טייסת 114

טייסת מובילי הלילה" (ובכינויה הקודם "טייסת הסופר פרלון") היא טייסת מסוקי חילוץ ותובלה של חיל האוויר הישראלי, המוצבת בבסיס תל נוף.

טייסת 114, המכונה גם "טייסת מובילי הלילה" (ובכינויה הקודם "טייסת הסופר פרלון") הייתה טייסת מסוקי חילוץ ותובלה של חיל האוויר הישראלי. עד לסגירתה הפעילה הטייסת מסוקי CH-53 סי סטאליון ("יסעור"), קודם לכן הפעילה מסוקי סופר פרלון. הטייסת נסגרה ב-2023.

טייסת 114
(סגורה)
פרטים
כינוי "טייסת מובילי הלילה"
כינוי עבר "טייסת הסופר פרלון"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מסוקי תובלה
בסיס האם בסיס תל נוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות ינואר 1966 – 4 ביולי 2023 (כ־57 שנים)
התמזגה לתוך טייסת 118
מלחמות
נתוני היחידה
ייעוד תובלה, הנחתת כוחות, ציוד וחילוץ נפגעים.
כלי טיס בעבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מסוק יסעור של טייסת 114

היסטוריה עריכה

הטייסת הוקמה בינואר 1966, על רקע הצורך המתגבר במסוקי תובלה. זו הייתה טייסת המסוקים השנייה בחיל האוויר וטייסת המסוקים הכבדה הראשונה. למפקדה מונה חיים נוה ולקצין המבצעים נחמיה דגן, שחזרו מהשתלמות בצרפת על מסוקי הסופר פרלון. באפריל אותה שנה נקלטו בטייסת מסוקי הסופר פרלון הראשונים. בפברואר 1967 הטיסו נוה ודגן כוח מסיירת מטכ"ל לעומק מצרים במסגרת משימת איסוף מודיעין שכונתה "מבצע ירגזי". שניהם, וכן המכונאי המוטס אשר אתרוג, זכו לעיטור המופת[1].

במלחמת ששת הימים הפעילה הטייסת ארבעה מסוקים שביצעו 41 גיחות של הנחתת כוחות, ציוד וחילוץ נפגעים. לאחר המלחמה חילצו מסוקי הטייסת 24 מנפגעי טיבוע המשחתת אילת[2]. בדצמבר 1968 הנחיתו שלושה מסוקי הטייסת כוחות מסיירת מטכ"ל וחטיבת הצנחנים שפשטו על שדה התעופה הבינלאומי ביירות במסגרת מבצע תשורה. בתקופת מלחמת ההתשה, תחת פיקודם של נווה ופרי, השתתפה הטייסת במבצעים רבים, בהם בחזית המצרית: מבצע הלם, במסגרתו פשטו על שלושה יעדים בעומק מצרים, מסוק אחד הנחית כוח צנחנים שפגע בתחנת כוח ושני מסוקים הנחיתו פצצות על גשר וסכר בנהר הנילוס. במבצעי "בוסתן 22" ו"בוסתן 37" הנחיתו כוחות שחיבלו בקווי מתח גבוה ובמבצע רודוס הובילו כוחות שפשטו על האי שדואן. בחזית הסורית: "מבצע מרילין" ומבצע "שפט 47" בו הובילו כוחות צה"ל שפוצצו גשרים בסוריה, מבצע "מלכה 30" ו"שפט 37" בהם הובילו צנחנים שהפגיזו במרגמות מחנות צבאיים. בחזית הירדנית השתתפו מסוקי הטייסת בפעולות כנגד בסיסי מחבלים, בהם פעולת כראמה, "מבצע אסותא" ו"מבצע אירון".

באוקטובר 1969 קלטה הטייסת את מסוקי היסעור הראשונים שרכשה ישראל, וחודשיים אחר כך כבר השתתפו המסוקים יחד עם מסוקי הסופר פרלון הוותיקים, במבצע תרנגול 53, בו פשטו כוחות צנחנים על תחנת מכ"ם מצרית ואפשרו למסוקי הטייסת להביא אותה לישראל בשלמותה. לאחר מלחמת ההתשה, ב-6 באוגוסט 1970, הועברו מסוקי היסעור לטייסת חדשה שהוקמה, טייסת 118. במלחמת יום הכיפורים, הפעילה הטייסת מסוקי סופר פרלון שביצעו 331 גיחות, בסיום המלחמה השתתפו בהנחתת הכוחות לכיבושו מחדש של החרמון במבצע קינוח.

