חטיבת הגפן
חטיבת הגפן (חטיבה 7643), הנקראת גם החטיבה הצפונית ברצועת עזה, היא הצפונית מבין חטיבות אוגדת עזה, הוקמה כשנה לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בשנת 1988, על מנת לתת מענה לצורך המבצעי שנוצר בעקבות ריכוז הכוחות בגזרה. החטיבה ישבה במרכז העיר עזה והופקדה עליה ועל סביבתה, כמו גם על ביטחונן של ההתנחלויות הישראליות בצפון הרצועה ומעבר ארז. לאחר הסכמי אוסלו והסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 יצאו כוחות צה"ל ממרכזי הערים והחטיבה פינתה את העיר עזה והתמקמה בבסיס בסמוך לניסנית. לאחר תוכנית ההתנתקות נעזב הבסיס, וכיום שוכנת מפקדת החטיבה במחנה רעים.[1]
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה רעים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־37 שנים) |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת עזה |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
גדודי החטיבה
עריכהלחטיבה שלושה גדודי חי"ר במילואים - גדוד 969, גדוד 5033 וגדוד 8239, וגדוד שריון סדיר אחד - גדוד ניר 843.
גדוד ניר 843
עריכה
גדוד השריון ניר 843 הוקם במאי 2025. הגדוד מוצב בגזרת זיקים ומורכב מפלוגות שריון סדירות המתחלפות באופן מחזורי כל מספר חודשים. מטרת ההקמה הייתה לצמצם את ההסתמכות על גדודי מילואים שפעלו באינטנסיביות בגזרת עזה במהלך הלחימה, ולבסס מערך סדיר ויציב של לוחמי שריון בגזרה הדרומית.[2]
שם הגדוד –"ניר" – נבחר בשל משמעותו הכפולה. במובנו המילולי, ניר הוא תלם חרוש, ונועד לבטא חיבור לארץ, להתיישבות ולעבודת האדמה. ניר גם היה שמו של גדוד השומר הצעיר שייסד חלק מיישובי עוטף עזה. בפן מקראי, מופיעה המילה גם כסמל להארה ושלטון: ”לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִד” (מלכים א', י"א, ל"ו).[2]
גדוד 969
עריכהגדוד 969 הוקם בשנות ה־60 של המאה העשרים כגדוד הגמ"ר בחבל לכיש, ושירת בזירה זו במלחמת ששת הימים. בשנות השבעים הועבר הגדוד לחטיבת אילת והיה אחראי על המרחב שבין אילת ליטבתה. בשנות השמונים נפרס הגדוד בסיני בקו הגבול הזמני עם מצרים. ביציאת כוחות צה"ל מסיני היה הגדוד הכח האחרון שיצא מגזרת שארם א-שייח'.[3]
במלחמת לבנון הראשונה נפלו שישה מלוחמי הגדוד בלבנון. אנדרטת רהט השישה הוקמה לזכרם לאחר המלחמה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.[3][4]
בראשית המאה ה־21 החל הגדוד להיות מוזן בלוחמי מילואים יוצאי חטיבת גבעתי, ולאחר מבצע צוק איתן הפך לגדוד מילואים אורגני של חטיבת גפן.[3]
מפקדי החטיבה
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
| דני טופוס | ||
| מירון קרן | ||
| ישראל זיו | 1991 - 1993 | לימים ראש אמ"ץ |
| שאול אריאלי | 1993 - 1994 | |
| נביה מרעי | 1994 - 1996 | נהרג במהומות מנהרת הכותל |
| מעד'א חסבאני | 1996 - 1998 | לימים ראש מטה פיקוד המרכז[5] |
| דוד אוחנה | 1998 - 2000 | |
| חמאדה גאנם | 2000 - 2002 | לימים ראש אגף הרישוי במשרד התחבורה ונספח צה"ל ברומניה, בולגריה ואוקראינה. |
| יואל סטריק | 2002 - 2004 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| אבי לוי | 2004 - 2005 | |
| מוני כץ | 2005 - 2007 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| רון אשרוב[6] | 2007 - 2009 | |
| עופר לוי | 2009 - 2011 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| עופר וינטר | 2011 - 2013 | לימים מפקד עוצבת האש |
| ירון פינקלמן[7] | 2013 - 2015 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| יקי דולף[8] | 2015 - 2017 | לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון |
| אבי רוזנפלד | יולי 2017 - מאי 2019 | לימים מפקד אוגדה עזה |
| יואב ברונר | מאי 2019 - אוגוסט 2021 | לימים מפקד עוצבת הבזק (99) |
| עמי ביטון | 31 באוגוסט 2021 - 17 באפריל 2023 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| חיים כהן | 17 באפריל 2023 - 10 באפריל 2025 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| עומרי משיח[9] | 10 באפריל 2025 - מכהן |
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^
החטיבה הצפונית באוגדת עזה ציינה 30 שנים להקמתה, באתר צה"ל, 11 ביולי 2018
- ^ 1 2 גדוד שריון מרחבי חדש הוקם בחטיבה הצפונית - "ניר", באתר צה"ל, 18 במאי 2025
- ^ 1 2 3 אודות, באתר גדוד 969
- ^ גלעד רהט השישה, באתר יזכור
- ^ אמיר אורן, המפקד מחליט לבד, באתר הארץ, 30 בינואר 2002
- ^ אפרת וייס, אל"ם רון אשרוב מונה למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2007
- ^ נעם ויטמן, אל“ם פינקלמן נכנס לתפקידו כמפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 ביולי 2013
- ^ ישי קרוב, מפקד חטיבה חדש באוגדת עזה - אל"מ יעקב דולף, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2015
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, הסוף להקפאה: עשרות המינויים החדשים בצה"ל - והמח"טית החדשה בתותחנים, באתר ynet, 6 במרץ 2025
