יחידת מודיעין מטרות

יחידת תצפיות מיוחדת

יחידת מודיעין מטרות (יחמ"ם) הוא שם כולל ליחידות תצפיות בעלת מאפיינים ייחודיים המשתייכות לחיל האיסוף הקרבי. בסיסי הקבע של היחידות ממוקמים לאורך גבולה הצפוני של ישראל תחת פיקוד הצפון - עוצבת הגליל ועוצבת הבשן.

תג היחידה של גדוד 869
תג היחידה של גדוד 595

יעוד היחמ"ם כולל סיוע בהשמדת מטרות תוך הפעלת כוחות אש שונים כגון ארטילריה, טנקים, צליפה, נ"ט וירי מקלעים בשימוש צה"ל, וכמו כן ביצוע משימות מודיעין קרבי הכוללות בניית בנק מטרות לצה"ל, איתור ואפיון אמצעי לחימה של ארגוני הטרור בלבנון ומשימות נוספות.

היחידות מתמחות בגזרות גבול לבנון וסוריה, והתמחות הלוחמים ביחידות היא בלוחמה, הסוואה, סיור, ניווט, תיעוד ופעילות בשטח הררי, בשטח סבוך, בשטח בנוי ואיסוף מודיעין איכותי.

מערך היחמ"ם קיים בסדיר ובמילואים.

היסטורית היחידהעריכה

יחמ"ם בצבא הסדירעריכה

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת תצפיות ארוכות טווח מטכ"לית (869) במסגרת מערך האיסוף, במגמה לשפר את יכולות החוזי, שהיו עד אז רק בידי מחלקות המודיעין בפיקודים.[1] שיקול חשוב בהקמת היחידה המטכ"לית היה גם יצירת קשר ישיר בין דיווחי התצפיות לאמ"ן־ מחקר, נקודת כשל בזרימת המודיעין על פי דו"ח ועדת אגרנט.
ליחידה זו נוסף נדבך של תצפית אווירית ממטוסים קלים – "שלף", במסגרת טייסת 100 של חיל האוויר. המפקד הראשון של היחידה היה רס"ן יורם קתיאלי, בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, שהיה קודם לכן קמ"ן חטיבת גולני.[א]

ב־1993 הוקם יחמ"ם הפלדה (נקראה אז יחידת "ניצן", כיום זהו שמה של יחידת האיסוף הקרבי בגזרת פיקוד המרכז) כיחידה סודית על ידי סגן־אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן־אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין.

בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"ם כיחידה מבצעית בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"ם (יחידת תצפיות מטכ"לית) באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שני לוחמי יחמ"ם, ולאחר עתירה לבג"ץ צה"ל חשף לראשונה את קיומה של היחידה.

בשנת 2000 עם הקמת חיל מודיעין השדה (כיום: חיל האיסוף הקרבי) ובעקבות האינתיפאדה השנייה עברה יחידת ניצן לפעול תחת פיקוד מרכז והפכה לגדוד הגדול ביותר בצה"ל (636). היחידה שחזרה לתפקד במרחב עוצבת הגליל היא גדוד שחף (869).

על פי נתונים שדווחו על ידי פיקוד הצפון, בנק המטרות שסיפקה היחידה לחירום ומלחמה נוצל במלחמת לבנון השנייה וצה"ל קיבל יתרון גדול על חזבאללה כבר עם תחילת הלחימה בלבנון.[דרוש מקור] בנוסף, בפעולות היחידה במלחמה אותרו וחוסלו משגרי טילים וחוליות מחבלים רבות של חזבאללה.

יחמ"ם בשירות המילואיםעריכה

נוסף ליחידות הסדירות הוקמו יחידות מילואים במסגרת המודיעין הקרבי, אף זאת כלקח ממלחמת יום הכיפורים. במחנה רפיח נערך בשנת 1976 אימון ההקמה של יחידה שכינויה היה בתחילה גדמ"ן (גדוד מודיעין), במסגרת האוגדה הסדירה 162. כבסיס לאותה יחידה שמשה פלוגת הג'יפים של גדוד הסיור של האוגדה בעת המלחמה. לאותה פלוגה, שכונתה "פלוגה ב'" והייתה בעברה פלוגת סיור (ג'יפי סיור) עצמאית במשך שנים רבות, צורפה פלוגה א' שהורכבה מיוצאי יחידות חי"ר שונות, וכמו כן הוקמה פלוגת המפקדה של הגדוד החדש. מפקדו הראשון של הגדוד היה זאב רייס, איש קיבוץ גבעת ברנר, וסגנו עובד בארי מקיבוץ גבעת חיים מאוחד. כעבור כשנתיים הוחלף כינויו של הגדוד ליחמ"ן (יחידת מודיעין), וכעבור שנים אחדות נוספות ליחמ"ם (יחידת מודיעין מטרות). גדוד זה היה ונותר יחידת מילואים של האוגדה הסדירה, ופעל במסגרתה גם במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה. משימותיו של הגדוד, שיחידות דומות לו הוקמו גם באוגדות מילואים, היו ונותרו כמתואר לגבי היחמ"ם הסדיר. אנשי היחמ"ם התאמנו רבות במשימות הייעודיות, אך שירתו גם במשימות בט"ש בגזרות השונות, לרבות לבנון. כאמור, יחידה זו הוסיפה כל השנים להשתייך לאוגדה 162 הסדירה (עוצבת הפלדה).

מבנה ותפקידים של היחמ"ם הסדירעריכה

היחמ"ם הסדיר מורכבת מחמש פלוגות הפועלות תחת מסגרות אוגדתיות, בשיוך לגדוד 869 תחת אוגדה 91 וגדוד 595 תחת אוגדה 210.

 
סיכת לוחמי יחידת צס"מ (צוות סיור מיוחד) טרם הקמת חיל האיסוף הקרבי. כיום – סיכת פלגת מוביל

פלגת מוביל ("תצ"מ")– בעברה פעלה כיחידת מילואים עצמאית ואחר כיחידה סדירה, בשם תצפיות מיוחדות (תצ"ם), אשר לוחמיה הראשונים היו יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. בשנת 2000 נקבע כי צוות הסיור המיוחד יעבור לתפקד כפלגת יחמ"ם והחל בפעילות מבצעית. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגת מוביל כראש מערך היחמ"ם בגזרת הלחימה השונות. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג "מארס" וכן מקלעים קלים. ב־2019 הפלוגה הפסיקה להיות חלק ממערך הפלוגות הרגליות ביחמ"ם, והפכה חזרה לפלגת תצ"ם - מיוחדים.

פלוגה א' ("אינדיאנים") – בעת מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגה א' כפלגת תצפיות נייחות (עת"פ) בגבול הלבנון. בעקבות הצורך ביחידות תצפית שגבר במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנסו גם לוחמי הצוותים הנייחים ללבנון במסגרת פעולות רגליות. כחלק מלקחי המלחמה הוחלט כי מערך היחמ"ם הקיים אינו מספק וקיים צורך להרחיבו בגזרת גבול לבנון. עם קבלת ההחלטה החלה הסבת הלוחמים וייעודה של הפלגה נקבע כפלגת יחמ"ם. נשקם האישי של הלוחמים הוא רוס"ר מסוג M4 ומקלעים קלים מסוג נגב עם כוונות השלכה מסוג "מארס".

פלוגה ג' ("גלדיאטורים") – פלוגה שהתחילה את דרכה כפלוגת איסוף רכובה (על בסיס רכבי רקון, זריז וגרניט), וחזרה לתפקד כיחמ"ם בנוסף לצוותים הרכובים שלה. כוללת בתוכה צוותי יחמ"ם, רחפנים ומחלקות רכובות.

פלוגה ב' ("ינשופי הגולן") – פלוגת יחמ"ם הפועלת בגזרת סוריה. בתחילת דרכה פעלה הפלגה בצוותים ייעודיים במסגרת פלוגה ה' שהייתה שייכת לגדוד 869, טרם הקמת גדוד 595. עם הקמת הגדוד המשיכה הפלגה לעבוד במתכונת של צוותים ייעודיים, אך בעקבות השינויים האזוריים בגבולותיה של מדינת ישראל וכחלק מתר"ש גדעון חיזק צה"ל את ההערכה לגבי הצורך בהקמת מערך יחמ"ם נוסף בגבול הסורי. עם הקמתו של גדוד 595 הוחלט על סיפוח הפלוגה הייעודית לפלגת יחמ"ם. בשנת 2014 עברה הפלגה למתכונת של צוותי יחמ"ם. צוותי היחמ"ם בפלגה מיומנים בהכרת האויב הסורי על שלל מרכיביו, בהכרת השטח ברמת הגולן ובהכוונת גורמי האש הפרוסים במרחב רמת הגולן. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג מארס וכן מקלעים קלים.

פלוגה ד' ("זאבי הבשן") - פלוגת יחמ"ם שהוקמה עם יסוד גדוד 595. הפלוגה פועלת בגזרת סוריה ומשלבת צוותים מגדריים של לוחמות בלבד לצד צוותי לוחמים.

הכשרהעריכה

במהלך ההכשרה כחלק מחיל האיסוף הקרבי שתחת חיל הגנת הגבולות, עוברים המתגייסים ליחידות היחמ"ם תוכני ניווט והסוואה רבים, התמחות באמצעים ייעודיים, לוחמת שטח פתוח, לוחמת שטח סבוך ובנוי, מסעות עם נשיאת משקלים כבדים, תצפית, הכוונות, סדרת תרגילי מלחמה, סיור ומודיעין קרבי. בתום ההכשרה מוכשרים הלוחמים כרובאי 06 וסייר 07.

הטירונות והאימון המתקדם (16 שבועות טירונות ועוד 16 שבועות אימון מתקדם, סך הכל 32 שבועות הכשרה ראשונית) מתקיימים בבית הספר להגנת הגבולות (בהל"ג) בבקעת סיירים שבדרום הארץ. ההכשרה הראשונית היא הכשרה זהה לכלל הגדודים של חיל האיסוף הקרבי.

לאחר ההכשרה, עולים הלוחמים לאימון יחידה, בו משלימים הלוחמים תכנים ייעודיים ליחמ"ם ולגזרה המבצעית בהם יפעלו. האימון מתבצע בבסיסי האם של היחידה. בנוסף להכשרה ואימון ההקמה הצוותי אחרי עליית הצוותים לפלוגות, כל לוחם עובר קורסים המתואמים לתפקידו הייעודי בצוות, למשל: קורס חובשים, קורס מפקדים, קורס צילום וזיהוי מתקדם, קורס בניית עמדות שטח והסוואה, קורס נהיגה מבצעית ועוד.

לקריאה נוספתעריכה

  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017, עמ' 82.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ יורם קתיאלי נעשה לימים קצין הביטחון של חיל המודיעין ונספח צה"ל בשווייץ.

הערות שולייםעריכה