ לחזיתות, בהן חזית המרכז. החזית גבלה מצפון בחזית המזרח שגבולה עבר בירקון ומדרום בחזית הדרום שגבולה עבר בוואדי נבי רובין (חלקו המישורי של נחל שורק) על למסילת הרכבת יפו–ירושלים עד לכביש הרטוב־שער הגיא. תחת פיקוד החזית היו חטיבת קרייתי, מחוז תל אביב ונפת חי"ם ירקון שהועברה מחטיבת אלכסנדרוני אליו, חטיבת עציוני ומחוז ירושלים.[2]
במאי 1949 הוחלפו החזיתות בפיקודים מרחביים, וחזית המרכז הפכה לפיקוד המרכז. חזית המזרח בוטלה ושטחה חולק בין פיקוד הצפון לפיקוד המרכז.[2]
במלחמת ששת הימים היה הפיקוד אחראי לכיבוש יהודה ושומרון מירדן. לאחר המלחמה נטל הפיקוד חלק במלחמת ההתשה בבקעת הירדן, במסגרתה הרבה לעסוק במרדפים אחר מחבלים שחדרו מירדן, וכן הוביל את פעולת כראמה. החל מהאינתיפאדה הראשונה מתמקד הפיקוד בעיקר בביטחון שוטף בגזרתו, שכולל אבטחה של ההתנחלויות והמאחזים שבתחומי הפיקוד, אבטחת התנועה בכבישים והתמודדות עם פיגועים.
ב־7 ביוני 1967 מונה האלוף חיים הרצוג למפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית,[3] והוא פרסם מנשר בו נקבע כי "כל סמכות של שלטון חקיקה, מינוי ומינהל לגבי האזור או תושביו תהא מעתה נתונה בידי בלבד ותופעל רק על ידי או על ידי מי שיתמנה לכך על ידי או יפעל מטעמי."[4] במנשר גם נטלה חזקה על רכוש ממשלת ירדן ונקבע כי המסים באזור ישומלמו למפקד כוחות צה"ל באזור.[4] לאחר שבוע הועברו סמכויות תפקיד מפקד כוחות צה"ל באזור לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס.[3] ב־20 בדצמבר 1967 הועברו הסמכויות לאל"ם רפאל ורדי שמונה למפקד אזור יהודה ושומרון הכפוף לאלוף הפיקוד.[5]
בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים ונסיגת צה"ל מסיני שבעקבותיה הועבר מרחב הערבה ועוצבת אדום מאחריות פיקוד המרכז לפיקוד דרום.[6]
לאחר מלחמת המפרץ הוקם פיקוד העורף שקיבל את מפקדת העורף שפעלה תחת הפיקוד.[7]
מושב הפיקוד
עריכהמפקדת פיקוז המרכז שכנה בתחילה במחנה דני שברמלה.[8]
לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר את מפקדת הפיקוד מבסיסה ברמלה למתחם ששימש את הצבא הירדני בצפון ירושלים בסמוך לנווה יעקב.[9] מחנה המפקדה נקרא בעבר "מצודת כפיר", ונחנך בספטמבר 1971.[10] המתחם שופע בעיטורים אומנתיים. בשערי המתחם קיים תבליט של אריה המבוסס על חותם לשמע עבד ירבעם, קיר קרמיקה גדול בנושא מלחמות ירושלים וכן אריה מאבן גולפו בכניסה הראשית על ידי יעל ודורון בר אדון, לצד פסל "יעקב נאבק עם המלאך" של אלי אילן ואריה מגרוטאות של בריחי כלי נשק מעשה ידי יגאל תומרקין. תומרקין יצר גם יצירת מתכת בשם "שופרות יריחו" ברחבת הדגל.[11] הקמת המצודה עלתה 17 מיליון לירות.[12]
לאחר שמפקד הפיקוד נחמיה תמרי נהרג בהתרסקות מסוק במקום בינואר 1994 שונה שם המחנה למחנה נחמיה, על שמו.[13]
מפקדי הפיקוד
עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אלוף צבי איילון | מאי 1948 - מאי 1952 | עד נובמבר 1949 היה גם סגן הרמטכ"ל |
| אלוף יוסף אבידר | מאי 1952 - 1953 | כתפקיד ביניים |
