יואב בלומן
יואב בלומן (26 בדצמבר 1951 - 10 באוקטובר 1973) היה מפקד טנק ישראלי, אשר שימש כמפקד טנק בגדוד 77 בחטיבה 7 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ונפל במהלך המלחמה בקרב ברמת הגולן. הוא עוטר בעיטור העוז על לחימתו.
 | |
| סמ"ר יואב בלומן | |
| לידה |
26 בדצמבר 1951 כ"ז כסלו, תשי"ב רשפים, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
10 באוקטובר 1973 (בגיל 21) י״ד בתשרי, תשל״ד רמת הגולן |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1970–1973 (כ־3 שנים) |
| דרגה |
 סמל ראשון |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| הנצחה | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יואב, בן הדסה ומשה, נולד ב-26 בדצמבר 1951 (כ"ז בכסלו תשי"ב) בקיבוץ רשפים. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק, פעיל בתנועת השומר הצעיר. אחרי שסיים את הלימודים בבית-הספר היסודי ברשפים, עבר יואב למוסד החינוכי גלבוע בבית אלפא. יואב גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1970, עבר את האימון הבסיסי במסגרת חיל השריון והצטרף לגדוד שריון כנהג טנק. הוא התגלה כנהג מעולה ולכן צירפוהו תמיד כנהג למשימות מיוחדות, כגון: בחינות עבירות בשטחים שונים וגיבוש תורת-לחימה. הוא לא נשלח בין הראשונים לקורס מפקדי טנקים, עקב חיכוכים עם מפקדיו.
לאחר תקופת שירות קצרה בגדוד מבצעי, נשלח לקורס מפקדי-טנקים ואחרי גמר הקורס חזר לגדודו הראשון, גדוד 77 מחטיבה 7 ושם פעל בתחום ההדרכה עד פרוץ המלחמה. אותה תקופה יצאו לו מוניטין כמפקד הטנק המעולה ביותר בגדוד. אמר עליו אחד מחבריו לשירות:
[…] כשבאתי לפלוגה, יואב היה כבר מט"ק ותיק והוא עשה רושם של אדם מחוספס, עוקצני ושחצן. אולם כאשר הכרתי אותו, נתגלה לי כחבר נהדר עם הרבה רגש והתחשבות בזולת; אדם בעל נתונים טבעיים גבוהים, מוכשר מאוד. ליואב הייתה מחשבה מבוגרת והתנהגות מפוכחת, הוא גילה זריזות וכוח מפתיעים. כמט"ק נחשב כאחד הטובים ביותר.
יואב הקדיש התעניינות רבה למתמטיקה ובחופשתו האחרונה, לפני פרוץ המלחמה, נבחן ונרשם לבית-הספר להנדסאים של הטכניון באוהל שרה, כדי להתחיל את לימודיו אחרי שישתחרר משירותו בצה"ל, בנובמבר אותה שנה.
מלחמת יום הכיפורים עריכה
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה יואב בחופשה ברשפים. הוא נסע ליחידתו, ונשלח מיד לאזור הקרבות. בפרוץ המלחמה נועד להיות בכוח טנקי המח"ט, אביגדור בן-גל, והוא התחמק מכך. ועבר לשרת עם הפלוגה שלו תחת הפיקוד של אמי פלנט בפיקוד סא"ל יוס אלדר ליד עמק הבכא, בלילה הראשון למלחמה, נפגע הטנק של יואב, ותותחו לא צידד, אנשי צוותו יצאו ללא פגע. סא"ל יוס אלדר, המג"ד, פגש את סמל בלומן ופקד עליו לנסוע לאחור כדי שהצוות הטכני ינסה לתקן את הליקוי. סמל יואב הודיע למג"ד כי את הפקודה יבצע רק אם יקבל פקודה אישית מסגן אמי פלנט, המ"פ. סגן פלנט פקד עליו לעשות כן וסמל בלומן הגיע לאזור החוליה הטכנית כשבפיו תלונות על שנאלץ לעזוב את שדה הקרב: ”לעזאזל, תראו איזה מזל מחורבן. רק החלה המלחמה, נפגעתי ולא עשיתי שום דבר, צריך למצוא פתרון”. אחרי שנפגע הטנק הראשון שלו, לא חזר לגדודו אלא נלחם במסגרת גדודים אחרים. הוא ארגן לעצמו טנק אחר ויצא לקרב. סמל בלומן מצא טנק שמפקדו נפגע, השתלט עליו, הצטרף לטנק של סא"ל דוד ישראלי, סמח"ט 188, בתור טען-קשר שנלחם באזור ציר הנפט, והטנק שלו נפגע בשעה 11:30.[1][2] כאשר נפגע הטנק השני תיקן אותו תחת מטר אש.
