פ.צ. קלן
פ.צ. קֵלְן (בגרמנית: Der erste Fußball Club Köln, תעתיק: דר ארסטה פוסבאל קלוב קלן) הוא מועדון כדורגל גרמני הפועל בעיר קלן ומשחק בבונדסליגה השנייה. המועדון משחק באצטדיון ריין אנרגי.
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
כינוי | Die Geißböcke ("התישים") | |||
תאריך ייסוד | 13 בפברואר 1948 | |||
אצטדיון |
אצטדיון ריין אנרגי, קלן (תכולה: 50,374) | |||
נשיא | ורנר שפינר | |||
מנכ"ל | Christian Keller | |||
מאמן | טימו שולץ | |||
ליגה | הבונדסליגה השנייה | |||
fc | ||||
תלבושת | ||||
| ||||
היסטוריה
עריכההבסיס להקמת הקבוצה
עריכהבשנת 1901 הוקם בעיר קלן מועדון בשם קלנר ב.ס, שמקימיו היו חברים במועדון אחר בשם בורוסיה קלן, ולא היו מרוצים מכך שהמועדון עסק בעיקר בהתעמלות ולא בכדורגל. המועדון זכה באליפות מחוז גרמניה המערבית בשנת 1912, ועם השנים התקדם אל הגמרים הארציים. בנוסף, בשנת 1907 הוקם מועדון בשם קלן-זולץ, שהתאחד בהמשך עם מועדון הרטה-זולץ למועדון בשם זולץ 07. מועדון זה לא הצליח להתרומם מעבר לשלבים המוקדמים של הגמרים הארציים בגרמניה. בשנת 1933, עם עליית הרייך השלישי לשלטון, בוצע ארגון מחדש של הליגות בגרמניה, שחולקו ל-16 מחוזות שנקראו גאוליגה. זולץ זכתה להצלחה מסוימת, אך נאלצה להתאחד עם מועדון אחר בשם קלן 1899 בשנת 1944. המועדון המאוחד התקשה להתקיים, מאחר שמלחמת העולם השנייה עדיין הייתה קיימת באותו אזור באותה תקופה. בשנת 1948 התממש האיחוד בין זולץ לקלנר ב.ס, והמועדון המאוחד נקרא פ.צ. קלן.
השנים הראשונות של פ.צ. קלן
עריכההקבוצה המאוחדת של קלן שיחקה במחוז המערבי של גרמניה לפני הקמת הבונדסליגה, ובשנת 1954 זכתה לראשונה באליפות המחוז, כשהכוכבים העיקריים של הקבוצה היו החלוץ הנס שפר והמגן קרל-היינץ שנלינגר. באותה שנה הפסידה פ.צ. קלן לשטוטגרט בגמר הגביע הגרמני. בשנת 1960 זכתה קלן שוב באליפות המחוז, והפסידה בגמר הארצי להמבורג בתוצאה 3-2. קלן זכתה באליפות המחוזית גם בשנת 1962, וניצחה בגמר הארצי 4-0 את נירנברג, ובכך זכתה באליפות גרמניה. זכייה זו הקנתה לקבוצה הופעה בגביע אירופה לאלופות לעונת 1962/63. קלן הודחה בסיבוב הראשון, לאחר שהובסה 8-1 על ידי דנדי הסקוטית, למרות הניצחון שלה במשחק הגומלין 4-0 . בשנת 1963 זכתה קלן שוב באליפות המחוזית, אך הפסידה בגמר הארצי 3-1 לבורוסיה דורטמונד.
פ.צ. קלן בשנים הראשונות של הבונדסליגה
עריכהבשנת 1963 הייתה קלן אחת משש עשרה הקבוצות המייסדות של הבונדסליגה. קלן הייתה הקבוצה הראשונה שזכתה באליפות, בעונת 1963/1964 בבונדסליגה. זכייה זו הקנתה לקלן השתתפות בגביע אירופה לאלופות בעונת 1964/65. קלן הגיעה עד לרבע הגמר, שם פגשה את ליברפול. שני המשחקים הסתיימו בתוצאות תיקו 0-0 ו-2-2. באותה תקופה לא היה חוק שערי חוץ ולא היו נהוגות בעיטות הכרעה, ולכן הוכרעה העולה בהטלת מטבע. ליברפול זכתה בהטלת המטבע, לאחר שהמטבע נזרקה פעמיים, שכן בפעם הראשונה המטבע נחתה על הארץ בצורה אנכית ולא אופקית. באותה עונה סיימה קלן במקום השני בבונדסליגה. באותה תקופה החתימה קלן את הכדורגלן הברזילאי הראשון ששיחק בגרמניה, זזה, תמורת סכום של 150 אלף מארק גרמני. בשנת 1968 זכתה קלן בגביע הגרמני לאחר ניצחון 4-1 בגמר על בוכום.
