חסלט – עלי קטיף

חסלט עלי קטיף היא חברה ישראלית שעוסקת בגידול ושיווק של ירקות כשרים למהדרין והייתה הממציאה של רעיון הירקות ללא חרקים.

היסטוריה עריכה

החברה נוסדה ב-1989 על ידי מספר חקלאים וחוקרים תורניים מכפר דרום, החברה גידלה את תוצרתה בחממות שבהם החקלאים יכלו להקפיד על שטח נקי מחרקים ותולעים. צוות גדול של משגיחי כשרות בדקו את תוצרת החברה על מנת לוודא את הכשרות, בנוסף לכך קבעה לחסלט גם תו הדברה בשיתוף עם מעבדת בקטוכם ששוכנת בנס ציונה.

כעשור לאחר הקמת החברה החליטה החברה להרחיב את עיסוקה ולהיכנס לשוק של ירקות מצוננים ולשם כך החליטה להקים חברת בת ששמה הוא "ירק נטו" שתפקידה הוא לייצר סלטים חתוכים שיהיו שטופים ומוכנים לאכילה[1], בתחילת 2005 שיתפה פעולה החברה עם תנובה, בעקבות כך שיווקה החבר את מוצרי חברת עלי קטיף לרשתות השיווק ולרשתות הפרטיות[2].

ענף החקלאות בגוש קטיף היה עוגן כלכלי מרכזי בגוש ודבר זה התבטא בריבוי החברות העוסקות בתחום זה בגוש, החברות המרכזיות היו חסלט - עלי קטיף מכפר דרום, גלאט עלים ותנובות קטיף שנהנו מתנאי מזג אוויר המתאים מאוד לתוצרה חקלאית, במקור מוצרי החברה שווקו בעיקר לצרכן הדתי אך בשלב מסוים הוא גם נצרך בידי השוק הכללי[3], מנהל החברה היה אליעזר ברט שגם הוא היה תושב כפר דרום, איש בכיר נוסף וממקימי החברה היה גם העיתונאי אלי ביתאן.

לחברה ולחממות שהיו בבעלותה הייתה זיקה לדת כמו חברות ומוסדות נוספים בגוש קטיף, זיקה זו התבטאה בכך שעובדיה היו שומרי מצוות ועבדו בשיתוף פעולה עם מכון התורה וארץ, מלבד זאת היו עוד דברים שבוצעו, כגוון התקנת מכונות שיבצע את פתיחת חלונות החממות באופן אוטומטי[4].

על פי ראיון שנתן לתקשורת שמעון ביטון, האגרונום של חברת חסלט וממפתחי רעיון הירקות ללא תולעים, החברה התחילה עם דונם אחד במושב גדיד ובשיאה החזיקה בשטח של כ-1,000 דונם בין בני עצמון לכפר דרום.

המפעל של החברה בכפר דרום הופעל עד ימי הפינוי האחרונים ואף שלחה מספר קווי ייצור זמן קצר לפני סגירתו של הגוש ליוצאים ונכנסים כהכנה לביצועה של תוכנית ההתנתקות.

עד אוגוסט 2005 שכנה החברה בכפר דרום ואף העסיקה עשרות חקלאים שהיו תושבי גוש קטיף אך לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות נאלצה החברה להעתיק את מקומה כמו חברות נוספות בגוש (גם חברת חרושת קטיף נאלצה להעתיק את מפעלה ששכן באזור התעשייה בנווה דקלים לאזור התעשייה באשקלון) לאזור התעשייה שער הנגב שנמצא בסמוך לשדרות וב-2018 עברה החברה לפארק תעשיות נעם סמוך לנתיבות, שם יושבת עד היום, מפעל החברה בנתיבות משתרע על שטח של כ-20 דונם ומייצרת 160 אחוז מהיקף הייצור לפני פינוי המפעל הקודם, מלבד המפעל של החברה קיים בסמוך למחלף שוקת, מתחם חממות בו גדל חלק גדול מהתוצרת של חסלט עלי קטיף, המתחם משתרע על שטח של כ-180 דונם, בעלי מתחם החממות הוא עוז לב־רן שהיה תושב גדיד ונעזר במהלך עבודתו בגוש בקרן מאמין וזורע[5].

בינואר 2018 ביקר הרב הראשי לישראל דוד לאו במפעל "חסלט– עלי קטיף" וכן בחממות אשר משמשות את תוצרת החברה, לאו ציין לשבח את החברה על מאמציה ליצור ירקות ללא תולעים שגם בריאים וגם כשרים לצרכן[6].

החברה היא תורמת מרכזית לארגון חותם: 120,000 ש"ח בשנת 2020, 160,000 בשנת 2021[7].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עלי קטיף מתרחבת לתחום מוצרי הפירות, באתר port2port
  2. ^ תנובה נכנסת לשוק הירקות החתוכים באמצעות שותפות בחברת עלי קטיף, באתר גלובס, 7 בפברואר 2005
  3. ^ חסה וחלילה, באתר גלובס, 19 ביולי 2005
  4. ^ החקלאות בגוש קטיף, באתר המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון (ארכיון)
  5. ^ אלישיב רייכנר, ‏הדרך הארוכה לשיקום: מפעל 'חסלט' יציב מאי-פעם, בעיתון מקור ראשון, 29 ביולי 2018
  6. ^ kikar.co.il בשיתוף חסלט, ‏הרב הראשי בביקור במפעל חסלט - עלי קטיף, באתר כיכר השבת, 29 בינואר 2018
  7. ^ ליאת לוי, דה מארקר, "מה הקשר בין פטרוזיליה לזהות היהודית של ישראל", 21 באפריל 2023, עמוד 17