| אלוף צבי איילון | אפריל 1954 - נובמבר 1955 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אלוף צבי צור | נובמבר 1955 - ינואר 1958 | לימים הרמטכ"ל ה־6 |
| אלוף מאיר עמית | ינואר 1958 - ינואר 1960 | לימים ראש המוסד |
| אלוף יוסף גבע | ינואר 1960 - דצמבר 1965 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| אלוף עוזי נרקיס | דצמבר 1965 - יולי 1968 | אלוף הפיקוד בזמן מלחמת ששת הימים |
| אלוף רחבעם זאבי | יולי 1968 - אוקטובר 1973 | לימים ראש אג"ם, חבר הכנסת ושר התיירות |
| אלוף יונה אפרת | אוקטובר 1973 - יוני 1977 | אלוף הפיקוד במלחמת יום הכיפורים |
| אלוף משה לוי | יוני 1977 - נובמבר 1981 | לימים הרמטכ"ל ה־12 |
| אלוף אורי אור | נובמבר 1981 - אוקטובר 1983 | לימים סגן שר הביטחון |
| אלוף אמנון ליפקין־שחק | אוקטובר 1983 - ינואר 1986 | לימים הרמטכ"ל ה־15 |
| אלוף אהוד ברק | ינואר 1986 - 1987 | לימים הרמטכ"ל ה־14, ראש הממשלה ושר הביטחון |
| אלוף עמרם מצנע | 1987 - 1989 | מפקד הפיקוד בזמן האינתיפאדה הראשונה |
| אלוף יצחק מרדכי | 1989 - 1991 | כונה "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן בפיקוד הצפון, בפיקוד המרכז ובפיקוד הדרום), לימים שר הביטחון |
| אלוף דני יתום | 1991 - מרץ 1993 | לימים ראש המוסד |
| אלוף נחמיה תמרי | מרץ 1993 - ינואר 1994 | נהרג בהתרסקות מסוק בעת תפקידו. על שמו מכונה מבנה פיקוד המרכז, 'מצודת נחמיה'. |
| אלוף דני יתום | ינואר-אפריל 1994 | ממלא מקום לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| אלוף אילן בירן | אפריל 1994 - מרץ 1996 | לימים מנכ"ל משרד הביטחון |
| אלוף עוזי דיין | מרץ 1996 - מאי 1998 | לימים סגן הרמטכ"ל ויו"ר המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) |
| אלוף משה יעלון | מאי 1998 - יולי 2000 | לימים הרמטכ"ל ה־17, ושר הביטחון |
| אלוף יצחק איתן | יולי 2000 - אוגוסט 2002 | האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן |
| אלוף משה קפלינסקי | אוגוסט 2002 - ינואר 2005 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אלוף יאיר נוה | ינואר 2005 - מאי 2007 | תוכנית ההתנתקות ואירועי עמונה; לימים סגן הרמטכ"ל |
| אלוף גדי שמני | מאי 2007 - אוקטובר 2009 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| אלוף אבי מזרחי | אוקטובר 2009 - מרץ 2012 | |
| אלוף ניצן אלון | מרץ 2012 - מרץ 2015 | לימים ראש אגף המבצעים |
| אלוף רוני נומה | מרץ 2015 - מרץ 2018 | לימים פרויקטור הקורונה בנתב"ג |
| אלוף נדב פדן | 7 במרץ 2018 - יולי 2020 | |
| אלוף תמיר ידעי | יולי 2020 - אוגוסט 2021 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אלוף יהודה פוקס | אוגוסט 2021 - 8 יולי 2024 | מלחמת חרבות ברזל |
| אלוף אבי בלוט | 8 יולי 2024 - | מלחמת חרבות ברזל; מכהן |
ראשי מטה הפיקוד
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
| צבי גרמן | ||
