טרבור פרנסיס
טרבור ג'ון פרנסיס (באנגלית: Trevor John Francis; 19 באפריל 1954 – 24 ביולי 2023) היה כדורגלן ומאמן אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ.
_-_Trevor_Francis.jpg) | ||||
| פרנסיס, 1980 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 באפריל 1954 פלימות', אנגליה | |||
| פטירה |
24 ביולי 2023 (בגיל 69) מרבייה, ספרד  | |||
| שם מלא | טרבור ג'ון פרנסיס | |||
| גובה | 1.78 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
פרנסיס היה לכדורגלן האנגלי הראשון שנמכר במיליון ליש"ט, כשעבר מקבוצת נעוריו ברמינגהאם סיטי לנוטינגהאם פורסט ב-1979. עם האחרונה זכה פרנסיס פעמיים ברציפות בגביע אירופה לאלופות, ואף כבש את השער היחיד בגמר גביע אירופה לאלופות 1979. בנוסף למספר מועדונים באנגליה, שיחק פרנסיס גם בקבוצות מארצות הברית, איטליה, סקוטלנד ואוסטרליה. לפרנסיס 52 הופעות במדי נבחרת אנגליה, בהן כבש 12 שערים. בין היתר ייצג את נבחרתו במונדיאל 1982, אותו סיים עם שני שערים.
עוד במהלך קריירת המשחק פנה פרנסיס לקריירת אימון. הוא שימש כמאמן-שחקן בשני מועדונים שונים, והמשיך לאמן גם לאחר פרישתו ממשחק. בשנת 2014 נכנס פרנסיס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי.
קריירת משחק עריכה
ברמינגהאם סיטי עריכה
פרנסיס נולד בפלימות'. החל את הקריירה הבוגרת בקבוצת ברמינגהאם סיטי בעונת 1970/1971, עוד בטרם מלאו לו 17. על אף גילו הצעיר, השתלב פרנסיס במהרה בחלק הקדמי של הקבוצה, ואת שער הבכורה שלו כבש כבר במחזור השישי, בשוויון 1–1 הביתי מול אוקספורד יונייטד. בחציה השני של העונה נכנס לכושר כיבוש מרשים, כאשר עוד בטרם חגג 17 יצר רצף של 15 שערים ב-13 הופעות, כולל שמונה משחקי ליגה רצופים בהם כבש שער אחד לפחות. לשיאו הגיע בניצחון 0–4 על בולטון וונדררס בפברואר 1971, בו כבש את כל ארבעת שעריה של קבוצתו. ברמינגהאם סיימה את העונה במקום השמיני בלבד, אך פרנסיס נהנה מעונת בכורה מרשימה בה כבש 16 שערי ליגה ב-22 הופעות.
עונה לאחר מכן היה פרנסיס לשחקן הרכב קבוע. עם 12 שערי ליגה ב-39 הופעות, סייע פרנסיס לקבוצתו לעלות לליגה הבכירה מהמקום השני בטבלה. על אף שנותר שחקן הרכב, התקשה פרנסיס בעונותיו הראשונות בליגה הבכירה, ובשתי עונות תרם 12 שערי ליגה בלבד ב-68 הופעות. אלא שאז חזר פרנסיס לכבוש בכמויות דו-ספרתיות בכל אחת מארבע העונות הבאות, ולשיאו הגיע בעונת 1977/1978, אז קבע שיא קריירה אישי של 25 שערי ליגה ב-42 הופעות.
בסיום העונה עבר פרנסיס בהשאלה לדטרויט אקספרס מה-NASL, שם רשם עונה מרשימה עם 22 שערי ליגה ב-19 הופעות בלבד. יכולתו הגבוהה זיכתה אותו במקום בנבחרת העונה, לצד שחקנים בכירים ובהם ג'ורג'ו קינאליה האיטלקי, פרנץ בקנבאואר הגרמני וקרלוס אלברטו הברזילאי. הוא שב לברמינגהאם ותרם שלושה שערים בתשע הופעות, אך בפברואר 1979 זכה פרנסיס להצעה גבוהה מהאלופה המכהנת נוטינגהאם פורסט, ונפרד מהמועדון עם 119 שערי ליגה ב-280 הופעות.
נוטינגהאם פורסט עריכה
פרנסיס נמכר לאלופה נוטינגהאם פורסט, ומאמנה בריאן קלאף, תמורת כמיליון ליש"ט, ובכך הפך לכדורגלן הראשון שנמכר בכדורגל האנגלי בסכום בן שבע ספרות, בעוד השיא עד אז עמד על כמחצית מהסכום. הסכום הסופי הוערך בכ-1,150,000 ליש"ט, כולל עמלה בת 15 אחוזים לליגה, אך בספרו האוטוביוגרפי חשף המאמן קלאף כי הסכום הנקוב היה 999,999 ליש"ט – וזאת על מנת למנוע מפרנסיס את ההתמודדות עם התגית של שחקן מיליון הליש"ט הראשון.
זמן קצר לאחר שעבר לקבוצה, זכתה נוטינגהאם בגביע הפוטבול ליג, אם כי פרנסיס לא יכול היה להירשם למפעל. במקביל, התקדמה הקבוצה בטורניר גביע אירופה לאלופות, וכאשר העפילה לחצי הגמר יכלה לרשום את פרנסיס, על פי חוקי ההשתתפות של אופ"א. עם זאת, הוא לא שותף בצמד המשחקים מול פ.צ. קלן, מהם העפילה הקבוצה לגמר. פרנסיס זכה להופעת בכורה במפעל כשעלה בהרכב למשחק הגמר מול מאלמה. בדקת הסיום של המחצית, ג'ון רוברטסון, הקיצוני השמאלי של נוטינגהאם, עבר שני שחקני הגנה והגביה לתיבת החמש. פרנסיס האיץ לכיוון הכדור, ותוך כדי נפילה נגח אותו לרשת הגבוהה. השער, שהיה היחיד במשחק, הביא לפורסט את גביע אירופה הראשון בתולדותיה, והפך לרגע סמלי בתולדות המועדון והכדורגל האנגלי בכלל. השער השתלב בכתוביות הפתיחה של מגזין הכדורגל האנגלי הנצפה "משחק היום", ותמונת ענק של פרנסיס פוגש את הכדור בראשו עדיין מתנוססת בכניסה הראשית לאצטדיון סיטי גראונד, אצטדיונה הביתי של הקבוצה.
לאחר משחק הגמר תמה עונת הכדורגל באנגליה, אך פרנסיס המשיך את העונה בהשאלה נוספת לדטרויט אקספרס, שם כבש 14 שערים ב-14 הופעות. על אף ששיחק רק כמחצית מהעונה, זכה למקום בהרכב העונה פעם נוספת, בין היתר לצדם של קינאליה של יוהאן קרויף. בסך הכול לזכותו 36 שערים ו-18 בישולים ב-33 הופעות בלבד במדי דטרויט, שהציבו אותו בראש טבלת מלך השערים של הליגה בכל הזמנים עם שני שערים מעל פלה, על אף שהברזילאי שיחק 23 משחקים יותר ממנו.
פרנסיס שב לנוטינגהאם, שם התקשה להגשים את מלוא הפוטנציאל, בין היתר בגלל הצבתו בקישור הימני על ידי המאמן קלאף, במקום בעמדה המועדפת עליו במרכז ההתקפה. את עונת 1979/1980 פתחו פרנסיס וקבוצתו עם זכייה בסופר קאפ האירופי על חשבונה של ברצלונה. בהמשך תרם פרנסיס 14 שערי ליגה בשלושים הופעות, והעפיל עם הקבוצה לגמר גביע הליגה שם נוצחה נוטינגהאם על ידי וולברהמפטון וונדררס. בגביע אירופה תרם פרנסיס שלושה שערים, בהם צמד לרשתה של דינמו ברלין ברבע הגמר ושער לרשתה של אייאקס אמסטרדם בחצי הגמר, אך החמיץ את משחק הגמר מול המבורג עקב פציעה בגיד אכילס, וראה מהצד את קבוצתו מניפה את הגביע פעם שנייה ברציפות.
לאחר שהחמיץ את יורו 1980 עקב פציעה, שב פרנסיס לקבוצתו והתקשה לשוב לכושר משחק מלא. לאחר שנעדר כחצי שנה מהמגרשים, רשם פרנסיס עונה קשה עם שישה שערים ב-18 הופעות בלבד. על אף שפתח את עונת 1981/1982 עם שני שערים בשתי הופעות ליגה, נמכר פרנסיס בספטמבר 1981 למנצ'סטר סיטי תמורת כ-1.2 מיליון ליש"ט. בסך הכול לזכותו 28 שערי ליגה בשבעים הופעות במדי הפורסט.