בעת המערכה על שיא החרמון, הוזנק מסוק של הטייסת ביום 27 באפריל 1974, לאזור מוצב 'הפיתולים', לחלץ שבעה צנחנים מגדוד 202 שנפגעו מפגז סורי בדרך לשיא החרמון. בעת ניסיון הנחיתה סמוך למוצב 'הפיתולים' התרסק המסוק ועלה באש. ששת אנשי צוותו, שני טייסים, שני מכונאים מוטסים, רופא וחובש מיחידת הפינוי בהיטס 386 (לימים יחידה 669), נספו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים קלט חיל האוויר מספר רב של מסוקי יסעור[3], חלקם משומשים וחלקם חדשים. ב-13 בינואר 1975 הוקם גף יסעור בטייסת והיא המשיכה להפעיל את שני סוגי המסוקים עד שנת 1991 עת יצאו מסוקי הסופר פרלון משירות. במאי 1977 התרסק מסוק יסעור של הטייסת ועליו 10 אנשי צוות ועוד 44 לוחמי חטיבת הצנחנים, באסון שנודע כאסון הנ"ד.

באמצע שנות ה-2000 קיבלה הטייסת את שמה הנוכחי, "טייסת מובילי הלילה".

במלחמת לבנון השנייה הופל אחד ממסוקי הטייסת וחמשת אנשי צוותו נהרגו, לאחר שנפגע מירי נ"ט מיד לאחר הנחתת כוחות מחטיבת הצנחנים בלבנון. אחת מאנשי הצוות היתה המכונאית המוטסת קרן טנדלר, חיילת צה"ל היחידה שנהרגה במלחמה זו.

בסה"כ איבדה הטייסת 32 לוחמים מאז הקמתה, ביניהם שני מפקדי טייסת לשעבר (חגי קושט ודניאל שיפנבאור) שנספו בתאונות יסעור. החללים מונצחים באתר ההנצחה של הטייסת בהר הרוח שליד ירושלים.

ב-7 ביולי 2022 נחשף כי טייסת 114 תהיה היחידה הראשונה שתקבל את מסוקי הסיקורסקי CH-53K קינג סטליון ("פרא").[4]

ב-4 ביולי 2023 נסגרה הטייסת ואוחדה עם טייסת 118, עד לפתיחתה מחדש כטייסת מסוקי "פרא"[5]. במסגרת האיחוד עם הטייסת האחות, התשתיות של טייסת 114 ישופצו ויותאמו למסוק ה"פרא" כדי להיערך לקליטתו בארץ במהלך שנת 2025.[6]

מפקדי הטייסת עריכה

שם תקופת כהונה הערות
חיים נווה ינואר 1966 – אפריל 1969 מפקדה הראשון של הטייסת
אברהם פרי אפריל 1969 – ינואר 1971 מפקד הטייסת בעת מבצע תרנגול 53
יובל אפרת ינואר 1971 – דצמבר 1972
ראובן לוי דצמבר 1972 – יולי 1974
אריה בן ארי יולי 1974 – יוני 1977
ישראל יהלום יוני 1977 – מאי 1980
דני אפרתי מאי 1980 – יולי 1982
יוחנן אור יולי 1982 – אוגוסט 1984
רן מרוז אוגוסט 1984 – אוקטובר 1986
חגי קושט אוקטובר 1986 – אוגוסט 1989
בועז פלג אוגוסט 1989 – יוני 1992
אייל בן דוד יוני 1992 – אוגוסט 1994
גדי פלדמן אוגוסט 1994 – אוגוסט 1996
עמרי תמיר אוגוסט 1996 – ספטמבר 1998
אבי קרסו ספטמבר 1998 – ספטמבר 2000
איתי רייס ספטמבר 2000 – יולי 2002
הדר פורמן יולי 2002 – ספטמבר 2004
ערן פנקס ספטמבר 2004 – אוקטובר 2005
דניאל שיפנבאור אוקטובר 2005 – יולי 2008 נהרג בהתרסקות היסעור ברומניה
רוני ששון[7] יולי 2008 – מאי 2011
אבירם רחמים[7] מאי 2011 – אוקטובר 2014
רואי נבו[7] אוקטובר 2014 –
סא״ל ח׳ יוני 2021
סא״ל ס׳[8] או סא״ל י׳[9] עד 4 ביולי 2023 מפקדה של הטייסת עד לאיחודה עם טייסת 118

סמלים נוספים בטייסת עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 251.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 114 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה