פתיחת התפריט הראשי

הרב יחיא אלשיך הלוי (י"ג בתמוז תרע"ה, 25 ביוני 1915 - כ"א בחשוון תשנ"ז, 3 בנובמבר 1996) היה רב תימני שהתפרסם בבקיאותו הרבה וזכה בחידון התנ"ך העולמי.

הרב יחיא אלשיך
Alshech272869.jpg
לידה 25 ביוני 1915
י"ג בתמוז תרע"ה
פטירה 3 בנובמבר 1996 (בגיל 81)
כ"א בחשון תשנ"ז
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות צנעא בתימן, ירושלים
תחומי עיסוק רב, דרשן
רבותיו הרב סעיד עוזרי, הרב חיים כסאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בצנעא, בירת תימן, בחודש תמוז שנת תרע"ה. משפחת אלשיך הייתה ידועה כמשפחת רבנים, בהם הרב נתנאל, אביו של הרב יחיא. בגיל 6 התייתם יחיא מאביו וגדל אצל סבו, רבי יחיא עוזרי.

בגיל צעיר הוכר כבעל זיכרון נדיר וידע בעל פה את פרשיות השבוע עם תרגום אונקלוס. רבו המובהק היה רבי סעיד עוזרי, ראש ישיבת בית אלאוסטא. למד בלילות במשך שנים אצל הרב חיים כסאר, שהיה אז ראש ישיבת בית אלשיך, ולמד שם תורה גם מהרב ישראל עוזרי והרב חיים חובארה. הוא למד בנערותו את התלמוד, את המדרשים ואת כתבי הרמב"ם.

הרב אלשיך היה מראשי ישיבת בית אלשיך בצנעא. כשעלה לישראל בשנת תש"ט (1949) נלקחו ממנו מאות ספרים וכתבי יד עתיקים, שקיבל כירושה מאבותיו. דבר זה ציער אותו ואף השפיע על מצבו הבריאותי. לאחר שעלה לירושלים למד בישיבת מרכז הרב.

הרב אלשיך נהג לנאום במחנות העולים של יהודי תימן כדי לחזק בקרבם את שמירת המסורת. הוא בלט בקריאה ליהודי תימן להצביע לרשימת הפועל המזרחי ובעקבות כך הוכה לעיתים בידי אנשי מפא"י.[1]

הרב אלשיך ביקש להתגורר בירושלים ועל כן סירב לקבל משרות רבניות בנגב ובהרצליה והתפרנס בדוחק רב.[2] למרות בקיאותו הגדולה סירב אלשיך לקבל משרת רבנות רשמית ועבד לפרנסתו כמגיה ספרי תורה במשרד הדתות.

רבים היו מגיעים אליו כדי שיברך אותם וכדי להתייעץ איתו. הוא גם היה בקיא ברפואה עממית ועזר לחולים להירפא בעזרת צמחי מרפא ומרקחות שהיה מכין בביתו. בסוף ימיו הקים הרב אלשיך בירושלים את ישיבת בית אלשיך מחדש. הרב אלשיך נפטר בגיל 82 בכ"א בחשוון תשנ"ז, ונקבר בהר המנוחות.

חידון התנ"ךעריכה

 
הרב יחיא אלשיך על בימת חידון התנ"ך העולמי השני בשנת 1961. מימינו, ג'ון מפלינק מהולנד ומשמאלו פרופ' גרהרדט וולף מאוסטריה

בשנת 1958 השתתף בחידון התנ"ך המחוזי בירושלים וביחד עם עמוס חכם ייצג את מחוז ירושלים בחידון הארצי.[2] בחידון עצמו הגיע למקום השלישי, לאחר חכם ויצחק שלו.[3] בשנת 1961 התמודד הרב אלשיך שוב, זכה בחידון הארצי והעפיל לחידון העולמי. בתום החידון הגיעו הרב אלשיך ויריבתו העיקרית, המתמודדת מברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה, למספר המקסימלי של הנקודות. לאחר התייעצות של השופטים הוחלט לשאול את שני המתמודדים שאלה נוספת, שעליה קיבל הרב אלשיך מספר נקודות רב יותר וזכה בחידון.[4] הוא ענה על השאלות תוך שליטה מוחלטת בתנ"ך וציטוט קטעים שלמים בעל פה. ביומנו הוא תיאר את שמחת הקהל שנכח באולם:

בשאלה האחרונה שערכו ביני ובין האשה שמבראזיל, נזכרתי שיש לענות גם מספר יהושע פרק כ"ד על גלות מצרים ועל ביאת ישראל לארץ, אך לא הספקתי עוד לענות כי הציבור כבר ידעו שעניתי מספיק וכבר מוחאים כף בשמחה רבה (ומאלה שהיו קרובים למבט עיני ראיתי ג' או ד' אנשים שהיו נושאים רגליהם לאוויר מרוב שמחה יותר ממה שנושאים רגליהם כשאומרים קדוש, ויותר ממה שמרקדים לפני הלבנה כשאומרים ברוך יוצריך וכו'). וגם זכור אני שאמר לי או רמז לי א' מן השופטים שכבר מספיק אז הפסקתי."[5]

דמותו היוותה השראה למערכון על חידון התנ"ך, בה גילם אותו אריק איינשטיין.

בניו וחתניועריכה

  • בנו, הרב נתנאל אלשיך, הוא רב בבאר שבע.
  • חתנו, הרב ציון חובארה, הוא רב בקהילה התימנית בשכונת בית וגן בירושלים.
  • חתנו, הרב יחיאל מדמון, הוא רב בית הכנסת בדיחי בשכונת גאולה בירושלים.
  • חתנו, הרב דוד אלנדאף, הוא ראש ישיבת בית אלשיך ונכדו של מארי אברהם אלנדאף.
  • חתנו, הרב יורם עוזרי, הוא מחנך.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק דדון, אתחלתא דגאולה, כרך ב, ירושלים תשס"ח, עמ' רסג-רסה
  • אביאל חיים חורי, ועקבותיו לא נודעו - קווים לדמותו מפי חתנו, הרב ציון חוברה, מגזין תור הזהב של עיתון הדרך, גיליון פרשת חיי שרה, עמ' ו'–י"ב
  • רבינו יחיא אלשיך : שלושה ספרים נפתחים : פירורים משולחן גבוה : חידושי תורה בהלכה, באגדה ומוסר מכתבי יד קדשו ומרשימותיו של רבינו יחיא אלשיך, דיברות תורה : דברי תורה ושיחות מוסר מפי... כמוהר"ר יחיא אלשיך וכמוהר"ר חיים כסאר, מעשיהם של צדיקים : קורות חייו ופעליו של רבינו יחיא אלשיך ועוד מגדולי וחכמי תימן.., בני ברק : מכון מאוצרות אבותינו, תשע"ג

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה