חיים יונה תאומים
רבי חיים יונה תאומים (ת"נ[1] בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו. את עיקר פרסומו קנה בקונטרס שהוציא לאור בצעירותו, והתקבל בבתי המדרש כ"קונטרס רבי חיים יונה".
| לידה |
1690 ברסלאו, כתר בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1727 (בגיל 37 בערך) ברסלאו, כתר בוהמיה |
| מקום קבורה |
קורצ'ינה |
| תקופת הפעילות |
? – 30 בדצמבר 1727 |
| אב |
יחזקיה יהושע פייבל תאומים |
| צאצאים |
יצחק יוסף תאומים |
  | |
רבי חיים יונה נפטר צעיר לימים בהיותו בן 38 שנים בלבד.
ביוגרפיה
עריכהחיים יונה תאומים נולד בערך בשנת ת"נ, לרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רבן של פרמיסלה צילץ וברסלאו, בנו של הרב יונה תאומים-פרנקל מחבר הספר "קיקיון דיונה", שהיה מגדולי מרביצי התורה בדורם של הש"ך וה"תוספות יום טוב".
בצעירותו למד תורה מפי אביו, ואחר כך מפי תלמידי חכמים[2] בעיר גלוגא (Głogów - שלזיה, גרמניה). הוא התפרסם כשקדן מתמיד, וככשרוני בצורה יוצאת דופן. כשהיה בן 14 התארס עם שרה בתו של הרב דוד אופנהיים רב-ההשפעה, רבן של הערים ניקלשבורג ופראג. בתקופת האירוסין שלח ר' חיים יונה מכתבים רבים ובהם דברי תורה לחותנו המיועד, והם השתמרו בספרו "שלל דוד".
רעייתו שרה התפרסמה בכשרונה הרב, כבחורה היא כתבה, כמתנה לאביה, עותק של מגילת אסתר על קלף[3]. היא מתה עליו בשנת תע"ג (1713 בגיל 18), והוא נישא בזיווג שני לרייזל, בתו של הרב נפתלי הירש מירל'ס, דיין בברלין. גיסו, אחי אשתו השנייה, היה הרב דוד פרנקל, מחבר הפירוש המקיף הראשון לתלמוד הירושלמי, "קרבן העדה". במשך תקופה מסוימת לאחר נישואיו השניים, התגורר רבי חיים יונה בהנובר.
בשנת תפ"ג[4] (1713) נתקבל לאב"ד בברסלאו.
הוא נפטר בגיל 38[5], בי"ז בטבת ה'תפ"ח (1728). על מצבת קברו בקראטשין[6] נכתב:
פה נטמן וספון חלקת מחוקק כנפי יונה נחפה בכסף מזוקק הלא הוא החכם השלם במדות תרומיות מוהר"ר חיים יונה זצ"ל אב"ד בעיר ברעסלא אשר הרביץ תורה בישראל וחיבר כמה חיבורים ונפטר בשם טוב בברעסלא ג' י"ז טבת
מזיווג ראשון היו לו רק בת אחת, ושמה גיננדל, נישאה לרבי שמעון בנו של ר' יצחק באנדי מפראג.
ומזיווג שני נולדו בן ושתי בנות:
- בנו, הרב יצחק יוסף תאומים, היה אב"ד ברסלאו במשך חמישים שנה.
כתביו
עריכהקונטרס ר' חיים יונה
עריכהבזמן לימודיו בבחרותו בגלוגא, בהיותו בערך בן 17, חיבר את קונטרסו המפורסם המתמקד כולו בביאור סימן אחד ב"שולחן ערוך" - סימן כ"ה בהלכות דיינים שב"חושן משפט", העוסק בעיקרו בדין דיין שטעה, ונסוב על הסוגיה התלמודית הכללית בדיני נזיקין, המכונה "דינא דגרמי". בשנת תפ"ד (1724), ארבע שנים לפני מותו של המחבר, הביא רבה של גלוגא הרב אברהם הלין[7] את החיבור לדפוס ביסניץ הסמוכה, בהסכמתו של הרב תאומים. קונטרס זה מוזכר לפעמים בשל הטקסט הקצר שלו, בשם "עלה דיונה".
הקונטרס הכולל הערות והשגות על פירוש הש"ך, התקבל בבתי המדרש בכובד ראש, ורבים מהרבנים הבכירים ביותר בני הדור, עסקו בו ומצאו לנכון לדון בדבריו: רבי מאיר איזנשטט, נכד אחותו של הש"ך, כתב בספרו "פנים מאירות" על מסכת בבא קמא, חיבור שלם המבהיר את הנקודות הבעייתיות שהעלה "קונטרס ר' חיים יונה" ומיישב את קושיותיו. החרה החזיק אחריו תלמידו ובנו המאומץ, רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "אורים ותומים" העוסק ב"חושן משפט". הוא כתב בהקדמה לסימן כ"ה: ”ובזמנינו חיבר שארי הגאון מוהר"ר חיים יונה תאומים ז"ל קונטרס אחד על סימן זה והשיג בכמה דברים על הש"ך, ואמת שבכמה דברים היטיב אשר דיבר. ואם כי אלוף נעורי המנוח מוהר"ר מאיר ז"ל בספרו ובחידושיו על בבא קמא ירד להציל וחשב לעשות לש"ך מסגרת, מ"מ מעט אשר הציל”. בהמשך פירושו לסימן זה, מרבה הרב אייבשיץ לעסוק בדברי "קונטרס ר' חיים יונה" וליישב קושיותיו על דברי הראשונים והש"ך.
"קונטרס ר' חיים יונה" נדפס לראשונה כנספח לספרו של המהרש"ל "ים של שלמה" על מסכת בבא קמא. ולאחר מכן זכה למספר רב של מהדורות כקונטרס בפני עצמו: בלבוב תקס"ז, ובפיוטרקוב תרנ"ז, ועוד. ולדפוסי צילום רבים. בשנת תשנ"ט נדפסה בלייקווד מהדורה מתוקנת ומוערת של הקונטרס[8]. במהדורה זו מובאים בשולי הגיליון דבריהם של האחרונים שדנו בדברי הקונטרס בספריהם, כמו: הרבנים אייזנשטט ואייבשיץ שהוזכרו, ה"קצות החושן", ה"נתיבות המשפט", ה"שער משפט", רבי בנימין וולף לעוו ה"שערי תורה", הרב חיים אוירבך ה"דברי משפט", הרב יעקב גזונדהייט ה"תפארת יעקב", הרב צבי הירש קלישר בספרו "מאזניים למשפט", הרב מאיר אוירבך ה"אמרי בינה", ה"חזון איש", ורבים נוספים.
"סדר משנה"
עריכהבשנת תשמ"א (1981) נדפס בירושלים מכתב ידו של רבי חיים יונה, ספרו על משנה תורה להרמב"ם[9].
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי וייץ, עטרת פז, קאליש תרצ"ח עמ' 17
- צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין: מחקרים לקורות הקהילות היהודיות במזרח אירופה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח. עמ' 40–43 בהערה 24.
- צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א. עמ' 9–28.
קישורים חיצוניים
עריכה- "יונה (חיים) בן יהושע פייבל תאומים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- קונטרס ר' חיים יונה, מהדורת פיוטרקוב, תרנ"ז, באתר היברובוקס
- ערכו ב"מפתח שמות השואלים והאישים", יצחק דוב פלד, "חלקי אבנים" נספח לשו"ת נשאל דוד של הרב דוד אופנהיים, עמ' רלב, באתר היברובוקס
- סדר משנה, באתר אוצר החכמה
- מיכאל דב ויסמנדל, הקדמה לקיקיון דיונה, ניו יורק: ישיבת נייטרא, תשי"ח, באתר היברובוקס
חיים יונה בן יהושע פיבל תאומים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי לייטנר נולד בין השנים ת"נ-תנ"ה. וצבי הורוויץ כתב שהיה בן שלשים שנה כשנפטר, אם כן נפטר בשנת תפ"ח.
- ^ במכתביו לחותנו הוא מזכיר את מורו האלוף מוהר"ר מיכל נר"ו בעל נזר הקודש.
- ^ התפתח דיון על כשרותה של מגילה זו לקריאת המגילה בפורים. לפסק ההלכה, ראו בספרו של אביה, שו"ת נשאל דוד (אורח חיים סימן ל), ובמגילת ספר [פראג, תע], ובהגהות רבי עקיבא איגר לשולחן ערוך (או"ח סימן תרצא, ב).
- ^ כן כתב מרדכי וייץ בעטרת פז, עמ' 17.
- ^ צבי הורוויץ כתב שהיה בן שלשים שנה.
- ^ לפי לייטנר, מבוא ל"סדר משנה, הוא נקבר בקראטשין מהעדר בית עלמין יהודי בברסלאו באותה תקופה.
- ^ מחבר "זרע אברהם", פירוש למדרש רבה.
- ^ בתוך הקובץ "נטע משפט" של מכון משנת רבי אהרן, סוף כרך ב.
- ^ ראו שם בהסכמות הרבנים: משה פיינשטיין ויעקב ישראל קניבסקי, שהפליגו בשבחים אודות נשוא הערך, כמו: "מתקיפי אדירי הרבנים", על אף גילו הצעיר במותו.