חנה רוט

שחקנית תיאטרון ישראלית

חנה רוט (8 בינואר 1939, י"ז בטבת ה'תרצ"ט5 בדצמבר 2019, ז' בכסלו ה'תש"ף[1]) הייתה זמרת, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, סופרת ומשוררת ישראלית, בעלת קריירה בינלאומית שמרביתה באיטליה.

חנה רוט
אין תמונה חופשית
לידה 8 בינואר 1939
פירנצה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 2019 (בגיל 80)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19612019 (כ־58 שנים)
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חנה רוט (שנייה מימין בשמלה כהה) במהלך צילום הסרט אלכס חולה אהבה ב-1985.

ביוגרפיהעריכה

רוט נולדה בפירנצה שבאיטליה למשפחה ממוצא בולגרי. בינקותה עלתה עם הוריה לארץ ישראל. לאחר שהשתקעו בתל אביב למדה תיאטרון וספרות באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שבה לאיטליה, והקדישה מרב זמנה ללימוד וחקר הפולקלור והשירה העממית, היהודית והאיטלקית. למטרה זו, בין היתר, נפגשה עם קבוצת מחקר ולהקת פולקלור מהחשובות בעולם. באותה עת אספה מאות שירי עם יהודיים, וחקרה את אופן ביצועם העממי. בעקבות כך הופיעה במופעים רבים של שירה עממית, נושאי שירי עם יהודיים ממקורות שונים. במסגרת פעילותה זו הופיעה ב"פסטיבל ונציה למוזיקה מודרנית ולשירה עממית" (1967), הופעה שנודעה כהצלחה רבתי. במסגרת מפעלה זה הוציאה תקליטים של שירי עם יהודיים ואיטלקיים.

בסוף שנות השישים שבה לישראל סופית והצטרפה לתיאטרון "בימות", ובמסגרתו הופיעה, בין היתר, ב"גבעת ספון ריבר", אוסף סיפורים ופזמונים שנושאים אנשיה המתים של עיירה אמריקאית.

עוד השתתפה בהצגה המקורית "איש חסיד היה" (1968), ובה סיפורים, שירים ואמרות חסידים, שזכתה להצלחה עצומה, והוצגה יותר מ-500 פעם. במופע זה שרה רוט כסולנית את השירים "יער, יער" ו"העצבות רק לטיפשים היא".

בעקבות הצלחות אלה הקליטה שני תקליטים בישראל:

  • תקליט הסולו הראשון ראה אור ב-1968, וכונה "אנעים זמירות", במסגרתו ביצעה שירי עם ביידיש, ובהם גם שירים חסידיים שלוקטו ועובדו על ידה.
  • תקליט הסולו השני ראה אור ב-1969, וכונה - "מול חלונך", וכלל שירים חסידיים, מסורתיים ושירי עם יהודיים ביידיש ובלאדינו. על עטיפת התקליט כתב המוזיקאי הנודע יוחנן זראי:
"חנה רוט היא זמרת שירי עם המבצעת את שיריה בענווה עמוקה הגובלת ברגש של דחילו ורחימו, תכונה שהיא נדירה ביותר בימינו אלה. רק בשל יחסה העמוק והרציני אל מילות השיר ולחנו עולה בידה להגישו לנו בבחינת "מלב אל לב"... וכך אנו דולים בתקליט זה מספר פנינים מתוך אוצר בלום של מסורת יהודית עתיקת יומין".

ב-1970 השתתפה בתיאטרון "בימות" בהצגות "מחברות החשק" ו"נפוליון - חי או מת!" - מאת נסים אלוני ובבימויו. במהלך הצגה זו שרה בין היתר את "שיר התהילה", שהלחין גארי ברתיני.

ב-1975 השתתפה בתוכנית הרדיו של קול ישראל "על הדרך עץ עומד", שהוקדשה לשירים יידיים שתורגמו לעברית על ידי יעקב שבתאי. השירים הוקלטו עבור התוכנית ויצאו גם על גבי תקליט.

לקראת סוף שנות השבעים, בעת שהות נוספת במילאנו שבאיטליה עסקה רוט בחקר שירים יהודיים שנכתבו בתקופת השואה, בעיקר ביידיש. מחקרה העלה אוסף שירים שהניב תקליט נוסף שכונה "Es Brent" (יידיש: "בוער"), שהוקלט ויצא באיטליה, וזכה לשבחים לפרסים חשובים והכרה בינלאומית.

הצגות ומופעים שבהם השתתפה בתפקידים מרכזיים:

השתתפה בסרטים "מגש הכסף" (1984) כזמרת וב"אלכס חולה אהבה" (1986) בתפקיד אמו של אלכס, הדמות המרכזית.

בשנים 19831986 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה הנודעת לילדים "רחוב סומסום" בטלוויזיה החינוכית[10].

בשנת 1987 השתתפה במופע המחווה לזמר ולהומור היידי, שהפיקו גלי צה"ל ותיאטרון "הבימה". במופע שרה את השיר "לחיים", אותו ביצעה באותה עת בהצגה "השקיעה", שהועלתה ב"הבימה" בבימויו של לובימוב. בהצגה זו ביצעה בלווית גיטרה שירים שונים ביידיש, כקטעי קישור בין התמונות השונות במחזה.

בשנת 1991 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה.

בשנת 2000 דיבבה ציפור בסדרת הילדים "נימנומים " בשידורי קשת[11].

בשנת 2004 שיחקה בסדרה "כל שבת שנייה" ששודרה בערוץ הילדים.

בשנת 2006 שיחקה בסרט "ימים לבנים" ששודר בסינמטק שדרות.

בשנת 2007 הופיעה בסרט "אסקימוסים בגליל" בבימויו של יונתן פז לפי תסריט של יהושע סובול.

בשנת 2010 שיחקה במחזה "מכולת" מאת הלל מיטלפונקט, בהפקה משותפת של הקאמרי ותיאטרון בית לסין[12].

חיים אישייםעריכה

נישאה לסופר אברהם פסקא. לבני הזוג בן ובת.

חנה רוט הלכה לעולמה ב-5 בדצמבר 2019, בגיל 80. רוט הותירה אחריה בעל, שני ילדים ושני נכדים[13].

ספריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חנה רוט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רן בוקר, השחקנית חנה רוט הלכה לעולמה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2019
  2. ^ נילי ברקן, ‏הצגה של להקה נהדרת, באתר גלובס, 30 באפריל 2000
  3. ^ מיכאל הנדלזלץ, איך נפטרים מריח של מלפפונים חמוצים, באתר הארץ, 4 בינואר 2005
  4. ^ נילי ברקן, ‏זה שלום עליכם עדכני?, באתר גלובס, 17 בפברואר 2002
  5. ^ מים גנובים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2002
  6. ^ ציפי שוחט, ילד משלי, באתר הארץ, 12 במאי 2004
    מיכאל הנדלזלץ, באושר ועושר עד עצם היום הזה, באתר הארץ, 22 ביולי 2004
  7. ^ מיכאל הנדלזלץ, שעם, שעמום ושעשוע, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006
  8. ^ מיכאל הנדלזלץ, זה לא עובר, באתר הארץ, 21 במאי 2007
  9. ^ מיכאל הנדלזלץ, משיח: אכן, תמונות קשות, באתר הארץ, 25 בפברואר 2009
  10. ^ אביב הברון, רחוב הסומסום בעברית, בטלוויזיה / השוטף החדש של מוחות הילדים, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  11. ^ אביבה קרול, ‏נימנומים בקשת, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
  12. ^ טל פרי, ‏זוכר אותה מהמכולת, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2010
    טל לוין, עכבר העיר, "מכולת": יותר מדי רגעי שיא, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2010
  13. ^ איה חיות, השחקנית והזמרת חנה רוט מתה בגיל 80, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2019