שנות הזוהר של פ.צ. קלן
עריכהשנות ה-70 של המאה ה-20 נחשבות לעשור מוצלח בתולדות פ.צ קלן, כשהשחקנים הבולטים של הקבוצה היו וולפגנג אובראט, הנס להר, היינץ פלוהה, דיטר מילר וברנהרד קולמן. בתחילת העשור פ.צ. קלן הגיעה שלוש פעמים לגמר הגביע הגרמני, אך הפסידה בכולן: לקיקרז אופנבך בשנת 1970, לבאיירן מינכן בשנת 1971 ולבורוסיה מנשנגלדבך בשנת 1973, שנה שבה גם סיימה במקום השני בבונדסליגה. בשנת 1977 זכתה קלן בגביע הגרמני לאחר ניצחון בגמר על הרטה ברלין, ובשנת 1978 זכתה בדאבל, כאשר זכתה באליפות הבונדסליגה ובגביע הגרמני השני ברציפות, לאחר ניצחון בגמר על היריבה המושבעת פורטונה דיסלדורף. עובדה זו הפכה את קלן לאחת מארבע הקבוצות היחידות שזכו בדאבל בגרמניה, כשהשלוש האחרות הן באיירן מינכן, ורדר ברמן ובורוסיה דורטמונד. בשנת 1980 הפסידה קלן בגמר הגביע לפורטונה דיסלדורף. בשנת 1983 זכתה קלן בגביע הגרמני בפעם הרביעית, לאחר ניצחון על היריבה העירונית פורטונה קלן משער של פייר ליטברסקי, שהיה הכוכב הבולט של הקבוצה בשנות ה-80 של המאה ה-20. שותפיו העיקריים של ליטברסקי להצלחותיה של קלן בעשור זה היו השוער הראלד שומאכר, גרהארד שטראק, תומאס הסלר, פאול שטיינר והאחים קלאוס ותומאס אלופס, ולתקופה קצרה גם הישראלי דוד פיזנטי. בשנת 1986 העפילה קלן לגמר גביע אופ"א, שם הפסידה לריאל מדריד בתוצאה המצטברת 5-3 בסיכום שני המשחקים. בעונות 1988/89 ו-1989/90 סיימה קלן במקום השני בבונדסליגה לאחר האלופה באיירן מינכן. בשנת 1991 הפסידה קלן בגמר הגביע הגרמני לוורדר ברמן בבעיטות הכרעה. הפסד זה סימל מעין נקודת מפנה וסוף של 30 שנים יציבות מוצלחות במיוחד בתולדות המועדון.
תקופת אי-היציבות של פ.צ. קלן
עריכההחל משנות ה-90 של המאה ה-20 פ.צ. קלן הפכה לקבוצה לא יציבה, שרשמה ירידות מהבונדסליגה לצד עונות עם הישגים נאים. לאורך שנות ה-90 קלן הייתה קבוצת מרכז טבלה, ששחקניה העיקריים היו השוער בודו אילגנר, והחלוצים טוני פולסטר וברונו לאבאדיה. בשנת 1998 רשמה את ירידת הליגה הראשונה שלה, והפכה לקבוצת נדנדה, שעולה ויורדת ליגה באופן תכוף. לאחר שתי עונות בבונדסליגה השנייה, חזרה קלן לבונדסליגה, וסיימה בעונת 2001 במקום העשירי. בעונת 2002 רשמה הקבוצה הישג שלילי, כשלא הבקיעה במשך 1034 דקות רצופות. עונה זו הסתיימה בירידת ליגה נוספת. בעונת 2003 עלתה קלן שוב לבונדסליגה, ונשרה שוב לבונדסליגה השנייה כעבור עונה אחת בלבד בשנת 2004, כשהכוכב בהתהוות של הקבוצה באותה תקופה היה לוקאס פודולסקי, בן העיר קלן. בעונת 2005 עלתה קלן שוב לבונדסליגה לאחר עונה אחת בבונדסליגה השנייה, ושוב נשרה כעבור עונה אחת בלבד, בשנת 2006, כאשר עם ירידת הליגה נרכש פודולסקי על ידי באיירן מינכן. הפעם לקח לקלן שתי עונות להעפיל בחזרה לבונדסליגה בשנת 2008, ובעונת 2009 רשמה הקבוצה יציבות מסוימת תחת המאמן כריסטוף דאום, כשסיימה במקום ה-12. בקיץ 2009 עזב דאום את הקבוצה, אך פודולסקי חזר לאחר שלא התאקלם בבאיירן מינכן, והקבוצה החלה לגלות יציבות, ובשתי העונות הבאות סיימה במרכז הטבלה. בעונת 2012 נשרה קלן שוב לבונדסליגה השנייה לאחר שגם צברה חובות גדולים, ופודולסקי נמכר לארסנל. באותה שנה נבחרה הנהלה חדשה שמטרתה הייתה להבריא את הקבוצה. קלן חזרה לאחר שתי עונות לבונדסליגה, כאשר בעונת 2014 סיימה ראשונה בבונדסליגה השנייה, כשהמאמן היה פטר שטוגר האוסטרי. לאחר שתי עונות סולידיות במרכז הטבלה רשמה קלן בשנת 2017 את העונה הטובה ביותר שלה מאז תחילת שנות ה-90, כאשר סיימה במקום החמישי בליגה, כשהשחקנים העיקריים בהצלחה זו היו אנתוני מודסט, יונאס הקטור והשוער טימו הורן. הצלחה זו לא נמשכה זמן רב, ובעונת 2018 נשרה קלן שוב לבונדסליגה השנייה, לאחר שצברה רק שלוש נקודות ליגה ב-16 המחזורים הראשונים של העונה. אי ההצלחה הביאה לפיטוריו של שטוגר. עם זאת, בעיותיה הכלכליות של קלן נפתרו במידה רבה, כאשר הקבוצה עברה ממאזן גרעוני למאזן חיובי. בעונת 2018/2019 שבה קלן לאחר עונה אחת לבונדסליגה, לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה השנייה, וחתמה על הסכם חסות עם ענקית הקמעונאות "רווה".
בעונות 2019/2020 וכן 2020/2021 התמודדה קלן נגד הירידה, אך הצליחה להישאר בבונדסליגה כאשר הגיעה למקומות ה-14 וה-16 בהתאמה. בעונת 2021/2022 הגיעה למקום השביעי ואילו את עונת 2022/2023 סיימה במקום ה-11.
בעונת 2023/2024 נשרה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-17 והלפני אחרון בבונדסליגה.
האצטדיון, הקהל והיריבויות
עריכהקלן משחקת באצטדיון ריין אנרגי, המכיל כ-50,000 מקומות ישיבה, ונודע יותר בשם אצטדיון מונגרסדורפר. הקבוצה ידועה בקהל חם וקולני מאוד.
היריבה העיקרית של פ.צ. קלן היא פורטונה דיסלדורף, שהיריבות הספורטיבית מהווה חלק מהיריבות הכללית בין הערים הסמוכות, קלן ודיסלדורף. שתי הקבוצות נפגשו פעמיים בגמר הגביע הגרמני, כאשר בשנת 1978 קלן זכתה בגביע, ואילו בשנת 1980 זכתה פורטונה דיסלדורף. יריבות נוספות של פ.צ. קלן הן באייר לברקוזן ובורוסיה מנשנגלדבך. בשני המקרים מדובר ביריבות אזורית הנובעת ממיקום המועדונים בעמק הריין.
הקמע של המועדון הוא עז, והשם שניתן לה הוא הנס (Hennes) על שם המאמן הגרמני הנס וייסויילר (Hennes Weisweiler).
תארים
עריכה- אליפויות (3): 1961/62 (לפני הקמת הבונדסליגה), 1963/64, 1977/78
- הגביע הגרמני (3): 1967/68, 1976/77, 1977/78, 1982/83
- אליפות הבונדסליגה השנייה (4): 1999/00, 2004/05, 2013/14, 2018/19
- אליפות האוברליגה המערבית (לפני הקמת הבונדסליגה) (5): 1953/54, 1959/60, 1960/61, 1961/62, 1962/63
שחקנים
עריכהסגל הקבוצה
עריכהנכון ל-5 בספטמבר 2024 [1]
|
|
שחקני עבר בולטים
עריכה- פייר ליטבארסקי
- הנס שפר
- בודו אילגנר
- הנס להר
- הראלד שומאכר
- תומאס הסלר
- וולפגנג אובראט
- גרהארד שטראק
- הראלד קונופקה
- קלאוס אלופס
- תומאס אלופס
- וולפגנג ובר
- אובה ביין
- ברונו לאבאדיה
- דיטר מילר
- קרל-היינץ שנלינגר
- היינץ פלוהה
- ברנד קולמן
- לוקאס פודולסקי
- פאול שטיינר
- הרברט צימרמן
- היינץ זימט
- שטפן אנגלס
- מורטן אולסן
- טוני פולסטר
- פאריד מונדראגון
- עאדל שיחי
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פ.צ. קלן (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1. FC Köln | Kader, fc.de (בגרמנית)