המונח "חיים מטשרנוביץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בסופר ואיש חינוך שנודע בכינוי "רב צעיר", ראו חיים טשרנוביץ.

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים. הוא נודע בשם ר' חיים מצ'רנוביץ או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער) בשל תפקידו כרבה של העיר צ'רנוביץ. ידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, והיה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חיים טירר
לידה 1740
בוצ'אץ', האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בדצמבר 1817 (בגיל 77 בערך)
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 6 בדצמבר 1817 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

טירר נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של הצדיק מהורודנקה. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר.

כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: טשרנוביץ, מוהילב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה.

בשנת תקס"ה (1805), עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג (1813) וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת.

הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים. ועל המצבה נכתב: ”פ.נ. (פה נטמן) הרב ר' חיים בהחסיד ר' שלמה מבאטישאן נלב"ע[1] ביום כ"ז כסלו תקע"ח”. על שמו קרויים רחובות "באר מים חיים" (כשם ספרו הידוע יותר) ברחובות ובשכונת רמת אלחנן בבני ברק, וכן "מעלה באר מים חיים" בשכונת בית וגן בירושלים.

חיבוריו

עריכה

משפחתו ושושלתו

עריכה

בניו שלמה, יעקב יוסף וקלונימוס, ובתו דבורה. ידועים בין 3 ל-4 חתנים שלו, ולכן מניחים החוקרים שהיו לו בנות נוספות. חתניו היו רבי שמואל שמעלקע הורוביץ[2], רבי אהרן ממלא מקומו בבוטושאן והרב פייבוש אייזנבר מאוזריאן.

בנו רבי יעקב יוסף היה חתנו של רבי יצחק מקאליס בן רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. נפטר בט"ז באב תרכ"ו.

מצאצאיו הוא רבי יואל בעער האדמו"ר מראצפרט.

לקריאה נוספת

עריכה
  • רון וקס, בסוד היחוד: הייחודים בהגותו הקבלית חסידית של ר' חיים בן שלמה טירר מטשרנוביץ, לוס אנג'לס: 2006.
  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
  • פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ג, ירושלם תרפ"ט, עמ' 78, מלואים 44
  • ר' לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' לד-לה
  • י' יוסף כהן, הספרות התורנית ברומניה עד סוף המאה הי"ט, קריית ספר, מד, תשכ"ט, עמ' 145-143
  • אנציקלופדיה לחסידות, אישים, תשמ"ו, עמ' תקנא-תקנז
  • ר. פרידמן, באר מים חיים: קורות חייו של רבי חיים מצ'רנוביץ

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ =נלקח לבית עולמו. או: נסתלק לבית עולמו, או: נפטר לבית עולמו. או: נתבקש לבית עולמו.
  2. ^ אחיו של רבי נפתלי צבי הורוביץ ואביו של רבי מנדל מבאר. חתנו היה אחיינו רבי אברהם חיים מלינסק.
  3. ^ בנו של רבי דב בער מטלוסט, נכד רבי פנחס מקוריץ וחתנו של רבי שמואל אבא מסלוויטה, אף הוא נכדו של רבי פנחס מקוריץ.