יהודה לייב טלר

יהודה לייב ("ג'אד") טלר (באנגלית: Judd L. Teller; ביידיש: יהודה לייב טעלער 5 במאי 1912, י"ח באייר ה'תרע"ב - 3 במאי 1972) היה משורר, היסטוריון ופובליציסט יהודי-אמריקאי שכתב ביידיש.

יהודה לייב טלר
יהודה לייב טעלער
אין תמונה חופשית
לידה 5 במאי 1912
פטירה 3 במאי 1972 (בגיל 59)
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי אמריקאי
שפות היצירה שירה: יידיש;
פובליציסטיקה והיסטוריה: אנגלית
תחום כתיבה שירה, פובליציסטיקה, היסטוריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יהודה ליב טלר נולד בשנת 1912 בטרנופול שבגליציה, לשלום טלר ולאלקע לבית לנדוי (ממשפחת הרב יחזקאל לנדא, "הנודע ביהודה"). ב-1921 היגר לארצות הברית. למד בבית מדרש למורים שליד ישיבת רבנו יצחק אלחנן ובישיבה יוניברסיטי. קיבל תואר ראשון מסיטי קולג' של ניו יורק ותואר שני ותואר דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קולומביה.

בשנת 1932 נשא לאשה את צפורה, בתו של הרב ישראל יששכר ביק.

את שירו הראשון ביידיש פרסם בשנת 1926, בהיותו בן 14. ספר שיריו הראשון, "סימבּאָלן" (סמלים")[1] יצא לאור בשנת 1930. בשנת 1931 עמד בראש קבוצה של סופר יידיש צעירים, שכינו עצמם "חניכי אמריקה", להבדיל מהסופרים שהגיעו בבגרותם לאמריקה. הקים כתב עת ספרותי בשם "ליים אוּן ציגל" ("חומר ולבנים") וערך את שלושת הגליונות הראשונים שלו (את הגיליון הרביעי והאחרון ערך אדם אחר). כתב העת כלל שירים ביידיש, וכן מאמרים על משוררים אמריקאים כוולט ויטמן. בשנת 1934 יצא לאור, ב-125 עותקים, ספר שיריו השני, "מיניאַטורן" ("מיניאטורות").[2] בשנת 1940 יצא לאור ספר שיריו השלישי "לידער פון דער צייט" ("שירי הזמן"),[3] שאותו תיאר חוקר הספרות דן מירון כ"ספרו הבשל, המקיף והחשוב ביותר".[4]

במקביל פעילותו כמשורר ועורך פעל גם כפובליציסט ציוני, מתומכי זאב ז'בוטינסקי, ככתב וכעורך בסוכנות ידיעות.

בשנת 1943 הופיעה סדרת שירים שלו ביידיש, ולאחר מכן התמקד בכתיבה עיתונאית באנגלית, בעיקר בנושאים הקשורים ליהודים. פרסם מאמרים בעיתונות בארצות הברית ("ניו יורק הרלד טריביון", "כריסצ'ן סיינס מוניטור", "ניו ריפבליק" ועוד) ובישראל ("דבר", "מעריב" ו"הארץ").

באמצע שנות ה-50 התקרב בעמדתו הפוליטית לעמדת תנועת העבודה, והיה פעיל בארגונים יהודיים, בהם ההסתדרות הציונית, בני ברית והקונגרס היהודי העולמי. היה מנהל מחלקת החינוך במגבית ההסתדרות באמריקה. כמו כן קשר קשרים עם משרד החוץ הישראלי (בין השאר היה יועץ של משלחת ישראל לאו"ם) ועם מחלקת המדינה של ארצות הברית, בשליחותה יצא פעמים אחדות לברית המועצות, כמומחה לענייני היהודים שם.

בשנת 1959 חזר לפרסם שירים ביידיש בכתב העת "גאָלדענע קייט". פרסם ספרים פופולריים באנגלית על תולדות עם ישראל. קיים קשרים הדוקים עם המשורר גבריאל פרייל.

נפטר בשנת 1972. שלוש שנים לאחר מותו יצא לאור כרך מסכם של שיריו, "דורך יידישן געמיט".

בשנת 1986 יצא לאור בספרית פועלים הספר שירים, ובו שיריו של טלר שתרגם מיידיש והוסיף מסת-מבוא דן מירון.

מספרי העיון שכתבעריכה

  • Scapegoat of Revolution, 1954
  • The Kremlin, the Jews and the Middle East, 1957
  • The Jews : Biography of a People, 1966
  • Strangers and Natives. The Evolution of the American Jew from 1921 to the Present, 1970

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י. ל. טעלער, סימבּאָלן - הטקסט המלא
  2. ^ י. ל. טעלער, מיניאַטורן - הטקסט המלא
  3. ^ י. ל. טעלער, לידער פון דער צייט - הטקסט המלא
  4. ^ דן מירון, "י.ל. טלר: הגאון והשבר של המודרניזם היידי-אמריקאי", הספרות, קיץ 1986, עמ' 56