אשר צרפתי

שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי

אשר צרפתי (23 במרץ 194415 באוקטובר 2022)[1] היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ובמאי תיאטרון ישראלי. נחשב לאחד מחלוצי תיאטרון הפרינג' בישראל.

אשר צרפתי
לידה 23 במרץ 1944
יוון 1828יוון 1828 המדינה ההלנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 2022 (בגיל 78)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19672015 (כ־48 שנים)
עיסוק שחקן, במאי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

 
כרזה עבור המחזה "במושבת העונשין", בתיאטרון המדרגות. אוסף בית אריאלה.

אשר צרפתי נולד ביוון, עלה עם משפחתו לארץ למעברת באר יעקב, ואחר כך גדל בקריית אונו[2]. בן גילה ובן כיתתה של המשוררת יונה וולך מקריית אונו.[3] למד משחק אצל הבמאית נולה צ'לטון, והשתלם באקדמיה למשחק של וובר דאגלס בלונדון[2].

צרפתי שיחק במשך עשורים מספר במחזות רבים בתיאטראות המובילים בישראל - "הבימה", "חיפה", "הקאמרי" ו"באר שבע" ובסרטים רבים, ישראלים וזרים.

הקים את "תיאטרון המדרגות".

קריירה בתיאטרון עריכה

ב-1979 ייסד את תיאטרון המדרגות, שפעל שלוש שנים ברחוב דיזנגוף בתל אביב עד 1982 ונסגר עקב פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. ב-1980 ביים ושיחק לצד יענקל'ה יעקובסון בהצגה "מושבת העונשין" על-פי סיפורו של קפקא. ב-1981 ביים ושיחק גם בהצגה "וויצק" על פי מחזהו של גאורג ביכנר והעלה גם בתחילת 1982 הצגת יחיד בשם "איש המרתף", לפי סיפורו של דוסטויבסקי.

ב-1998 בתיאטרון חיפה גילם את יעקב גנס, מנהיג הגטו, בהצגה "גטו" מאת יהושע סובול. בשנת 2000 שיחק בתיאטרון הקאמרי בהצגה "הבכיינים" מאת חנוך לוין. ב-2005 שיחק בתיאטרון הערבי-עברי ביפו בהצגה "חזרה לסערה" על פי "הסערה" מאת שייקספיר.

בהצגה "אהבות אחרות בהוליווד", שהוצגה בפסטיבל עכו על פי מחזה של צבי יוליס, בבימוי אדם לרר, היה קולו של ראש העיר.

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה עריכה

ב-1970 שיחק בסרטו של מנחם גולן "הפריצה הגדולה". בשנת 1971 שיחק בסרט "מלכת הכביש", שביים מנחם גולן. בשנת 1972 שיחק צרפתי בסרטו של עמוס ספר "הטרמפיסט". ב-1972 גילם את מוסה בסרטו של מנחם גולן "שוד הטלפונים הגדול". ב-1973 גילם את אברהם בסרטו של גד בן ארצי "מתנה משמיים". ב-1973 שיחק בסרטו של אלפרד שטיינהרדט "יהיה טוב סלומוניקו". ב-1977 גילם את זאב בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן", השתתף בסרטו של יואל זילברג "הרשלה", ובסרטו של אלפרד שטיינהרדט "סרט וארוחת בוקר". ב-1980 שיחק בסרטו של עקיבא ברקין "כוכב השחר". ב-1982 גילם את בני בסרטו של יואל זילברג "אהבה אילמת". ב-1987 גילם עבריין בסרטו של זאב רווח "בובה". ב-1988 גילם את גדעון בסרטו של יואל שרון "הלם קרב". ב-1993 שיחק בסרטו של אמנון רובינשטיין "הירושה". ב-1994 גילם את צדיקו בסרטה של אורנה בן דור "ארץ חדשה". ב-1995 גילם את קפטן ארד בסרטו של צ'אק נוריס "הלבאונד". ב-1996 גילם את עמוס בסרטו של אייל חלפון "האיטלקים באים". ב-1997 גילם את ראש המוסד בסרטו של דן תורג'מן "מינוטאור". ב-1997 גילם את ראובן חזק בסדרת הטלוויזיה שביים אורי ברבש "קו 300". ב-1998 גילם את ביל רושדה בסרטו של חנוך רוזן "סופר בוי", והשתתף בסדרת הטלוויזיה שביים מנחם בינצקי "אנס הבושם". ב-2003 גילם מפקד חוליה בסרטו זוכה 11 פרסי אופיר של שבי גביזון, "האסונות של נינה" ובאותה השנה שיחק בסרט "האחים מבורך" שביים נדב לויתן. ב-2006 גילם את דרייפוס בסרטו של צחי גראד "תנועה מגונה". ב-2008 גילם את יאיר בן בסט בטלנובלה "חשופים", גילם קבלן בסרט "אילי ובן" וגילם את ברוך בסרטו של איתן גרין "הכל מתחיל בים" ועל משחקו בסרט זה היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית "שחקן משנה". ב-2010 גילם את משה בסדרת הטלוויזיה "טקסי דרייבר". ב-2015 גילם את רוזנבאום בסרט "פנסיון פראכט".

משפחתו עריכה

צרפתי היה נשוי לשחקנית מלי גולד ולהם בת. הוא נישא-בשנית לשחקנית ריטה שוקרון והיה נשוי לה עד מותו. לשניים שתי בנות, שאחת מהן היא השחקנית גאיה צרפתי.

צרפתי נפטר ב-15 באוקטובר 2022, בגיל 78, לאחר מאבק במחלת אלצהיימר.

הוקרה עריכה

סרט תיעודי על אודותיו, בשם "איש המרתף", נעשה על ידי שלומית כרמלי ושודר בדוקאביב 2010, ובערוץ 8.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אשר צרפתי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה