יחזקאל גד

אדריכל ישראלי

יחזקאל גד (1911 - 14 באפריל 1958) היה אדריכל ומעצב פנים ישראלי. בין שנות השלושים לשנות החמישים תכנן גד יחד עם אשתו דורה גד מבנים ממלכתיים ולאומיים רבים, כגון בית אגיון, הספרייה הלאומית, ובית הנשיא יצחק בן-צבי. כמו כן היה גד מעורב בתכנון מבני מלונאות, ספינות ומטוסים של חברות "צים" ו"אל-על" וכן בנקים, בנייני משרדים ודירות.

יחזקאל גד
לידה 1911
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באפריל 1958 (בגיל 47 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1935–1958 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דורה גד (19361958) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

יחזקאל גד נולד בשנת 1911 בעיר למברג שבפולין (לבוב באוקראינה), תחת השם היינריך יחזקאל גולדברג, אותו עברת בשנות הארבעים[1] ליחזקאל גד. בצעירותו, גד היה ציוני נלהב ומקורב לתנועה הרוויזיוניסטית[2]. בין השנים 1932 - 1935 למד גד בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטה הטכנית של וינה[3]; שם, הכיר יחזקאל את אשתו לעתיד, דורה גד, שגם למדה במוסד. באותה תקופה התמחה גד אצל המהנדס אוטו ויינברג, וכן אצל האדריכלים זיגמונד ספרבר וארנסט שבדרון (אנ')[4]. בתקופת שהותו בווינה הצליח גולדברג להשיג סרטיפיקט לעלייה לישראל, ובשנת 1936 הוא נישא לדורה, ועלה עמה לארץ ישראל. בני הזוג השתקעו בתל אביב, כאשר הם קיבלו סיוע מאחיו של יחזקאל, שעלה קודם לכן. עם עלייתו, החל גד לעבוד במשרדו של האדריכל אלפרד אברהם[5]. בשנת 1937 ייצגו יחזקאל ודורה גד בתל אביב את האדריכל אלכסנדר קליין, וביצעו עבודות פיקוח אדריכלי עבור בית שקליין תכנן ברחוב הירקון[6].

ב-1942 פתחו דורה ויחזקאל משרד עצמאי שעסק בעיצוב דירות פרטיות, תוך הכנסת חידושים שלא היו מקובלים אז בארץ, כגון חדרי ארונות, ציפויי פורניר וסולם צבעים בהיר המגיב לאור החזק. בין הפרויקטים הראשונים שלהם נכלל תכנון בית עבור הפרדסן היפואי עבדול חמיד ביבי, ועבור משפחת פנכל בכפר שמריהו[7]. באותו עשור ביצעו השניים תכנון פנים ב-"קפה ניצה" ברחוב אלנבי[8],

בשנת 1950 עיצבו יחזקאל ודורה גד מחדש את פנים בית אגיון, לעתיד משכן שר החוץ וראש ממשלת ישראל, וב-1955 תכננו השניים גם את מעונו הפרטי של משה שרת. הקרבה אל שרת הובילה את בני הזוג לתכנון השגרירויות הישראליות בוושינגטון באנקרה[9][10]. באותה תקופה ביצעו השניים עיצוב פנים עבור בית הנשיא יצחק בן-צבי[11]. בשנת 1957 ביצעו דורה ויחזקאל גד את עיצוב הפנים והרהיטים של וילה שרובר שבשכונת טלביה בירושלים[12]. בשנת 1956 תכננו יחזקאל ודורה גד את אולמות הקריאה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה הלאומית)[13]. הבניין תוכנן כהגדלה בקנה מידה עצום של הבית הפרטי "וילה סבואה" בפואסי, אותו תכנן האדריכל לה קורבוזיה, ובהשראת הסגנון הבין-לאומי של שנות השלושים, תוך שימוש בקווים חסכניים ופשוטים וצבעים בהירים[14].

בשנות החמישים החלו יחזקאל ודורה גד לעסוק בעיצוב פנים לבתי מלון. המלונות הראשונים אותם עיצבו היו מלונות "השרון"[15] ו-"אכדיה"[16], שניהם בהרצליה. במלון "אכדיה" הודגשו אלמנטים "ארכאולוגיים", כגון העתקי קרמיקה של כתובות אכדיות וכתובות מספר בראשית, על מנת להדגיש את העבר השמי של המקום; ברם, חלל המלון בכללו נפתס כמודרני ועכשווי, על פי עקרונות "האסתטיקה של המכונה"[17]. באותו עשור, ביצעו יחזקאל ודורה גד עבודת תכנון פנים עבור מספר אוניות של חברת "צים", בשיתוף פעולה עם האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי-וינרויב[18]. השניים תכננו, בין היתר, את האוניות "תאודור הרצל", "ציון", "מולדת", "ירושלים" ו-"שלום". הספינות שילבו עיצוב מודרני ופונקציונלי עם עצירות של אמנים ישראלים, כגון שושנה היימן, ז'אן דוד, פרלי פלציג וכן שטיחים של "משכית"[19]. בשנת 1955 פרסם גד מאמר בעיתון הבריטי "The Jewish Chronicle" בו הוא קרא למצוא איזון בין התפיסה המורדניסטית לפיה מבנים במקומות שונים אמורים להיראות זהים, לבין הרצון לייחוד תרבותי, ולכן השתדל להשתמש בחומרים מתוצרת ישראלית בתכנון האוניותף המתאימים לאווירה "ים תיכונית וסובטרופית"[20].

בשנת 1956 תכננו יחזקאל ודורה את סביבתם הפנימית של מטוסי "בריסטול בריטניה" אותם רכשה באותה שנה חברת "אל על", וכן תכננו את משרדי חברת אל על בלונדון[21].

באותה תקופה התגלה אצל גד גידול סרטני, והוא נפטר ב-14 באפריל 1958[22].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יחזקאל גד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 256
  2. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 15
  3. ^ חומרים מתקופת הלימודים - יחזקאל גד, 3 מתוך 3, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  4. ^ תעודות אישיות - יחזקאל גד, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  5. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 17
  6. ^ התכתבויות נכנסות - יחזקאל גד, 2 מתוך 2, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  7. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 18 - 19
  8. ^ תצלומים שצילם ישראל צפריר - קפה ניצה, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  9. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 54-55
  10. ^ עליזה וולך, לקנות מיטה לראש הממשלה דבר, 5.11.1984, עמוד 9
  11. ^ שבתי טבת, הצריף והארמון, הארץ, 8 במאי 1959
  12. ^ תצלומים - 'וילה שרובר', ירושלים, 3 מתוך 5, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  13. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 62
    תצלומי פנים - 'בית הספרים הלאומי', ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  14. ^ מיכאל לוין, עיר לבנה - אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1984, עמ' 25
  15. ^ רישומי פנים - פרויקטים שונים, תיק 10 מתוך 11, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
    תצלומים - 'מלון השרון', הרצליה, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  16. ^ קטעי עיתונות - מלון 'דן-אכדיה', הרצליה, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  17. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 64 - 66
  18. ^ תצלומים - אוניית 'ציון', ללא מיקום, 5 מתוך 8, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
    תצלומים - אוניית 'מולדת', ללא מיקום, 3 מתוך 3, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  19. ^ קטעי עיתונות - אוניות 'ישראל' ו'ציון', ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
    יוסף שריק, כיצד יצרו אוירה על סיפון "ציון", הארץ, 19 במרץ 1956
    אריה לרנר, אמנות ומלאכות מחשבת באוניות צים, דבר, 23 במרץ 1956
  20. ^ Yenczkial Gad, Designing a Ship, The Jewish Chronicle: the organ of British Jewry, London : The Jewish Chronicle Office, 23/9/1955, עמ' 36
  21. ^ הגיע המטוס הראשון מסוג "בריטניה" שרכשה חברת "אל על", קטעי עיתונות - מטוס 'בריטניה' ומשרדי 'אל על' בלונדון, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית
  22. ^ קטעי עיתונות - הודעות פטירה של יחזקאל גד, ארכיון דורה גד, הספרייה הלאומית