יהועדן
יְהוֹעַדָּן היא דמות מקראית, אשת יואש ואמו של אמציה מלך יהודה אשר מלך אחריו. מוצאה של יהועדן מירושלים. שמה מופיע בספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'.
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| בן או בת זוג |
יהואש  | ||||
| שושלת בית דוד | |||||
| |||||
  | |||||
פירוש שמה עריכה
השם יהועדן הוא שם תאופורי. יש הסוברים כי גרסת הקרי במלכים ב' י"ד, ב - יהועדין עדיפה ופירושה: "יהו(ה) עדין". אך בפירוש זה יש קושי, כי שם תואר כזה מתייחס לאדם ולא לאל. יש הגורסים כי יש לפרש את השם יהועדן לפי השורש באוגריתית ע-ד-ן, אשר פירושו "האל בעל משקה את האדמה". ייתכן כי אפשר לפרש את השם כך: "ה' משקה את האדמה". פירוש זה תואם את הכתוב בתהילים: ”וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.”[1][2]
כמו כן התגלה חותם ממקור לא ידוע הנושא את הכתוב: "למעדנה בת המלך", אך זיהויו עם יהועדן אינו ודאי, וזאת משום שזהות האב אינה ידועה.[3]
יש הסוברים כי פירוש השם מתאר שאלוהים נותן חיים נעימים או השם הוא ביטוי לתפילה שהאל יעדן את החיים.[4]
גבעות יועדן בנגב נקראות על שמה.
לקריאה נוספת עריכה
- שמואל ייבין, תרביץ: רבעון למדעי היהדות, משפחות ומפלגות בממלכת יהודה, המכון ליהדות ע"ש מנדל, תש"א 267-241.
קישורים חיצוניים עריכה
- הגבירה במקרא ובמזרח הקדום מאת גליה סמו. אתר מקראנט
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר תהילים, פרק ל"ו, פסוק ט'
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 108.
- ^ נחמן אביגד, בת המלך והכינור, קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל ולחקר המקרא, 1979, עמ' 62.
- ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 128.