שלושת האריות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 49:42)
אחרי שגם טנק זה יצא מכלל שימוש, הוא הגיע למחנה נפח, ושם לא נמצא טנקים, אך שמע שבסדנה ליד חיפה יש טנקים. עם חברים אחדים הגיע יואב לאזור חיפה, למחנה כורדני, נטל טנק וחזר אתו על שרשראות לרמת הגולן. בהגיעו למחנה נפח בבוקר יום א, נפגש עם קצינים אחרים מגדוד 77, אשר הטנקים שלהם נפגעו, הם ביקשו להצטרף אליו. הוא קיבל אותם בתנאי שהוא ימשיך להיות מפקד הטנק והם יהיו אנשי צוות. הקצינים קיבלו את התנאי בשמחה. וכפי שהעיד אחד מהם: ”אצל אף אחד לא הייתי מוכן להיות תותחן, אבל על יואב אני סומך בעיניים עצומות […] יואב היה מקצועי מאוד ו'ספץ' בכל הקשור לטנקים”. הטנק הצטרף לגדוד 266 בפיקוד ששי קרן מחטיבה 679, הטנק עלה על מארב נ"ט סורי באזור תל יוסיפון, בלומן חטף פגיעה ישירה מRPG. הטנק נפגע, יואב נפצע ומת מפצעיו. רק אז החליפו אחד הקצינים בפיקוד על הטנק, שאר אנשי הצוות נותרו בחיים.[3][4][5]
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה הובא יואב לקבורה בקיבוץ רשפים. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.
במאי 1975 עוטר יואב לאחר מותו בעיטור העוז, בתארו את מעשיו, אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף מרדכי גור:
סמ"ר יואב בלומן ז"ל שימש כסמל-מחלקה בפלוגת טנקים, שהשתתפה בקרבות הבלימה ברמת-הגולן. במוצאי יום-הכיפורים, תוך כדי לחימה, נפגע הטנק שלו והוא פונה לאחור. בעורף ארגן לו טנק אחר והצטרף ליחידה, שהגנה על מחנה נפח. בקרב זה נפגע הטנק השני שלו, והוא פונה שנית לאחור. מ'נפח' נסע עד למחנה 'כורדני', והביא טנק נוסף. עם שני קצינים מהגדוד, שנשארו ללא טנקים, כאנשי צוות, הצטרף לכוח שלחם באזור 'הר-שיפון'. במעשיו אלה גילה אומץ-לב ודבקות במשימה.[6]
כתב עליו מפקדו, אביגדור קהלני, מפקד גדוד 77 בחטיבה 7:
...יואב נחשב כמט"ק מצטיין, בעל יכולת בלתי-מוגבלת. הוא היה מפקד על טנק כאילו הייתה זו מכונית צעצוע. שליטתו בכל מערכות הטנק הייתה מקסימלית. באימוני המחלקה והפלוגה, בדרך-כלל היה הטנק שלו הראשון שעולה לעמדה ופותח באש, דבר שאליו ניסינו להגיע בכל האימונים שלנו...יודע אני היטב כמה כואבים אתם את מותו. מנסה אני למצוא נחמה, ולו קטנה, על מותו ועל מותם של אלפי חיילי צה"ל שנפלו במלחמה. יואב ללא ספק נפל כגיבור. הוא גרם נזק לאויב, שטעם את נחת זרועו של יואב. כפי שהכרתי אותו וכפי שאתם הכרתם אותו, שאב את כוחו מן הערכים שעליהם אתם חינכתם אותו. הוא ידע שעליו להיות בין הראשונים, שיבואו במגע עם האויב. הוא ידע שעבודה זו אין להשאיר לאחרים, וכל זמן שהוא עדיין מסוגל לכך, יעמוד ויגן על כבודו, על מעמדו, עליכם שבעורף. אני גאה ביואב שהיה לוחם בגדוד שלי.[7]
כתב עליו מפקדו הישיר, סגן אמי פלנט:
שימש דוגמא ומופת לכל פקודיו, בידע מקצועי, באהבת החיילים, במסירות ואומץ לב, הנו הדוגמה המעולה ביותר, לנכונות אין קץ, ודוגמה מוחשית ביותר ליוזמה של לוחם. הוא היה כך באימונים והוא היה כך.[8]
סיפורו של יואב בלומן השאיר על האלוף מנחם מרון, שהיה אחראי על חלוקת הצל״שים לאחר המלחמה, רושם מיוחד:
סמל מחלקה, שהטנק שלו נדפק בקרב הבלימה בגולן, והוא וחלק מהצוות נפגעו ופונו, שמע שבמפקדת החטיבה יש כמה טנקים שלא אוישו, אז הוא בדרך אסף עוד כמה חיילים, הרכיב איזה צוות, הגיע למפקדת החטיבה בנפאח, לקח טנק וחזרו לקרב. פעם שנייה הטנק שלהם נדפק. והוא כבר יודע, הוא הולך למפקדת החטיבה למצוא טנק שלישי ולא היו שם טנקים מישהו אומר לו שמע, במחסני החירום ליד חיפה נשארו טנקים כי המילואים לא באו. הבחור בטרמפ נוסע למחנה כורדני, לוקח טנק משם, נוהג אותו על הכביש, מגיע לרמת הגולן, אוסף בדרך עוד איש צוות אחד, פוגש קצין שלו שנשאר בלי טנק ואומר לו 'אתה רוצה להצטרף?', והוא אומר לו כן, ודאי... (בלומן) הרכיב לו צוות שלישי, ובפעם השלישית הטנק שלו נפגע והוא נהרג. את הסיפור הזה אנחנו שומעים מהקצין.אני שואל אותו, אתה קצין והוא סמל, איך הסכמת להיות תותחן שלו? אז הוא עונה 'לא היה לי טנק, והכרתי אותו, הוא היה מפקד טנק לא רע'[9]
שמו של יואב בלומן הונצח על גבי מספר אנדרטאות, וביניהן אתר הנצחה לחללי גדוד עז 77 עמק הבכא ברמת הגולן, אנדרטת יד לשריון, אנדרטת יד לנופלים בני התנועה הקיבוצית יערות מנשה במשמר העמק, אנדרטה לנופלים מיישובי עמק בית שאן, מועצה אזורית עמק המעיינות.
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות החיים של יואב בלומן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק ליואב בלומן, באתר הגבורה
- אילן סהר, מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים - חלק א' - קרבות הבלימה, זרקור - מחלקת היסטוריה צהל, 2013, עמ' 303
שלושת האריות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 49:42)
הערות שוליים עריכה
- ^ רשת טופי – חלקים, מתוך: דודו – ספר לזכרו של דוד ישראלי, עמ' 93
- ^ סא"ל (במיל') אברהם זהר ועופר ישראלי, כל הלילה בערה האש: הקרב האחרון של דודו ישראלי: פרקי חיים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2015, עמ' 220
- ^ ששי קרן סא"ל בדימוס מג"ד בחטיבה 679 מ"פ בחטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים 1973, סרטון בערוץ "Yakov Horin", באתר יוטיוב (אורך: 02:13:59)
- ^ מלחמת יום הכיפורים, גדוד 266, עמ' 7, מחלקת היסטוריה, ארכיון צהל, תיק 1986/157/329
- ^ מלחמת יום הכיפורים - חטיבה 679 תחקירי מפקד החטיבה, עמ' 15, ארכיון צה"ל, תיק 1986/157/366
- ^ עיטור העוז שהוענק ליואב בלומן, באתר הגבורה
- ^ קורות החיים של יואב בלומן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אילן סהר, מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים - חלק א' - קרבות הבלימה, זרקור - מחלקת היסטוריה צהל, 2013, עמ' 303
- ^
אמיר אורן, "סבלנו מעודף ביטחון עצמי": אחרון פרשי האפוקליפסה נזכר ביום הכיפורים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2017