מנצ'סטר סיטי עריכה
עסקת העברתו של פרנסיס לסיטי הביאה לשבר בין ההנהלה למאמן ג'ון בונד, לאחר שהאחרון הציב אולטימטום להחתמתו של פרנסיס כאשר העסקה נתקלה בקשיים כלכליים. פתיחת העונה של פרנסיס הייתה מבטיחה, עם צמד לרשתה של סטוק סיטי כבר בהופעת הבכורה, אך פרנסיס נטה להיפצע פעמים רבות במהלך העונה והתקשה לשמור על יציבות. עם זאת, הוא הצליח לכבוש 12 שערי ליגה ב-26 הופעות, שאף זיכו אותו במקום בסגל הנבחרת למונדיאל 1982.
הקריירה של פרנסיס במדי הסיטי נגדעה בתום עונה אחת בלבד, כאשר הקבוצה התקשתה לשלם את משכורתו של פרנסיס, במיוחד על רקע פציעותיו הרבות, מה שהביא למכירתו של פרנסיס לסמפדוריה מהסרייה א'.
המעבר לאיטליה עריכה
פרנסיס, שעזב לראשונה את אנגליה כשחקן, הצטרף לסמפדוריה בעונת הבכורה שלה מאז ששבה לליגה הבכירה מהסרייה ב'. פרנסיס היה לאחד משני הזרים היחידים של סמפדוריה בסגל, לצידו של ליאם בריידי, וכבש את שער הבכורה שלו כבר במחזור השני, בניצחון החוץ 1–2 על אינטר מילאנו. עם זאת, במהלך העונה הוא התקשה לבוא לידי ביטוי, וכבש שבעה שערי ליגה בלבד ב-14 הופעות. בעונת 1984/1985 זכה פרנסיס עם קבוצתו בקופה איטליה, זכייתה הראשונה של הקבוצה בתואר זה, לאחר ניצחון בגמר כפול על מילאן. בעונת 1985/1986 חווה פרנסיס עונה קשה עם שער ליגה בודד ב-14 הופעות, במה שהייתה לעונתו האחרונה במועדון. בסך הכול בארבע עונות במדי הקבוצה תרם פרנסיס 17 שערי ליגה בלבד ב-68 הופעות.
לקראת עונת 1986/1987, ולאחר עונה קשה בסמפדוריה, עבר פרנסיס לאטאלנטה תמורת כ-800 אלף ליש"ט. גם במדיה חווה עונה קשה, אישית וקבוצתית. בפעם השנייה ברציפות כבש פרנסיס שער ליגה אחד בלבד, ב-21 הופעות ליגה בלבד, ובסיום העונה נשרה אטלנטה לסרייה ב'. פרנסיס לא המשיך בקבוצה, ולמעשה סיים את דרכו בכדורגל האיטלקי.
השיבה לבריטניה ושלהי הקריירה עריכה
לאחר חמש עונות באיטליה, שב פרנסיס לאי הבריטי כשחתם בספטמבר 1987 בגלאזגו ריינג'רס הסקוטית. הוא שב לשתף פעולה עם המאמן גריים סונס, שהיה חברו לקבוצה בסמפדוריה כשחקן, כחלק מהצטרפות המסיבית של שחקנים אנגלים לקבוצה. פרנסיס שיתף פעולה עם שמונה אנגלים נוספים בסגל, בהם בכירים כגון טרי בוצ'ר וריי וילקינס, וכן עם אבי כהן הישראלי. פרנסיס סיים עונה ראשונה בקריירה ללא שער ליגה, כאשר כשל למצוא את הרשת ב-18 הופעות, וסיים עם קבוצתו במקום השלישי. ריינג'רס זכתה באותה העונה בגביע הליגה הסקוטית, לאחר ניצחון בהארכה על אברדין, במשחק בו שותף פרנסיס כמחליף.
במרץ 1988, לאחר פחות מעונה במועדון, חזר פרנסיס לליגה האנגלית הבכירה וחתם במדי קווינס פארק ריינג'רס, שם המשיך את בצורת הכיבושים עם תשעה משחקים נוספים ללא שער. את העונה סיימה הקבוצה במקום החמישי בטבלה. בחודשים מאי-יוני 1988 עבר פרנסיס לתקופה קצרה לאוסטרליה, שם כבש שני שערים בשלושה משחקים במדי וולונגונג סיטי, שזכתה לבסוף באליפות אוסטרליה. בנובמבר 1988 התמנה פרנסיס למאמן-שחקן בקבוצה, אך הוחלף לאחר שנה בדיוק על ידי דון האו, לאחר שהתקשה להצעיד את הקבוצה להישגים. שלושה חודשים מאוחר יותר, סיים את דרכו במועדון גם כשחקן, ועבר לשפילד ונסדיי. יחד איתה סיים פרנסיס את העונה בירידה לליגת המשנה, אך תחת המאמן רון אטקינסון, חזרה הקבוצה באופן מיידי לליגה הבכירה, כשפרנסיס רושם 38 הופעות ליגה וכובש ארבעה שערים. במקביל, זכתה הקבוצה באותה העונה בגביע הפוטבול ליג, לאחר ניצחון בגמר 0–1 על מנצ'סטר יונייטד.
בתום אותה העונה עזב אטקינסון לאסטון וילה, ופרנסיס התמנה על חשבונו לתפקיד מאמן-שחקן. הוא הוביל את הקבוצה מהקווים לעונה נפלאה ולמקום השלישי בעונת 1991/1992, תוך שהוא כובש שער ליגה אחד בעשרים הופעות. עונה לאחר מכן שיחק חמש פעמים בלבד, אך הוביל את הקבוצה למקום השביעי בעונת הבכורה של הפרמייר ליג, וכן לגמר גביע ה-FA וגמר גביע הליגה – אך בשניהם נוצחה הקבוצה על ידי ארסנל. הוא פרש רשמית ממשחק עונה לאחר מכן, בה השתתף כשחקן במשחק אחד בלבד, בגיל ארבעים, והמשיך את דרכו כמאמן הקבוצה בלבד.
נבחרת אנגליה עריכה
פריצתו של פרנסיס במדי ברמינגהאם זיכתה אותו בזימון מוקדם לנבחרת אנגליה, ואת הופעת הבכורה שלו ערך בגיל 23 בלבד, ב-9 בפברואר 1977, תחת המאמן דון ריווי, בהפסד 0–2 להולנד במשחק ידידות. כחודש לאחר מכן ערך בכורה במשחק רשמי, כשאנגליה הביסה 0–5 את לוקסמבורג במסגרת טורניר מוקדמות מונדיאל 1978, ממנו כשלה אנגליה להעפיל. פרנסיס אף כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת באותו המשחק.
לאחר שנאלץ להחמיץ את יורו 1980 בעקבות פציעה בגיד אכילס, שב פרנסיס לפעילות בינלאומית ולבסוף הצליח לזכות במקום בסגל של רון גרינווד למונדיאל 1982. בשלב הבתים הראשון שיחק פרנסיס לאורך כל שלושת משחקיה של נבחרתו. אנגליה פתחה עם ניצחון 1–3 על צרפת, ובמשחק השני פגשה את צ'כוסלובקיה. בדקה ה-62, במצב של 0–0, הגביה ריי וילקינס כדור קרן מאגף שמאל. סטניסלב סמאן, שוערה של צ'כוסלובקיה, לא הצליח להשתלט, ופרנסיס קבע מקרוב 0–1 לנבחרתו, בדרך לניצחון 0–2 בסיום. במשחק השלישי פגשה אנגליה את כווית, ובדקה ה-27 כבש פרנסיס שער נאה, שהיה לשער הניצחון של אנגליה. בעיטת שוער ארוכה של פיטר שילטון הוסתה על ידי פרנסיס בראשו אל פול מארינר, שהחזיר לפרנסיס מסירת עקב. פרנסיס עבר בקלות את שומרו, חדר לרחבה, ושלח כדור מדויק לרשת, 0–1 לאנגליה בסיום. אנגליה העפילה מהמקום הראשון בבית אל שלב הבתים השני. פרנסיס פתח בהרכב גם בצמד משחקיה של אנגליה בשלב זה, אך בצוותא עם חבריו לנבחרת, לא הצליח למצוא את הרשת. אנגליה נפרדה פעמיים בשוויון 0–0, מול גרמניה המערבית ומול ספרד, וסיימה את דרכה בטורניר.
פרנסיס המשיך לשחק בשורות הנבחרת כארבע שנים נוספות. משחקו האחרון בנבחרת היה תחת המאמן בובי רובסון ב-23 באפריל 1986, בניצחון 1–2 על סקוטלנד כחודשיים בלבד לפני מונדיאל 1986, אליו לא זומן פרנסיס. בסך הכול לזכותו 12 שערים ב-52 הופעות במדי אנגליה.
קריירת אימון עריכה
קריירת האימון של פרנסיס החלה עוד בהיותו שחקן, ועם פרישתו שמר על תפקידו כמאמן שפילד ונסדיי. לאחר שפרש בתום עונת 1993/1994, המשיך פרנסיס לעונה נוספת כמאמן בלבד. בעונה זו הוביל פרנסיס את קבוצתו למקום ה-13 בלבד, ופוטר מתפקידו.
לקראת עונת 1996/1997, ולאחר עונה שלמה מחוץ למגרשים בה שימש כפרשן טלוויזיה, שב פרנסיס למועדון בו גדל, ברמינגהאם סיטי, על תקן מאמן הקבוצה בליגת המשנה. לאחר שתי עונות בהן לא הצליחה להעפיל לפלייאוף, סיימה ברמינגהאם את עונת 1998/1999 במקום הרביעי, והעפילה לחצי גמר הפלייאוף מול ווטפורד. בתום שני משחקים ודו-קרב בעיטות עונשין שארך שמונה בעיטות לכל קבוצה, הודחה ברמינגהאם על ידי יריבתה. עונה לאחר מכן שוב התברגה ברמינגהאם בחצי גמר הפלייאוף, אך שוב סיימה את דרכה בשלב זה עם הפסד לבארנסלי.
בעונת 2000/2001 הוביל פרנסיס את ברמינגהאם עד לגמר גביע הפוטבול ליג, תוך שקבוצתו מדיחה בדרך, בין היתר, את טוטנהאם הוטספר, ניוקאסל יונייטד, שפילד ונסדיי ואיפסוויץ' טאון. במשחק הגמר נכנעה ברמינגהאם לליברפול בדו-קרב פנדלים, לאחר שוויון 1–1 בסיום. בהמשך אותה העונה העפילה הקבוצה בפעם השלישית ברציפות בחצי גמר הפלייאוף, אך שוב סיימה עם מפח נפש בעקבות הפסד בפנדלים לפרסטון נורת' אנד. באוקטובר 2001, כחודשיים לאחר פתיחת עונת 2001/2002, פוטר פרנסיס מתפקידו כשקבוצתו הייתה מדורגת במרכז הטבלה. בסיום אותה העונה העפילה ברמינגהאם בחזרה לפרמייר ליג.
כחודש בלבד לאחר פיטוריו, מצא פרנסיס מועדון חדש בליגת המשנה, כשהחליף את סטיב ברוס בתפקיד מאמן קריסטל פאלאס. עד לתום העונה לא הצליחה הקבוצה להיצמד לקבוצות הצמרת, וסיימה את העונה במקום העשירי. פרנסיס פתח עם הקבוצה את עונת 2002/2003, ואף הוביל אותה לניצחונות מרשימים, ביניהם 0–5 על יריבתה ברייטון אנד הוב אלביון באוקטובר 2002, והדחתה של ליברפול במשחק החוזר במסגרת גביע ה-FA באצטדיון אנפילד. עם זאת, פאלאס חוותה עונה קשה בליגה, לא הצליחה להתקרב לצמרת, ופרנסיס התפטר מתפקידו באפריל 2003.
חיים אישיים עריכה
פרנסיס נישא להלן בשנת 1974. ב-2017 נפטרה הלן מסרטן.
ב-2012 לקה בליבו.
נפטר מהתקף לב ב-24 ביולי 2023. הותיר אחריו שני ילדים.
תארים עריכה
קבוצתיים כשחקן עריכה
- נוטינגהאם פורסט
- סמפדוריה
- גלאזגו ריינג'רס
- שפילד ונסדיי
אישיים כמאמן עריכה
- מאמן החודש בפרמייר ליג: דצמבר 1993
סטטיסטיקות עריכה
מועדונים עריכה
נבחרת לאומית עריכה
| נבחרת אנגליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1977 | 7 | 1 |
| 1978 | 5 | 1 |
| 1979 | 5 | 2 |
| 1980 | 1 | 1 |
| 1981 | 5 | 0 |
| 1982 | 10 | 5 |
| 1983 | 8 | 2 |
| 1984 | 4 | 0 |
| 1985 | 6 | 0 |
| 1986 | 1 | 0 |
| סה"כ | 52 | 12 |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
|
1 קלמנס • 2 אנדרסון • 3 ברוקינג • 4 בוצ'ר • 5 קופל • 6 פוסטר • 7 קיגן • 8 פרנסיס • 9 הודל • 10 מקדרמוט • 11 מרינר • 12 מילס • 13 קוריגן • 14 ניל • 15 ריקס • 16 רובסון • 17 סנסום • 18 תומפסון • 19 וילקינס • 20 ווית' • 21 וודקוק • 22 שילטון • מאמן: גרינווד |
| |