יוסף שורץ

תאולוג ישראלי
(הופנה מהדף יוסי שוורץ)

יוסף (יוסי) שוָרץ (נולד ב- 12 בינואר 1965) הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים וראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב. בעבר שימש כמנהל המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן וכיושב ראש המוקד להגנת הפרט.

יוסף שורץ
Yosef Schwartz 2.jpg
Yosef Schwartz 2.jpg
לידה 12 בינואר 1965 (בן 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין מדע הדתות, פילוסופיה יהודית, פילוסופיה, חקר ימי הביניים, היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעיל חברתי, היסטוריון של ימי הביניים, חוקר דתות, פרופסור, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ופועלו האקדמי עריכה

יוסף שורץ נולד ברמת גן, בנו של משה שורץ, פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. סיים את לימודיו לתואר הראשון במדעי הדתות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בשנת 1989, תואר שני באוניברסיטת פריבור שבשווייץ בשנת 1993, דוקטורט באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' אביטל וולמן בשנת 1996. נושא מחקרו היה ההשפעה של התרגום הלטיני של ספר "מורה נבוכים" על כתביו המאוחרים של מייסטר אקהרט.

החל משנת 1994 לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת עלמא. בין השנים 20011999 ושוב בשנים 2012-2010 היה מרצה אורח במחלקה לימי הביניים באוניברסיטה האירופית המרכזית שבבודפשט, בין 20022000 כיהן כפרופסור באוניברסיטת גתה בפרנקפורט שבגרמניה והיה מרצה בסמינר ללימודי היהדות באוניברסיטת היידלברג. משנת 2002 מלמד במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן שבאוניברסיטת תל אביב. בין השנים 20092015 עמד בראש המכון. בשנת 2016 מונה לראשות בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע של אוניברסיטת תל אביב.[1]

בזמן שביתת הסגל האקדמי הזוטר בשנת 2018 שלח פרופ' שורץ מכתב תמיכה פתוח לחברי הסגל הבכיר באוניברסיטת ת"א[2].

אחיו פרופ' אלי שוורץ הוא רופא ומדען, ממפתחי ומובילי תחום רפואת המטיילים והרפואה הטרופית בישראל ומנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא.

פעילותו הציבורית עריכה

יוסף שורץ הוא ההוגה והמייסד של המוקד להגנת הפרט, אותו הקים בשנת 1988 בהיותו בן עשרים ושלוש והיה מנהלו הראשון. כיהן כיועץ לענייני שדלנות של ארגון שתיל, שם יעץ בנושאי חקיקה ועניינים פרלמנטריים. משמש כחבר ההנהלה של המוקד להגנת הפרט (כיהן כיו"ר מאמצע שנות התשעים ועד לשנת 2009[דרוש מקור]), יושב ראש ההנהלה של המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, חבר בוועדה האקדמית ומרצה במכללת עלמא, יושב ראש הוועדה המדעית של המחקר ופיתוח של כפר קרע, וחבר הנהלת עמותת "מכנף דרום לציון".

מחקרו עריכה

מחקרו של שורץ עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית בימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת. הוא חוקר את קו התפר שבין ההיסטוריה לפילוסופיה, דרך קריאה של רעיונות, תוך בחינת הקשרם החברתי, הפוליטי והפילוסופי.

הוא חוקר וכותב על הקמת האוניברסיטאות באירופה, מפעלי תרגום בימי הביניים, תוך כדי בחינת הסוגיה כיצד מתרגמים ספרות מדעית ופילוסופית משפה אחת לשפה אחרת, מה תוצאות הדבר ואילו השפעות יש לכך.

תחום מרכזי של עיסוקו הוא הבראיזם נוצרי. הבראיזם הוא העיסוק של מלומדים נוצרים בחומרים יהודים, כגון כתבי הרמב"ם ושלמה אבן גבירול וטקסטים קבליים.

שורץ תרגם מלטינית לעברית את ספרו של חואן קאראמואל אי לובקוביץ ואותו ערך, על האתאיזם של הרבנים. בספר זה מנתח קאראמואל חומרים קבליים מתוך ביקורת מאוד חריפה, בטענו שהמקובלים היו אתאיסטים, וזאת הוא מסיק מתוך היכרות מעמיקה עם כתבים קבליים.

בספרו של שורץ "נשף מסכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסבלנות בימי הביניים", מוצגת הטענה הלא קונבנציונלית לפיה ימי הביניים היו תקופה הרבה יותר פלורליסטית מאשר המודרנה.

ספרים שכתב עריכה

  • מהמנזר אל האוניברסיטה: בין תאולוגיה לפילוסופיה בימי הביניים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשנ"ט 1999.
  • לך דומיה: מייסטר אקהרט קורא במורה נבוכים, תל אביב: עם עובד, תשס"ב.
  • נשף מסכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסובלנות בימי הביניים, עריכה: אריאלה שטרום, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשס"ו 2006.

ספרים שערך והגיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה