יהודה ליב קאגאן
הרב יהודה ליב קאגאן (ה'תרס"ד, 1904 – י"ב בטבת ה'תשל"ג, 27 בדצמבר 1972) היה רב ומחבר תורני. כיהן כראש ישיבה ואב בית דין באנטוורפן, כראש ישיבה ורב קהילה בניו יורק[1][2][3] חבר הוועד הפועל של אגודת הרבנים, וסגן נשיא תנועת המזרחי בניו יורק.[4][5] חתן פרס שניידרמן לספרות תורנית.[3][6]
 | |
| לידה |
1904 ה'תרס"ד ליטא |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1972 (בגיל 68 בערך) י"ב בטבת ה'תשל"ג |
| תקופת הפעילות |
? – 27 בדצמבר 1972  |
| השתייכות | תנועת המזרחי |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, מוסר |
| רבותיו | הרב חיים עוזר גרודזינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן מראדין |
| חיבוריו | הליכות יהודה |
| תפקידים נוספים | אב בית דין באנטוורפן, ראש ישיבה ב'עץ חיים' (אנטוורפן), רב קהילת 'ישורון' בליון, ראש ישיבת רבנו יעקב יוסף וישיבת ר' ישראל סלנטר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת (ה'תרס"ד) בליטא לרב שלמה אביגדור. אבי אימו היה הרב מאיר יוסף קאסטין, מחבר פירוש "פנים מאירות" על הירושלמי. למד בישיבות סובלק, סלונים, גרודנא, סלבודקה, ראדין (שם למד בצלו של החפץ חיים), קלם ומיר. נסמך להוראה על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי,[7] הרב אברהם צבי קמאי (רבה של מיר), ועד הרבנים של ורשה, הרב אליעזר פינקל (ר"מ בישיבת מיר), הרב חיים הלר, והרב משה אביגדור עמיאל.[5]
בשנת ה'תרפ"ט נישא לדבורה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשמ"ב), ביתו של הרב יצחק קוסובסקי, רבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כמה מחידושי תורתו מובאים בספרו של הרב קוסובסקי 'שאלת יצחק'. לאחר נישואיו למד בכולל באוטבוצק, שם עמד בקשרים קרובים עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, דוד רעיתו. לאחר פטירת הרב גרודזנסקי כתב מאמר הספד ארוך שבו תיאר את דרכו האישית והתורנית, במסגרתו הוסיף תיעוד ייחודי ומפורט של סדר היום של הרב גרודזנסקי.[8]
אנטוורפן וליון
עריכהבשנת ה'תרצ"א נקרא על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה רבה של אנטוורפן, לעמוד ברשות ישיבת "עץ חיים" בעיר,[9] בברכתו של הרב גרודזנסקי הרב קאגאן נענה להצעה. בשנת ה'תרצ"ד החל לכהן כאב בית דין בבית הדין המקומי.[10]
בעת פלישת הנאצים לבלגיה ברח הרב קאגאן לצרפת, שם ישב בין היתר בליון, ושימש כרב קהילת "ישורון" המקומית.
ארצות הברית
עריכהבשנת ה'תש"ב היגר לארצות הברית. שם כיהן כראש ישיבת רבנו יעקב יוסף,[11][12] לימד ב"בית המדרש לתורה" בשיקגו, ובשנת תש"ג מונה לרבה של קהילת יוצאי אנטפולה בעיר. בשנת תש"ז מונה לעמוד בראשות "ישיבת רבי ישראל סלנטר" בניו יורק.[5][13]
בשנותיו באמריקה הרבה לפרסם מאמרים בכתבי עת תורניים. חיבר את ספריו "הליכות יהודה" – דרשות פרשניות והלכתיות על סדר פרשות השבוע. באחד ממאמריו קבע כי גיורים שנערכו חרף ידיעה שאין בדעתו של הגר לשמור מצוות כלל – כפי שהיה מקובל בקרב רבני אמריקה במקרה של חשש התבוללות – תקפים לחלוטין. עם זאת, יחסו לעריכת גיורים שכאלה לכתחילה היה מסויג.[14][15] היה נשיא תנועת המזרחי בעירו ובעל דעות ציוניות.[16][17]
הרב קאגאן נפטר כבן 68 בליל שבת פרשת ויחי, י"ב בטבת ה'תשל"ג (27 בדצמבר 1972).[18][19] נטמן בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
עריכהבנו, הרב ירוחם אבא שאול קאגאן (נפטר בכ"ג באדר ה'תשנ"ח), מחבר הספר "שבילי אש", שימש כראש כולל "בית יצחק" בפיטסבורג, פנסילבניה.[20] בן נוסף, הרב ישראל מאיר קאגאן, שימש כראש ישיבה בדנוור, קולורדו.
לקריאה נוספת
עריכה- 'הרב ר' יהודה ליב קאגאן שליט"א', בתוך: תולדות אנשי שם, אשר זלקא ראנד (עורך), ניו יורק תש"י, עמ' 108
קישורים חיצוניים
עריכה- טוביה פרשל, הרב י.ל. קאגאן וספרו "הליכות יהודה" (נדפס לראשונה בהצופה, י' בחשון תשל"ב; וכן ב"מאמרי טוביה", ירושלים תשע"ח, כרך ג, עמ' קכ-קכב)
הערות שוליים
עריכה- ^ כרטיס קבר: יהודה לייב קאגאן » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
- ^ הרב י.ל. קאגאן וספרו "הליכות יהודה"
- ^ 1 2 אור המזרח כרך טו, עמוד 192
- ^ דורשי ציון בפועל, עמוד 386
- ^ 1 2 3 תלפיות ה [ג-ד], עמוד 504
- ^ פרסים תורניים לרבנים קאגאן ואתרוג ולפרופ' כץ - הצפה 11 ינואר 1966 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים
- ^ אגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ב, עמ' עד-עה (מיום כ"ד טבת תרצ"ג)
- ^ "אישי כהן גדול", נדפס תחילה בספר היובל של הפרדס, ניו יורק תשי"א; וכן באגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ג, עמ' תנד-תסב
- ^ החנוך והתרבות העברית באירופה, עמוד 318
- ^ אגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ב, עמ' תקד (מיום ח' אב תרצ"ד)
- ^ הפרדס טז, עמוד 273
- ^ Page 6 Advertisements Column 2 | דער טאג | 27 פברואר 1944 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הפרדס כו חוברת ו, עמוד 26
- ^ הפרדס כ חוברת ג, עמוד 30
- ^ הליכות יהודה - ב, פרשת יתרו אות ב
- ^ יום העצמאות פייערונגען אין די סניפים פון דעם קרייטער ניו יארק קאונסיל מזרחי הפועל המזרחי, פארווערטס, 1 במאי 1968 (ביידיש)
- ^ מזרחי קאונסיל עהרט דעם אנדענק פון מזרחי פירער הרב קאגאן ז"ל - פארװערטס 19 ינואר 1973 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים
- ^ מזרחי קאונסיל עהרט דעם אנדענק פון מזרחי פירער הרב קאגאן ז"ל, פארווערטס, 19 בינואר 1973 (ביידיש)
- ^ תולדות אנשי שם, עמוד 118
- ^ ולישרי לב - יב, ניו יורק תשע"ז, עמ' רמה