פתיחת התפריט הראשי

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

רב בלארוסי

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
Yechiel Michel Epstein (1829-1908).jpg
לידה 24 בינואר 1829
כ' בשבט תקפ"ט
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1908 (בגיל 79)
כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח
נבהרדק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב העיר נובהרדוק
חיבוריו מחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס חיבור ספר החינוך. המשפחה גורשה בעת גירוש ספרד, אנשי העיר אפשטיין, הסמוכה לפרנקפורט שבגרמניה, הסכימו לקבלם לעיר והמשפחה שינתה את שמה כאות תודה.

היה תלמידו של רבי אליהו גולדברג אב"ד בוברויסק, וכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין מפיו של רבי איצל'ה מוולוז'ין, נישא למיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)[1]. כשנה לאחר נישואיו שב לעיר מולדתו בוברויסק, ושימש כר"מ בישיבה המקומית וכדיין בבית דינו של הרב גולדברג. הוא שאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, ואכן בתחילת דרכו התפרנס מחנות בדים שניהלה אשתו, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.

בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוזיבקוב ברוסיה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, לא שלל את החסידות. לפי תיאור בנו, לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע אביו, הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר חב"ד "הצמח צדק", ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על תיאור זה ועל עצם היתכנות הסיפור[2].

בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) ונקבר שם.

משפחתועריכה

  • בתו בריינה וולברינסקי (ורהפטיג-שחור), מדפיסת ספרי אביה ערוך השולחן.
  • בתו הבכורה איידל (איידעלע) כהנוב, אשת הגביר אלכסנדר "זושא (זישה)" כהנוב.

דרך לימודועריכה

הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.

הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

הוא היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף אליהו הנקין והרב יוסף שלמה כהנמן.

ספריועריכה

  • ערוך השולחן - חיבור הלכתי מקיף לפי סדר השו"ע.
  • ערוך השולחן העתיד - חיבור הלכתי מקיף בנושאים בהם לא דן השו"ע מכיוון שהנושאים לא היו פרקטיים בחיי הקהילות בחוץ לארץ בזמן הכתיבה, כלומר הלכות הנוהגות רק ב'עתיד לבוא' - בארץ ישראל וכשיש מקדש (נושאים הנידונים בסדרים זרעים, קדשים וטהרות).
  • מיכל המים - פירוש על הירושלמי.
  • אור לישרים - על ספר הישר לרבינו תם.
  • ליל שימורים - פירוש על הגדה של פסח, באתר hebrewbooks
  • כתבי הערוך השולחן - אור לישרים סדר נשים, שאלות ותשובות, ליקוטים ואגדות, מכון אהלי ספר, ירושלים תשס"ז
  • ברוך שאמר - על תפילות השנה, פיוטים, סליחות, מסכת אבות ואגדה של פסח. הוצאת עם עולם, תל אביב.
  • דרשות קול בן לוי

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

כתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיכלה אפשטיין לבית ברלין, בעץ המשפחה באתר אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ יהושע מונדשיין, סיפורים וגלגוליהם, אתר שטורעם, "מקור ברוך" – מקור הכזבים. וכן אצל: איתם הנקין, כתב העת עלוני ממרא 123, ר' יחיאל מיכל עפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת ספר 'מקור ברוך' תשע"א
  3. ^ בתיה מרים אשת הנציב מכתב הספד על פועלה בישיבת וולוז'ין, בידי נכדתה הרב שאול ליברמן
  4. ^ בתיה מרים ותמונתה בעץ משפחת בר-אילן באתר האוניברסיטה