פתיחת התפריט הראשי

יהודה אילן (י"ח בשבט תרפ"ד, 24 בינואר 1924 - ט"ו באלול תשנ"ו, 30 באוגוסט 1996) היה מנכ"ל מרכז ההסברה בין השנים 1967–1983 והיה אחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים בישראל. בין תפקידיו השונים היה אילן אחראי לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. אילן היה יו"ר הוועדה לחגיגות יום העצמאות[1] אשר שמה לה למטרה לעצב את אירועי יום הזיכרון וחג העצמאות.[2] בתוך כך, היה אילן שותף מרכזי בהחלטה לחבר את יום הזיכרון לאירועי יום העצמאות, והיה גם אחראי על בחירת מדליקי המשואות והפקת כלל הטקסים בימי העצמאות.[3] בנוסף, תרם אילן בעיצובם של יום השואה, יום ירושלים, חידון התנ"ך העולמי, חגיגות המימונה, אירועי העדלאידע והמצעדים הצבאיים בישראל. במשך 26 שנים בנה ועיצב אילן את מרכז ההסברה של ישראל והיה נחשב בעיני רבים ל"מר הסברה" ו"למר מרכז ההסברה", תוך השרשתם של יסודות הטקסיות וההסברה הממלכתית במדינת ישראל. בין תפקידיו שימש אילן גם כיועץ קרוב לשלושה ראשי ממשלות: לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, השתתף ביסוד י"א הנקודות בנגב והיה ממקימי קיבוץ בארי.

יהודה אילן
יהודה אילן 1962 Yehuda Ilan.jpg
לידה 24 בינואר 1924
פטירה 30 באוגוסט 1996 (בגיל 72)
מדינה ישראל
פעילות בולטת אחראי על ההסברה והטקסים בישראל (19571983)
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוד בן-גוריון ויהודה אילן במצעד 1960
נשיא המדינה זלמן שזר בטקס חידון התנ"ך העולמי, מקבל ספר תנ"ך חתום ממארגן הטקס יהודה אילן 1963
מפקד האוגדה אריאל שרון לצד קצין חינוך יהודה אילן במלחמת יום הכיפורים 1973
יצחק רבין, ראש עיריית ירושלים טדי קולק, יגאל אלון ואלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי בהכנות לטקס 20 שנה לחטיבת הראל עם מארגן הטקס יהודה אילן 1968

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יהודה אילן נולד בחיפה בשנת 1924 ולמד בתיכון הריאלי. בשנים 1939- 1945 היה למפקד גדוד צופים בחיפה וחבר המוסדות המרכזיים של תנועת הצופים. בשנת 1946 השתתף אילן ביסוד י"א הנקודות בנגב והיה ממקימי קיבוץ בארי. בין השנים 1946 - 1948 שירת בפלמ"ח כקצין הסברה בגדוד השלישי ולאחר מכן בחטיבת יפתח, שם נטל חלק במערכות הפלמ"ח בשחרור הגליל ושחרור צפת ואף השתתף בקרב לשחרור לוד ובקרבות בשער הגיא.[4]

בשנת 1948, עם קום מדינת ישראל ופירוקו של הפלמ"ח, שירת אילן בצה"ל כקצין הסברה של חטיבה 7. במהלך שירותו הצבאי היה אילן אחראי גם על הפקת עלונים ועיתונים בעריכתו אשר חולקו לחיילים.[5] לאחר מכן עבר לשרת בחיל החינוך, שם התמנה לקצין חינוך דרום ראשי, עד לשחרורו ממילואים בשנת 1984 בדרגת סא"ל.

בשנת 1954, בזמן ששימש אילן כמזכיר תנועת מחנות העולים, הוקמה מחלקת ההסברה על ידי דוד בן-גוריון. בשנת 1957 הצטרף אילן אל המחלקה להסברה. באותה שנה הפך אילן משנה למנכ"ל ההסברה והיה לאחראי על ההסברה שבע״פ, אירועי יום העצמאות והטקסים הממלכתיים בישראל. מתוקף תפקידו עיצב אילן את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. לאילן היה תפקיד מכריע בעיצובו ובתהליכי ההפקתו של טקס זה במשך 26 שנות פועלו במרכז ההסברה, עד לשנת 1983; הטקס בהר הרצל מתקיים מדי שנה ובא לסמל את המעבר בין יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות.

בשנת 1958 היה אילן אחראי על חגיגות העשור למדינת ישראל. בשנת 1961 נשלח אילן על ידי מזכיר הממשלה באותן שנים, מר טדי קולק,[6] ללימודי תקשורת באירופה.[7]

בשנת 1967 התמנה למנכ"ל מרכז ההסברה. תחת ניהולו של אילן נוספו אגפים רבים, תקנים ותפקידים חדשים למרכז ההסברה. בתקופתו הפך מרכז ההסברה לגוף מטה גדול אשר פעל בחמישה מחוזות ארציים: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ונצרת.

במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל מרכז ההסברה תרם אילן גם לעיצובם ולהפקתם של אירועים ממלכתיים נוספים כדוגמת חידון התנ"ך העולמי,[8][9] יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשיתוף יד ושם,[10] יום ירושלים, חגיגות המימונה, חגיגות העדלידע בפורים ועוד.

בשנת 1973 שרת אילן במלואים כקצין חינוך דרום ראשי במלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה ליווה אילן את המפקדים הבכירים בגזרת הדרום וכן היה אחראי על ארגון ופרסום כל הידיעות מגזרה זו; על תרומתו הועלה אילן לדרגת סגן-אלוף עם תום המלחמה. באותה שנה ארגן אילן את אירועי הזיכרון והעצמאות הכ"ה של מדינת ישראל.

מרכז ההסברה בראשותו של יהודה אילן הוציא לפועל את הסיורים הראשונים של ראשי ממשלות ברחבי הארץ בשנת 1974 בתקופתו של יצחק רבין, במטרה לחזק את הקשר עם הציבור. בשנת 1976 ארגן אילן את העדלידע הראשונה בקריית שמונה, והפך את זו לאירוע המתקיים בכל שנה ברחבי הארץ.

מרכז ההסברה בראשותו של אילן היה אחראי גם על "שירות הסרטים הישראלי" – גוף אשר הוקם בשנת 1957 כחלק ממרכז ההסברה והיה אמוּן באותה העת באופן בלעדי על הפקתם של סרטים בעלי תכנים ממלכתיים ולהפצתם של אלו בארץ ומחוצה לה. 

בשנת 1983, ולאחר שהקדיש שנים רבות מחייו להפיכתו של זה כמוסד מרכזי בישראל, פרש אילן ממרכז ההסברה. במהלך שנות פועלו במרכז נחשב יהודה אילן בעיני רבים ל"מר הסברה" ולאיש בעל הניסיון הרב ביותר בארץ בהפקתם של אירועים וטקסים ממלכתיים.[11] בשנת פרישתו נתבקש אילן על ידי שר החינוך דאז, מר זבולון המר, לחזור ולהפיק את אירועי "35 שנה למדינת ישראל", ובתוכם את אירועי יום העצמאות, וכן טקסים ממלכתיים נוספים ברחבי הארץ. 

במקביל לעבודתו בתחום ההסברה שימש אילן גם כיועץ קרוב לשלושה ראשי ממשלות: לוי אשכול  (1963 - 1969), גולדה מאיר (1969 - 1974) ויצחק רבין (1974-  1977), וכן כיועץ ליו"ר ההנהלה הציונית, מר אריה דולצ'ין, בשנים 1979- 1981.

טקסים מרכזיים שהפיק ותרם בעיצובםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה