פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

יואל שרון נולד בווינה שבאוסטריה להורים ניצולי שואה שנפגשו לאחר מלחמת העולם השנייה בבודפשט. שרון נולד במהלך העלייה הבלתי לגאלית לארץ ישראל. המשפחה התגוררה במושב רמת רזיאל ולאחר מכן במושב ניר ישראל. בשנת 1953 החל אביו לעבוד ב"מפעלי ים המלח" והמשפחה עברה להתגורר בבאר שבע.

שרות צבאיעריכה

שרון התגייס לצה"ל ב-1968, והתנדב לסיירת חרוב. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. בשנת 1971 השתחרר בדרגת סגן.

בספטמבר 1973 החל ללמוד בלונדון צילום וקולנוע ב-Ealing College, London.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שב לישראל והצטרף לחייליו בסיירת חרוב[1]. שרון השתתף בצליחת תעלת סואץ למצרים. ב-24 באוקטובר, יומה האחרון של המלחמה, נשלח בנגמ"ש עם 18 מחייליו לחלץ כח צה"ל שנפגע במהלך הקרב בעיר סואץ. במהלך הנסיעה ספג הנגמ"ש פגיעה ישירה של פגז מטנק מצרי. מהפגיעה נהרגו 16 מתוך 19 חיילי המחלקה. שרון נפגע בעמוד השדרה, שותק בפלג גופו התחתון, ורותק לכיסא גלגלים. השניים האחרים לקו בהלם קרב[2]. שנת שיקומו בתל השומר תועדה על ידי הבמאי אלי כהן בסרט התיעודי "לעמוד על הרגלים"[3].

קריירהעריכה

שרון השלים את לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ועבד כעורך סרטים בטלוויזיה הישראלית בירושלים. מבין הסרטים אותם כתב, ביים והפיק:

  • 1976 - "ארבעים שנות בדידות" – (20 דק') כתב וביים את סרטו העלילתי הראשון הקצר עם השחקנית מרים נבו, במסגרת לימודיו באונ'.
  • 1978 - "מסע" - (40 דק') כתב וביים את סרט התעודה המתעד מסע אופני טנדם[4] של קבוצת עיוורים מירושלים לאילת. הסרט שודר בטלוויזיה הישראלית ונבחר כסרט הטוב ביותר בתחרות הסרט הישראלי הקצר.
  • 1979 - "מסתורי האנייה הטבועה" – (60 דק') הפיק בפועל את סרט התעודה הבינלאומי, קופרודוקציה של הטלוויזיה הישראלית וה– BBC בהפקת "סרטי קסטל", על מסע צלילה של קבוצת צוללנים הרפתקנים בעקבות אוניה טבועה של לורנס איש ערב במפרץ סואץ. במאי – אלי כהן.
  • 1980 - "בעקבות הר סיני" - (50 דק') כתב וביים את הסרט העלילתי המתרחש בלילה סהרורי בו בעל (עמוס טל שיר) מתכונן לצאת עם חבריו לחפש את הר סיני וברקע מערכת יחסיו עם אשתו בנפרד (איריס ברנע) (אייל בן אסא). הסרט שודר בטלוויזיה הישראלית.
  • 1983 - "להיות שחקן" – (40 דק') בימוי דרמה תיעודית (לפי רעיון של חיים מקלברג) על חייו של ניצב שחולם כל חייו להיות שחקן קולנוע. מבוסס ומשוחק על ידי דויד כהן. הופק ושודר בטלוויזיה הישראלית. נבחר כסרט התעודה הטוב ביותר של השנה – עיתון "להיטון".
  • 1985 - "סיפורה של ידידות" – (30 דק') תסריט, בימוי והפקה סרט תעודה על רמת הגולן עבור חברה צרפתית.
  • 1988 - "בצילו של הלם קרב" – (90 דק') תסריט, בימוי והפקה. הסרט חשף לראשונה בישראל את תופעת הלם הקרב. שחקנים: דן תורג'מן, ענת עצמון, אשר צרפתי, גילי בן אוזיליו, סטניסלב צ'פלין ועוד. מפיקים- יחיאל יוגב, מאיר אמסלם. הסרט הופץ בעולם על ידי החברה האמריקאית "אנג'ליקה פילמס" .ספט' 1988 הקרנת בכורה עולמית בניו יורק.
  • 1990 - "התקווה" – כתב בשיתוף עם המחזאי מוטי לרנר את התסריט לסרט עלילתי. זהו סיפור לידתו של ההמנון הישראלי על רקע משולש רומנטי בין נפתלי הרץ אימבר, לורנס אוליפנט ואשתו אליס, בתקופת העלייה הראשונה. התסריט זכה בפרס הראשון בתחרות "קרן וורנר" לשנת ה 40 של המדינה.
  • 19952007 - לקח פסק זמן מעשייה קולנועית, יזם הקים וניהל את עמותת אתגרים. בקיץ 2007 חזר ליצור בתחום הקולנוע.
  • 2010 - "המדינה שבדרך- יומן מסע" – כתב, ביים והפיק את הסדרה התיעודית (5 פרקים), אשר שודרה בערוץ הראשון. באוקטובר 2007 יצא יואל לשלושה חודשי מסע על אופני יד, מפסגת החרמון ועד מצולות ים סוף. סיפורו האישי של יואל שזור לאורך המסע בסיפורה של הארץ, בסיפורם של האנשים הנקרים בדרכו, אתם הוא משוחח על החלומות של פעם, על המציאות של היום ועל התקוות למחר. זהו מסע בחצר האחורית של מדינת ישראל בחיפוש מחודש אחר המצפן הלאומי והאישי ביום ההולדת ה 60 של המדינה.
  • 2013 - "קרב אחד יותר מדי" - הקרב על העיר סואץ במלחמת יום כיפור. 40 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, רתם יואל את חייליו ששרדו את הקרב בו נפצע, למסע של תיקון והשלמה עם עצמם ומשפחות חללי הפלוגה. מסע הריפוי גיבש את הלוחמים ואת משפחות הנופלים ומהווה השראה ליחידות רבות שחוו טראומות, לסגור מעגלים.
  • 2018 - "כדור סמרטוטים" – סרט קולנוע עלילתי (בהכנה) – מבוסס על סיפורם האישי של יואל שרון ויוסי שחר הכותבים. חבורת ילדים להורים מהגרים במעברה הבאר שבעית בשנות החמישים, נאבקים בילדי שכונת הצברים הוותיקים וחולמים לנצח אותם בכדורגל.

עמותת אתגריםעריכה

בינואר 1995 ייסד שרון את עמותת אתגרים יחד עם קבוצת נכי צה"ל ואנשי שיקום בכירים. "אתגרים" פיתחה לראשונה בישראל, כ-20 ענפי ספורט אתגרי חדשים עבור ציבור הנכים שעד אז פעלו רק במקומות סגורים הרחק מעין הציבור, ואפשרה להם לצאת ממועדוני הנכים אל חיק הטבע, לחזק את ביטחונם העצמי לשפר את דימויים בקרב הציבור ולמקסם את הפוטנציאל האישי הגלום בהם באמצעות פעילויות ספורט אתגרי. במשך 13 שנה ניהל שרון את עמותת אתגרים שהפכה את הספורט האתגרי לכלי חינוכי שיקומי להעצמת נכים ואנשים עם מגבלות ולמען שילובם בחברה. התורה האתגרית מהווה היום מודל הנלמד בקרב אנשי שיקום בעולם כולו.

  • 2001 - קרן שלם - ציון לשבח על פיתוח תוכניות חדשניות לאנשים עם בעיות התפתחותיות.
  • 2002 - אות כבוד על מפעל ההתנדבות ותרומה ייחודית לשיפור פני החברה בישראל.
  • 2003 - פרס יגאל אלון - על מעשה מופת חלוצי ותרומה ייחודית לחברה בישראל.
  • 2003 - פרס מרכז אדלר באונ' ת"א – על פריצת דרך בשיקומם של ילדים ונוער בסיכון.
  • 2004 - אות החסד – על תרומה ייחודית לשיקומם של ילדים עם נכויות התפתחותיות.
  • 2005 – פרס היזם החברתי – (היזם החברתי הראשון בישראל) הוענק על ידי ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי את קסירר, אוניברסיטת תל אביב, עיתון גלובס
  • 2006 - פרס מוביל חדשנות חברתית בעולם – הוענק על ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס-שווייץ. "על חזון מרחיק לכת ומימושו המעשי, על אומץ לב ונתינה חסרת גבולות לשיפור מציאות חייהם של אנשים בעולם"
  • 2010 - "אות הנשיא למתנדב"
  • 2010"אות וינגייט לקידום הספורט" – על קידומם של אנשים עם מגבלות באמצעות ספורט
  • 2012 – "פרס טבע למצוינות בחינוך" – ע"ש אלי הורביץ
  • 2014איש המופת בספורט הישראלי – תרומה ייחודית לשיקומם של אוכלוסיות מיוחדות באמצעות ספורט אתגרי - משרד הספורט, וועד אולימפי, תנועת אומ"ץ
  • 2018 - דוקטור לשם כבוד - הוענק ע"' אוניברסיטת בר-אילן

יואל ועמותת אתגרים כיום

יואל ניהל את עמותת אתגרים במשך 13 שנה. עם פרישתו מהניהול הפעיל באוגוסט 2007, הוענק ליואל התואר - "מייסד ונשיא כבוד של אתגרים". בשנים האחרונות, יואל ממשיך ללוות ולסייע לאתגרים בקשרי החוץ של העמותה. הוא נפגש בפעילויות עם חברים, מתנדבים ועובדים וחולק עמם את תפיסת עולמו ומהווה עבורם דמות לחיקוי והשראה.

חתירה לשלוםעריכה

במהלך השנים פעל שרון לקידום השלום בין ישראל לשכנותיה הערביות: בספטמבר 1993 יזם הפגנת הזדהות של נכי צה"ל עם הסכמי אוסלו. באוקטובר 1996 יזם והפיק בשיתוף עם גידי קטנוב את "מסע השלום" הבינלאומי מירושלים לירדן בהשתתפות משלחת ירדנית ומשלחות נכים מהעולם. בין השנים 1996 – ספטמבר 2000 (עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה), יזם וקידם פרויקטים משותפים עם ארגוני נכים מהרשות הפלסטינית ברצועת עזה ויהודה ושומרון בראשות ד"ר פתחי ערפאת, וכן עם ארגון הנכים בירדן, בראשו עמד הנסיך הירדני ריעד אבו זיעד.

יזמות חברתיתעריכה

הרצאות - יואל מרצה ברחבי הארץ בפני ארגונים, חברות, בתי ספר וצבא על מישוש חלומות ומימוש פוטנציאל אישי וקבוצתי.

מכללה בינתחומית בהרצליה - יואל מנחה סטודנטים הלומדים בבית הספר למנהיגות ע"ש רבין, במכללה הבינתחומית. יואל מלווה אותם משלב הרעיון הראשוני להקמת מיזם חברתי ועד למימושו המעשי, סוחף אותם לגלות אכפתיות ומעורבות חברתית. רבים מבין המיזמים החברתיים שנולדו במכללה, פועלים כיום בהצלחה רבה ברחבי הארץ.

חיים אישייםעריכה

שרון מתגורר בתל אביב. נשוי לדינה, אב לשני בנים ובת.

קישורים חיצונייםעריכה

הסדרה התיעודית "המדינה שבדרך"עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אודות יואל שרון מתוך אתר הבית של יואל שרון.
  2. ^ מערכת, קרב אחד יותר מדי - הסרט המלא, באתר של "רשת 13", 12 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10").
  3. ^ יוסי ביילין, כמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974
  4. ^ אופנים לזוג רוכבים