טנטלוס
טנטלוס (ביוונית: Τάνταλος), דמות במיתולוגיה היוונית, מוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים. עונשו של טנטלוס, היה לעמוד רעב וצמא בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את מזונו הנכסף מעבר להישג ידו. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, ירדו המים לפני שיכל ללגום מהם. הביטוי יסורי טנטלוס מתאר מצב בו השגת המטרה נכשלת ברגע האחרון בצורה חוזרת ונשנית.
 | |
| אב |
זאוס  |
|---|---|
| אם |
Plouto |
| בן או בת זוג |
Dione, Clytie, Euryanassa, Eurythemiste |
| צאצאים |
ניובה, ברוטיאס, פלופס, Dascylus |
  | |
טנטלוס היה בנם של זאוס ושל הנימפה פלוטו. על כן, הוא היה מלך בעולם הקדמוני, אביו של ברוטיאס ששמו בלבד מציין את המונח "בני תמותה" (brotoi). גרסאות אחרות נוקבות בשם טמולוס, "עטור עץ אלון", בנו של סיפילוס מלך לידיה, כשם אביו של טנטלוס. הן טמולוס והן סיפילוס הם שמות הרים בלידיה העתיקה. על-כן, כשם גיבורים יוונים אחרים דוגמת תזאוס, או הדיוסקורוי, לטנטלוס היה הן אב נסתר ואלוהי והן אב בן אנוש. אבותיו ההרים בני האנוש של טנטלוס הושיבו אותו בלידיה; אילולא כן, היה עשוי להיות ממוקם בפריג'יה (סטראבון xii. 8.21) או פפלגוניה, שתיהן באסיה הקטנה. טנטלוס הפך לאחד מיושביו של טרטרוס, החלק העמוק ביותר בשאול, ששמור לריצוי עונשם של חוטאים. הקישור של טנטלוס עם השאול מודגש על ידי שמותיהם של אימו פלוטו ("שפע", כגון בזהב ועושר במחצבים אחרים), וסבתו, כתוניה ("אדמה").
ילדיו היו פלופס – שמשמו נגזר שמה של פלופונסוס – ניובה האומללה, וברוטיאס. זהות אשתו מוצגת בשלל גרסאות: דיון, שפירוש שמה הוא פשוט "אלה", אפשרי כי פלאיאד עם שם זה; או יוריתמיסטה, בתו של אל-הנהר קסנטוס; או יוריאנאסה, בתו של פקטולוס, אל-נהר אחר, שניהם באנטוליה; או קליטיה, בתו של אמפידמנטס. טנטלוס, באמצעות פלופס היה למייסדו של בית אטריוס.
הגאוגרף סטראבון, שציטט מקורות מוקדמים, מציין שעושרו של טנטלוס נבע ממכרות פריג'יה והר סיפילוס. בקרבת סיפילוס (או בשמו המודרני הר ספיל), סממנים ארכאולוגיים, שנמצאו מזוהים עם טנטלוס וביתו מאז ימי קדם, הם למעשה חתיים. על הר ימנלר, כ-2 קילומטרים מזרחה לאקפינר, ישנן שתי אנדרטאות שמצוינות על ידי פאוסניאס: קבר תולוס של טנטלוס (אשר קיבל ציביון נוצרי והפך להיות "קבר הקדוש קרלמבוס") ו"כס-המלכות של פלופס", שהוא למעשה מזבח מסולע. חציבת סלע מפורסמת יותר שמאוזכרת על ידי פאוסניאס היא האם הגדולה של האלים (קיבלה ליוונים), שנאמר עליה כי גולפה על ידי ברוטיאס, אולם למעשה גם היא חתית.
סיפורו של טנטלוסעריכה
טנטלוס ידוע בכך שהוזמן לשולחנו של זאוס באולימפוס, כמו איקסיון. שם, גם הוא, הפגין התנהגות בלתי-ראויה, גנב אמברוסיה, מסר אותו לאנשיו, וחשף את סודותיהם של האלים.
טנטלוס הגיש את בנו, פלופס, כקורבן לאלים. הוא ביתר את פלופס, בישל אותו, והגיש אותו כמזון לאלים. האלים, כך נאמר, היו מודעים לתוכניתו לסעודה, ועל כן לא נגעו במינחה; מלבד דמטר, שדעתה נשתבשה עליה מאובדן ביתה, פרספונה, "לא הבינה מה זה היה", ואכלה חלק מכתפו של הבן. אלת הגורל, בהוראתו של זאוס, הקימה את הילד שוב לתחייה (היא אספה את חלקי גופו והרתיחה אותם בקדירה קדושה), הרכיבה מחדש את כתפו על ידי שנהב מחושל שנעשה על ידי הפייסטוס והוצג על ידי דמטר.
