חייא דוד הלוי שפיצר

עזר חישוב, לשימוש עם שעון שמש, מתוך הספר "נברשת לנץ החמה"

חייא דוד הלוי שפיצר (נפטר בכ"ח בתשרי תרע"ו - 6 באוקטובר 1915) היה רב בירושלים. נודע בשם "בעל הנברשת" על שם ספרו "נברשת לנץ החמה".

קורות חייםעריכה

 
כותרת הספר "נברשת לנץ החמה בציון"

נולד בפרשבורג והיה מתלמידי הכתב סופר. בשנת תרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, אותה לא עזב עד מותו.

מפעל חייו היה קביעת מועדי היום ההלכתיים בירושלים לפי זריחת ושקיעת השמש: הנץ החמה (החיוני לקיום תפילת שחרית בותיקין, שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להופעת קרני השמש הראשונות, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הזריחה), עלות השחר, חצות היום, חצות הלילה, סוף זמן קריאת שמע וזמן מנחה גדולה (משש וחצי שעות זמניות ועד תשע וחצי שעות זמניות). לשם כך ביצע מדידות רבות בירושלים העתיקה וסביבותיה (עד הר הזיתים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב - שתי הנקודות הגבוהות ביותר בתחום העיר הנושבת דאז).

בשנת תרנ"ח (1898) ראה אור ספרו "נברשת לנץ החמה בציון", בו הוא מתאר בהרחבה את המדידות שביצע והמסקנות אליהן הגיע. אחת ההתמודדויות המעניינות של שפיצר הייתה עם האסטרונומיה ההליוצנטרית ("השיטה החדשה" לעומת השיטה הגיאוצנטרית) שאחת מתוצאותיה היא שלוקח לאור השמש 8 דקות להגיע לכדור הארץ, עובדה שיכולה הייתה לגרום למבוכה הלכתית באשר לשאלה מהי הזריחה ה"אמיתית". בסיום דיון ארוך בתורת קופרניקוס סיכם שפיצר "שהשיטה החדשה שקר מוחלט היא".[1] בין היתר קיבל הספר את הסכמותיהם של הפוסקים הירושלמיים החשובים ביותר בשלהי המאה ה-19 וממנהיגי היישוב הישן: מהרי"ל דיסקין, יוסף חיים זוננפלד, שמואל סלנט, משה נחמיה כהניו ובית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.

בתרס"ג (1903) ראה אור ספר ההמשך "נברשת חלק ב' - ידיעת שיעור בין השמשות לכל העולם כולו".[2]

ב-1906[3] פרסם שפיצר חוברת נוספת הקרויה "תיקון לוח דנברשת", הכולל לוח זמנים מדויק ושרטוטים.

ב-1922 ראה אור לוח הזמנים "ספר אור היום: לוח לדעת נקודת עה"ש ונה"ח וחצות בדיוק", שהוא עריכה תמציתית של ממצאיו של שפיצר הן לפי חודשי השנה העבריים והן לפי החודשים הלועזיים.[4]

לחייא דוד, שני בנים: שמואל זנוויל שפיצר, מייסד שכונת בתי נייטין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים ושמעון יצחק שפיצר מחבר הספר "אבני שיש" (שמעון יצחק שפיצר) העוסק בקבלה.

על מצבת קברו נכתב: 'פ"נ [=פה נטמן] הירא וחרד על דבר ה' ומחבב המצות כוותיקין מו"ה [=מורנו הרב] חייא דוד בה"ר [=בן הרב] יוסף הלוי שפיצר ב'עמ'ס [=בעל מחבר ספר] ספר נברשת'.

לקריאה נוספתעריכה

  • נתן בן אברהם אנשין, סיפורים ירושלמים - ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 152

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שפיצר, חיא דוד בן יוסף, הלוי, ‏נברשת לנץ החמה בציון, השמטות לנברשת עמ' י' ע"ב, באתר HebrewBooks
  2. ^ שפיצר, חיא דוד בן יוסף, הלוי, ‏נברשת חלק ב', באתר HebrewBooks
  3. ^ לפי עיול הספר בספריה הלאומית, הספר אינו מתוארך
  4. ^ שפיצר, חיא דוד בן יוסף, הלוי; ידיד, אליעזר רחמים בן יום טוב, ‏אור היום, באתר HebrewBooks