ויקיפדיה

יחסי אזרבייג'ן–פקיסטן

יחסי חוץ
יחסי אזרבייג'ן–פקיסטן
אזרבייג'ןאזרבייג'ן פקיסטןפקיסטן
אזרבייג'ן פקיסטן
שטח (בקילומטר רבוע)
86,600 796,095
אוכלוסייה
10,357,139 252,593,513
תמ"ג (במיליוני דולרים)
72,356 338,368
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,986 1,340
משטר
רפובליקה רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי אזרבייג'ן-פקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של אזרבייג'ן והרפובליקה האסלאמית של פקיסטן.

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב נפגש עם נשיא פקיסטן עאריף עלוי בבאקו, 2019

היסטוריה

עריכה

פקיסטן ואזרבייג'ן מקיימות יחסים טובים המאופיינות בהשקפות משותפות בנושאים עולמיים ואזוריים מרכזיים. שתי המדינות מאפיינות את היחסים הדיפלומטיים שלהן כ"ידידותיים".

היחסים בין שתי המדינות נוצרו לאחר שהרפובליקה של אזרבייג'ן נעשתה עצמאית לאחר התפרקות ברית המועצות, ב-9 ביוני 1992.[1] פקיסטן הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו באזרבייג'ן[2] ב-12 בדצמבר 1991.

מחזור המסחר בין המדינות צומח בהתמדה, היו כמה פגישות ברמה מדינית גבוהה, בהן נדונו סוגיות בנושא הגדלת היקפי הסחר.

ישיבות הצדדים

עריכה

ביקורו הרשמי של נשיא פקיסטן פארוק אחמד ח'אן לע'ארי באזרבייג'ן התקיים בסתיו 1995. באפריל 1996 ערך נשיא אזרבייג'ן, היידר אלייב, ביקור חוזר בפקיסטן. היידר אלייב נפגש עם ראש ממשלת הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן – בנזיר בהוטו. הצדדים חתמו על תשעה מסמכים חשובים מבחינה דיפלומטית.[3]

פגישתו של היידר אלייב עם נשיא פקיסטן פרבז מושארף נערכה בקיץ 2000 בפסגת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ECO) בבירת איראן, טהראן.[4] הוכרז על תמיכה דו צדדית.

הסכם בדבר שיתוף פעולה בין הגנה ושיתוף פעולה צבאי בין הצדדים נחתם בשנת 2002. באותה שנה קיים הנשיא היידר אלייב פגישה נוספת עם פרבז מושארף באיסטנבול בפסגת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי.[5]

בספטמבר 2003 נפגש ראש ממשלת אזרבייג'ן, אילהם אלייב, עם נשיא פקיסטן, פרבז מושארף. הם דנו בסוגיות בינלאומיות שנמצאות בתחום האינטרסים של שתי המדינות.

בקיץ 2004 ערך פרבז מושארף ביקור רשמי באזרבייג'ן.[6] במשך שלושה ימים נדונו סיכויים לחיזוק היחסים הדיפלומטיים; נחתמו הסכמים למאבק בייבוא בלתי חוקי של סמים וחומרים פסיכואקטיבים, על המאבק בטרור, על פיתוח תיירות, מכס נחשב. ראשי המדינות חתמו על ההצהרה המשותפת. ביולי אותה השנה ביקר נשיא פקיסטן, בקרן היידר אליאב.

באביב 2005 ביקר בפקיסטן הנשיא אילהם אלייב. במהלך הביקור בן היומיים, הצדדים דנו בפוטנציאל השותפות. שישה הסכמים נחתמו בתחום מידע ותקשורת, תחבורה, תעופה, יחסי תרבות, עניינים כספיים וחינוך.

במאי 2006 נערך פסגת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי התשיעי בבאקו בה השתתף ראש ממשלת פקיסטן, שובקט עזיז.

בקיץ 2008 ביקרה משלחת של הוועדה הקבועה ליחסי חוץ של הסנאט IRP בראשות מושאד חוסין סעידי בבאקו משלחת בראשות יו"ר הפרלמנט הפקיסטני, מוחמד מיאן סומרו.

יחסים כלכליים

עריכה

בסתיו 1995 נחתם בין שתי המדינות הסכם לשיתוף פעולה בתחום המסחר והכלכלה ופרוטוקול להקמת ועדה משותפת ברמה מדינית. ישיבות של הוועדה הנ"ל מתקיימות אחת לשנתיים בערי הבירה של שתי המדינות.

בשנת 2005 נפתח סניף של הבנק הלאומי של פקיסטן בבאקו.[7]

לממשלת פקיסטן יש הסכם עם אזרבייג'ן (20 ביוני 2016), שמטרתו לייבא חשמל, נפט ומוצרי נפט, גז נפט נוזלי, וגז טבעי נוזלי מאזרבייג'ן.

ב-1 במרץ 2017 נערך הפסגה ה-13 של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי בבירת פקיסטן, אסלאמאבאד.[8] בפסגה השתתף גם נשיא הרפובליקה של אזרבייג'ן, אילהם אלייב. בפגישה, ראש ממשלת הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן מוחמד נואז שריף ונשיא אזרבייג'ן אילהם אליאב הסכימו על ייבוא מוצרים מהמתחם התעשייתי הצבאי-פקיסטני על ידי אזרבייג'ן. נושאים הקשורים לתעשייה הביטחונית[9] וכלכלית.[10]

בנובמבר 2017 הודיע לשכת המסחר והתעשייה של פקיסטן בעיר קראצ'י על רצונם של יזמים לתרום תרומה מהותית לאזור הכלכלי החופשי (SEZ) בכפר האזרי, אלאט. המוקד העיקרי יהיה בפיתוח תחום התרופות.[11]

מאז סוף 2017, פקיסטן מנהלת משא ומתן עם אזרבייג'ן על הצורך לחבר את מסדרון התחבורה "צפון-דרום" לפרויקט. מסדרון זה עשוי להפוך לקישור בהובלת הרכבות של אזרבייג'ן, איראן ורוסיה.[12]

המחזור השנתי בין אזרבייג'ן לפקיסטן הוא 10 מיליון דולר.

על פי הסכם דו-צדדי בין משרדי האנרגיה של פקיסטן ואזרבייג'ן (מיום פברואר 2017), אזרבייג'ן תייצא לפקיסטן חלק ממוצרי הנפט והגז, כולל נפט חימום, בנזין, סולר וגז טבעי.[13]

במהלך 2017 נאמד סכום העסקות הכולל בין שתי המדינות בכ־7.34 מיליון דולר (שהם 26.55 אחוז יותר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2016). על פי ועדת המכס הממלכתית של אזרבייג'ן, 5.7 מיליון יבוא של מוצרים אזרבייג'ן מפקיסטן אחראי על סך הסכום הכולל.

המסחר הדו-צדדי הממוצע בין אזרבייג'ן לפקיסטן במחצית השנייה של 2018 הסתכם בכ-7.3 מיליון דולר אמריקאי. עם זאת, שתי המדינות מתכוונות להגדיל עוד יותר את המספר הזה בחמש השנים הבאות על בסיס הסכמים שנחתמו לאחרונה. בגלל פוטנציאל האנרגיה העצום של אזרבייג'ן (נפט וגז), הצד הפקיסטני כמדינה מייבאת נפט רואה באזרבייג'ן שותף סחר חשוב.[14] מנת להשיג צמיחה נוספת של הסחר בין משרד הכלכלה של אזרבייג'ן ומשרד המסחר בפקיסטן, הוקמה קבוצת עבודה מיוחדת לפיתוח שיתופי פעולה השקעות דו צדדיות. על פי ההערכות, בעשור האחרון השקיע הצד הפקיסטני כ-4.2 מיליון דולר בכלכלת אזרבייג'ן.[15] בנוסף, בעתיד עשויה פקיסטן להשיג את העליונה על השוק המקומי של אזרבייג'ן באמצעות יצוא של מוצרי ספורט, תעשיית עור, תרופות, אנרגיה, ייצור ציוד חקלאי קל. על פי הסטטיסטיקה, בחודשים ינואר עד יוני 2018 הסתכם ב-5.82 מיליון, בנוסף, ישנן כ-250 חברות המבצעות עסקאות בשווי 4.2 מיליון דולר בין אזרבייג'ן לפקיסטן. בשנת 2018, מחזור המסחר הכולל בין מדינות אלה חושב על 36 אחוז יותר לעומת השנה שעברה.

הסטטיסטיקה של ועדת המכס הממלכתית של אזרבייג'ן מראה כי הסחר בין אזרבייג'ן לפקיסטן בתקופה מינואר עד ספטמבר 2018 הסתכם בכ-8.34 מיליון דולר. בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2017, סך הצמיחה הסתכמה ב-22.46 אחוז. בעסקאות אלה היה לצד הפקיסטני עודף בחשבון השוטף, ובאזרבייג'ן היה בכך גירעון.

שיתוף פעולה צבאי

עריכה

פקיסטן היא אחת ממדינות בעלות נשק גרעיני ומדינה עם שיעורי פיתוח גבוהים של התעשייה הצבאית. באשר לשאלות של שיתוף פעולה צבאי בין פקיסטן לאזרבייג'ן, מצוין האפשרות לייצר נשק למטרות כלליות, כמו גם להניח את היסודות של מפעלים צבאיים. מצד שני, פקיסטן מבקשת לחזק את היחסים עם אזרבייג'ן בתחום האנרגיה בגלל מחסור במשאבי אנרגיה.[16]

בחורף 2014, במהלך ישיבת ה-V של קבוצת העבודה לשיתוף פעולה צבאי בין אזרבייג'ן לפקיסטן בעיר אסלאמאבאד, חתמו המדינות על הסכם על שיתוף פעולה צבאי הדדי.

בעשור האחרון הכשירו מומחים צבאיים פקיסטנים כמאה יחידות צבאיות אזריות.

אזרבייג'ן מנהלת משא ומתן עם פקיסטן על רכישת מטוסי ה-JF-17.[17] בשנים 2019–2020 מתוכננת ייצור המוני של מטוסי JF-17 בלוק 3. אזרבייג'ן מעוניינת גם לרכוש מטוס לוחמה סופר מושק.[10]

תמיכה בזירה בינלאומית

עריכה

פקיסטן תומכת בעמדת אזרבייג'ן בסכסוך קרבאך, ואזרבייג'ן תומכת בפקיסטן בנושא השתייכותו של קשמיר. פקיסטן היא המדינה היחידה בעולם שאינה מכירה בארמניה.

באפריל 1993 נערכה ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בהנהגת פקיסטן.[18] הישיבה אימצה פה אחד את החלטה מספר 822 בדבר הסכסוך נגורנו-קרבאך.[1]

בנוסף, פקיסטן חברה בארגון לשיתוף הפעולה האסלאמי בנושא הצעדים האגרסיביים של רפובליקת ארמניה נגד אזרבייג'ן.

שיתוף פעולה הומניטרי

עריכה

בשנים 2012–2018 העניקה קרן היידר אליאב באמצעות שיתוף פעולה הומניטרי סיוע למספר מוסדות רווחה פקיסטניים מקומיים וארגוני צדקה. הקרן הקצתה גם כספים להקמת מערכת אספקת מים באזור דרע אסמאעיל חאן[דרושה הבהרה] וארגנה טיפול חינם בבתי חולים שונים בעיר פשאוור. בנוסף, קרן היידר אליאב משלמת מלגות ליותר מ-30 סטודנטים ראויים מ-12 אוניברסיטאות פקיסטניות ובית הספר לנערות רארה. במהלך חנוכת מעיין החללים ב-20 בינואר בגוג'ראן, מחוז פונג'אב, נתרמו 500 מנות דם למרכז טאלאסמיה של ארגון הבית המתוק של פקיסטן (בית אול-מל).

ב-8 באפריל 2015 הוענק סיוע הומניטרי לקורבנות השיטפון באוקטובר 2014 באזורים כפריים בערים שונות בפקיסטן על ידי הסוכנות לפיתוח בינלאומי של אזרבייג'ן (AİDA).[19]

יחסים תרבותיים

עריכה

היחסים בין פקיסטן לאזרבייג'ן מתפתחים גם בתחום הדתי והתרבותי. באוניברסיטה הממלכתית של באקו מחלקה מיוחדת בשפת אורדו.

באביב 1996 אומצה ההצהרה המשותפת על התאומה של העיר גנג'ה האזרית עם העיר מולטאן הפקיסטנית. בשנת 2004, בעיר אסלאמאבאד, בשתי שפות – אנגלית ואורדו, יצא לאור הספר "מבוסס על יצירותיו של הוגה דעות אזרביג'יני בולט ג'ליל ממדגולוזדה".[3]

בשנת 2007 אירעה רעידת אדמה בפקיסטן, בפרט בעיר מוזפרבאד.[5] אזרבייג'ן, בראשות אילהם אלייב, העניקה סיוע כספי למדינה שנפגעה בסכום של מיליון וחצי דולר. ביוזמתו של יו"ר קרן היידר אליאב, בכפר רארה הכפרי, בעיר מוזפרבאד, החלה בניית בית ספר תיכון על פי הדגם המודרני, שהפתיחה הגדולה שלו התקיימה בפברואר 2008. הקרן הקצתה גם כספים להקמת יחידה חדשה של המרפאה של קרן העיניים קבר, בפשאוור.

שגרירויות

עריכה

לפקיסטן שגרירות בבאקו, ולאזרבייג'ן יש שגרירות באסלאמאבאד. שגריר הרפובליקה האסלאמית פקיסטן באזרבייג'ן הוא סעיד חאן מוהמנד,[20] ואילו שגריר הרפובליקה של אזרבייג'ן בפקיסטן הוא דשגין שיקרוב.[21]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יחסי אזרבייג'ן–פקיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "Азербайджан и Пакистан. Партнёрство".
  2. ^ PRESIDENT MUSHARRAF’S VISIT TO AZERBAIJAN: AN EFFORT TO BUILD PAKISTANI REGIONAL LEADERSHIP | Central Asia-Caucasus Institute Analyst
  3. ^ 1 2 "Официальные визиты глав государств". אורכב מ-המקור ב-2018-04-28. נבדק ב-2020-05-14.
  4. ^ "Саммит ОЭС".
  5. ^ 1 2 "Гейдар Алиев и Парвиз Мушарраф".
  6. ^ "Визит Парвиз Мушаррафа в Азербайджан".
  7. ^ "Национальный банк Пакистана в Баку".
  8. ^ "Азербайджан-Пакистан: экономические отношения далеки от идеала" (ברוסית). ru.sputnik.az. נבדק ב-2018-04-27.
  9. ^ "Азербайджан. Пакистан. Внешэкономсвязи, политика". polpred.com. נבדק ב-2018-04-27.
  10. ^ 1 2 "Азербайджан закупает истребители у Пакистана". ЭХО (ברוסית). 2017-03-03. נבדק ב-2018-04-27.
  11. ^ "Пакистанские бизнесмены инвестируют в СЭЗ в Азербайджане | Вестник Кавказа" (ברוסית). vestikavkaza.ru. נבדק ב-2018-04-27.
  12. ^ "Пакистан ведет переговоры с Азербайджаном о подключении к коридору «Север-Юг» - Minval.az". Minval.az (ברוסית). 2017-10-23. נבדק ב-2018-04-27.
  13. ^ "Azerbaijan, Pakistan discuss energy co-op" (באנגלית). AzerNews.az. 2019-01-30. נבדק ב-2019-06-09.
  14. ^ "Azerbaijan and Pakistan trade and business potential" (באנגלית). Daily Times. 2018-10-17. נבדק ב-2019-06-09.
  15. ^ "Pakistan's investments in Azerbaijan exceed $4m" (באנגלית). The Nation. 2018-07-05. נבדק ב-2019-06-09.
  16. ^ "Азербайджан и Пакистан договорились о расширении сотрудничества в энергетике, нефтегазодобыче и поставок энергоресурсов" (ברוסית). נבדק ב-2018-04-27.
  17. ^ Azerbaijan to buy JF-17 multirole fighters from Pakistan
  18. ^ "Азербайджан - Пакистан: больше чем стратегическое партнерство" (ברוסית). נבדק ב-2018-04-27.
  19. ^ "BILATERAL RELATIONS". islamabad.mfa.gov.az. אורכב מ-המקור ב-2019-11-29. נבדק ב-2019-06-09.
  20. ^ "МВД и посольства" (ברוסית). mia.gov.az. נבדק ב-2018-04-27.
  21. ^ "Посол Азербайджана в Пакистане". אורכב מ-המקור ב-2018-04-28. נבדק ב-2019-02-22.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_אזרבייג%27ן–פקיסטן&oldid=37829724"