| יוסף איתן | 1952 - 1953 | |
| אהרן יריב | 1956 | |
| בנימין גיבלי | 1957 | |
| יהודה הררי | 1959 - 1961 | |
| רחבעם זאבי | 1962 - 1963 | |
| יוסף הרפז | ||
| חיים אבינועם | 1965 - 1967 | |
| שלמה להט | ||
| ברוך בר־לב | 1967 | |
| הרצל שפיר | 1969 | |
| יעקב אלעזרי | 1971 | |
| משה לוי | 1973 - 1974 | |
| יהודה גולן | ||
| נחום זקן | ||
| משה יוסף | 1978 - 1979 | |
| אורי אור | 1979 - 1981 | |
| חיים אורן | 1985 | |
| עוזי בן יצחק | 1986 - 1988 | |
| חגי לוי | 1988 - 1990 | |
| צביקה קן־תור | 1991 - 1995 | מצולחי תעלת סואץ |
| מוטי בירן | 1995 | |
| יעקב זיגדון | 2000 | |
| מעד'א חסבאני | ||
| משה תמיר | 2004 - 2006 | |
| יעקב ברק | 2006 - 2007 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| מוטי אלמוז | 2007 - 2010 | לימים ראש אכ"א |
| דוד מנחם | 2010 - 2013 | לימים ראש המנהל האזרחי |
| אילן מלכא | 2013 - 2016 | לימים ראש אגף המטה בשירות בתי הסוהר |
| עופר וינטר | 2016 - 2018 | לימים מפקד עוצבת האש |
| רסאן עליאן | 2018 - 2019 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| רמי אבודרהם | 2019 - 2022 | לימים ראש חטיבה טכנולוגית ליבשה |
| רועי שטרית | יולי 2022 - |
קישורים חיצוניים
עריכה
פיקוד המרכז, באתר צה"ל- משה שמש, כך נערך פיקוד המרכז לאיסוף המודיעין בגדה המערבית ב-67', מבט מל"מ, גיליון 87, אוקטובר 2020, עמודים 44–46
- אבן מספר 8: חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
ישראל, צה"ל. פיקוד מרכז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אביה שקלאר וגילי קופר, 28 בינואר 2016: אוגדה 162 עוברת לפיקוד הדרום, באתר פארק לטרון, 5 במרץ 2018
- ^ 1 2 עמירם אורן, סדר הכוחות של צה"ל וארגונים המרחבי תוך קביעת תחום המדינה וגבולותיה המלחמת העצמאות, עלי זית וחרב ה', תשס"ד, עמ' 83–121
- ^ 1 2 הגדה המערבית או יהודה ושומרון – שינוי השם הרשמי ביולי 1968, באתר ארכיון המדינה
- ^ 1 2 מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2)
- ^ אל"מ ר. ורדי - מפקד אזור יהודה ושומרון, דבר, 27 בדצמבר 1967
- ^ ניר שריג, משה שמיר ואבי גולן (ע), 100 שנות אנשי קשר: אנשים, פועלם ותרומתם, ירושלים: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, ה'תשפ"ב-2022, עמ' 578, מסת"ב 978-965-599-563-3
- ^ נויה בן גיגי, 31 עובדות שכנראה לא ידעתם על פיקוד העורף, באתר צה"ל, 19 בפברואר 2023
- ^ מחנה רחבעם, רמלה. סקר תיעוד מקדים (עמ' 61), 3 בנובמבר 2016
- ^ ניר שריג, משה שמיר ואבי גולן (ע), 100 שנות אנשי קשר: אנשים, פועלם ותרומתם, ירושלים: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, ה'תשפ"ב-2022, עמ' 300, מסת"ב 978-965-599-563-3
- ^ יגאל ידין, איך כבש דוד את ירושלים, מעריב, 17 בספטמבר 1971
- ^ רפל בנקר, כפיר אריות יקר, על המשמר, 17 באוקטובר 1971
- ^ אהרן גבע, מחנה צבאי בבניין פאר, דבר, 19 באוקטובר 1971
- ^ אודות פיקוד המרכז, באתר צה"ל