פלופס, ששב לתחייה, נחטף על ידי פוסידון ונלקח לאולימפוס להיות ארומנוס של האל. מאוחר יותר, השליך זאוס את פלופס מהאולימפוס בעקבות זעמו על טנטלוס. היוונים מימי התקופה הקלאסית טענו כי היו מזועזים ממעשיו של טנטלוס; קניבליזם, קורבן אדם ורצח בן היו זוועות נוראות וטאבו. טנטלוס היה מייסדו של בית אטריוס בו המשיכו להיעשות באופנים שונים זוועות נוספות. פורענויות התרחשו כתוצאה ממעשים אלו, שהפכו את הבית למושא של טרגדיות יווניות. זוועות אלה כוללות רצח משפחה, כגון הקרבתה של איפיגניה, רצח אגממנון, וקליטמנסטרה. הקללה מוסרת רק עם אורסטס, שעובר משפט צדק באתונה ויוצא זכאי. על קללת בית אטראוס בשלביה האחרונים נכתבה האורסטיאה בידי אייסכילוס.
מקדש קברו של טנטלוס עמד על סיפילוס. אולם מי שביקש להביע רחשיי כבוד לגיבור עשה זאת באגרוס, מקום אשר בו לפי מסורת המקומית נמצאות עצמותיו. בלסבוס היה קבר-גיבור נוסף בהתיישבות הקטנה פוליון, והר שנקרא על שם טנטלוס.
עונשו של טנטלוס, שהפך ביטוי המציין פיתוי ללא סיפוק, היה לעמוד בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את מזונו הנכסף מעבר להישג ידו. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, ירדו המים לפני שיכל ללגום מהם. מעל ראשו ניצבה אבן מאיימת, בדומה לזו של סיזיפוס.
בסיפור אחר, הואשם טנטלוס בגנבת כלב עשוי זהב אשר יצר הפיסטוס (אל המתכות ועבודות הריקוע) עבור ריה על מנת לשמור על זאוס העולל. פנדריוס, חברו של טנטלוס, גנב את הכלב ונתן אותו לטנטלוס למשמורת. כאשר נתבקש לאחר מכן על ידי פנדריוס להחזיר את הכלב, הכחיש טנטלוס שהכלב היה בידיו, ואמר כי "לא ראה וגם לא שמע על כלב מזהב". לפי רוברט גרייבס, תקרית זו היא הסיבה שאבן ענק תלויה מעל ראשו. אחרים טוענים כי היה זה טנטלוס שגנב את הכלב, ומסר אותו לפנדריוס למשמורת.
קיים דמיון בין השמות של טנטלוס והאנטילי, האחרון הוא שם של שני מלכים חתים. על-כן, עשוי להיות קשר היסטורי רופף בין טנטלוס המיתי ומלכים חתים של תקופת הברונזה, שבאופן דומה שלטו על אסיה הקטנה. בנובלה ההיסטורית של רוברט גרייבס, "הרקולס, עמיתי למסע ההפלגה", טוען גרייבס כי טנטלוס היה חבר בשבט פולש יווני, שנידון לייסוריו בטנטלוס בשל סירובו לדחות את ישויותיו האלוהיות הפטריארכליות לטובת גרסה מקומית של עשתרת.
פרשנות דמותו של טנטלוסעריכה
סיפורו של טנטלוס מאשר ביתר תוקף כי קורבן אדם ורצח בן הם טאבו בתרבות היוונית הקלאסית העתיקה. למרות זאת נראה שהוא מרמז כי קורבן אדם הוענק בעבר בזמנים קדומים, בייחוד לדמטר.
לחלופין, עשוי טנטלוס להצטייר כדמות פרומתיאית, אשר חושפת סודות אלוהיים לבני אנוש. הוא ניהל טקסים שכללו מוות מיסטי והמרת צורה. הביתור שביצע בפלופס וההקמה לתחייה של פלופס עשויים להיחשב כטקס שמאני אב-טיפוסי.
דמויות אחרות בעלות שם דומהעריכה
ישנן שתי דמויות נוספות בשם טנטלוס במיתולוגיה היוונית, שתיהן דמויות משניות ושתיהן צאצאיות של טנטלוס הנזכר לעיל. נאמר כי לברוטיאס היה בן בשם טנטלוס, ששלט בעיר פיסה בפלופונסוס. טנטלוס הלה היה בעלה הראשון של קליטמנסטרה. הוא נרצח על ידי אגממנון, מלך מיקנה, שהפך את קליטמנסטרה לאשתו. טנטלוס השלישי היה בנו של תיאסתס, אשר נרצח על ידי דודו אטראוס, והוגש למאכל לאביו, תיאסתס, שלא חשד בדבר.
נושאים קשוריםעריכה
הפועל "tantalise" באנגלית נובע מן השם "טנטלוס", ופירושו - להתגרות, להתעלל, לעורר תקוות שווא או לקנטר. באנגלית משמש המושג "טנטלוס" גם לתיאור משקאות המאוכסנים בבקבוקים, הפקוקים בחוזקה במנעולי ברזל, כאמצעי למנוע ממשרתים לגנוב ליקר מאדוניהם. הבקבוקים עצמם, לעומת זאת, נותרים גלויים לעין כול.
גם היסוד הכימי טנטלום (סמל Ta, מספר אטומי 73) נקרא על שם טנטלוס המיתולוגי.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אחת הגרסאות של הסיפור המלא של טנטלוס (באנגלית)
- טנטלוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)