יחסי אלבניה–ישראל

(הופנה מהדף יחסי אלבניה-ישראל)
יחסי אלבניה–ישראל
אלבניהאלבניה ישראלישראל
Israel-Albenia locator.png
אלבניה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
27,400 22,072
אוכלוסייה
2,877,797 9,210,100
תמ"ג (במיליוני דולרים)
36,010 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,513 34,430
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והרפובליקה של אלבניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1991. לישראל יש שגרירות רשמית בטירנה, אשר נפתחה בשנת 2012[1], בעוד שלאלבניה יש שגרירות רשמית בתל אביב. היחסים הם היחסים היציבים ביותר של מדינה מוסלמית עם ישראל.

היסטוריהעריכה

 
טקס לציון יום עצמאותה ה-63 של מדינת ישראל בבית כנסת באלבניה
 
משלחת פיקוד העורף מסיירת בהריסות בעקבות רעידת האדמה באלבניה (2019)

היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בשנת 1949, זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל, בשעה שאלבניה הכירה בישראל כמדינה עצמאית. להכרה המיידית בישראל תרמו היחסים החמים בין בני העם האלבני לקהילה היהודית באלבניה לאורך ההיסטוריה. ב-1937 כללה קהילה זו כ-300 חברים. יחסים אלו באו לידי ביטוי במהלך מלחמת העולם השנייה, בשעה שאלבניה נכבשה על ידי מדינות הציר. לכל אורך מלחמת העולם ובתקופת השואה באלבניה, העם האלבני לא הסתפק רק בהגנה על יהודי מדינתו, אלא אף סיפק סיוע ומסתור ליהודי המדינות השכנות. חרף דרישה חוזרת מטעם שלטונות גרמניה הנאצית, הממשל האלבני סירב בתוקף למסור לידיו מידע אודות הקהילה היהודית באלבניה, מידע אשר היה עלול להביא לסופה של הקהילה. לחלופין, האלבנים, בסיוע גורמים רשמיים בממשל, סיפקו ליהודי מדינתם, וכן לפליטים יהודים מהמדינות השכנות, מסמכים מזויפים אשר העידו על מוצא לא יהודי. למעשה, לכל אורך המלחמה, קיים תיעוד רק על משפחה יהודית אחת אשר גורשה ונרצחה על ידי כוחות הכיבוש הנאצי, כאשר על פי מסמכים רשמיים, כ-1,200 יהודים, ממוצא אלבני ולא אלבני, הוסתרו במהלך המלחמה על ידי משפחות אלבניות. הסיוע האלבני לבני הקהילה היהודית הביא לכך שבסופה של מלחמה העולם השנייה, אלבניה הייתה המדינה האירופאית היחידה שנכבשה על ידי מדינות הציר, בה מספרם של היהודים עלה ביחס לתקופה שטרם המלחמה[2][3]. במקביל, הלאומנים האלבנים בקוסובו היו נכונים לשיתוף-פעולה עם הציר, ובמסגרת זו השתתפה דיוויזיית סקנדרבג בהסגרת 281 יהודים לרשויות הגרמניות.

בשנת 1999, ובעקבות מלחמת קוסובו, ישראל קיבלה לשטחה פליטים אלבנים שנסו מאזורי הקרבות, וסיפקה להם אוכל, מלבוש ומקום לינה. קדם לכך מבצע סיוע ישראלי לפליטים, שכלל הקמת בית חולים צבאי במחנה הפליטים במקדוניה והטסת סיוע הומניטרי שכלל מזון, תרופות וציוד.

בשנת 2008, בעקבות הידוק היחסים המסחריים והכלכליים, חברת התעופה ישראייר החלה להפעיל קו טיסות ישיר לבירת אלבניה, טירנה[4]. בנוסף, באותה השנה נכנס לתוקפו הסכם הדדי בין שתי המדינות אשר ביטל את הצורך בהוצאת ויזה לשם ביקור תיירותי בין השתיים[5].

במהלך שנת 2011, ראש ממשלת אלבניה, יחד עם חברי משלחת מסחרית מאלבניה, הגיעו לביקור רשמי בישראל, במטרה להרחיב את קשרי המסחר בין שתי המדינות[6]. כמו כן, באותה השנה קיים שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן ביקור רשמי באלבניה, יחד עם משלחת של אנשי עסקים מישראל, במטרה דומה[7].

ב-2012 הייתה אלבניה אחת המדינות המוסלמיות היחידות שלא תמכו בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם. אלבניה תכננה תחילה להצביע נגד, אך לאחר לחצים כבדים מרג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, נמנעה בהצבעה.

במהלך אוקטובר 2013, משלחת סחר אלבנית, בראשותו של סגן ראש ממשלת אלבניה, הגיעה לישראל לשם הרחבת קשרי הסחר בין אלבניה וישראל. במהלך הביקור נפגש סגן ראש ממשלת אלבניה עם איש העסקים הישראלי יצחק תשובה, וסוכם כי ייבדקו האפשרויות למתן זיכיונות לחברתו לחיפושי נפט וגז במדף היבשתי של הים האדריאטי[8].

לרגל ציון 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין אלבניה וישראל, ב-21 ו-22 בדצמבר 2015, ביקר בישראל ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, ביחד עם משלחת בכירה מארצו. הביקור נועד לציין את הידידות בין שתי המדינות ואת הקשר החם וארוך השנים בין שני העמים. במהלכו נפגש ראמה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועם שריו. כמו כן ביקר ראש ממשלת אלבניה במוזיאון יד ושם ובכותל המערבי שבירושלים. שני המנהיגים חתמו על עסקאות ובכך הרחיבו את יחסי המדינות בתחומי הסחר, האנרגיה, בריאות, ומים. ראש ממשלת אלבניה ציין את הפלא הטכנולוגי שקיים בישראל, בעוד שראש ממשלת ישראל שיבח את אומץ לבו של העם האלבני אשר הציל את בני הקהילה היהודית המקומית, בנוסף לפליטים יהודים מהמדינות השכנות בזמן השואה.

ב-26 ביולי 2018 נחנכה בעיר הבירה טירנה, כיכר לזכרו של הנשיא שמעון פרס. הכיכר הוקמה כציון של כבוד לשמעון פרס וליחסים של מדינת ישראל עם אלבניה[9].

בנובמבר 2019, בעקבות רעידת האדמה באלבניה יצאה משלחת מומחים של פיקוד העורף בראשות מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית גולן ואך לעזרה בחילוץ ואיתור נעדרים.[10][11][12] בינואר 2020, מספר חודשים לאחר הרעידה, ביקר בישראל נשיא אלבניה איליר מטה במסגרת אירועי פורום השואה העולמי החמישי וניצל את ההזדמנות כדי לבקר במחנה רחבעם (מפקדת פיקוד העורף) ברמלה.[13][14] מטה הודה לאנשי פיקוד העורף והעניק ליחידה את עיטור העיט המוזהב (אלב').[15][16]

גלריהעריכה

ביקור נשיא אלבניה, איליר מטה, בפיקוד העורף, ינואר 2020

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טל שלו‏, מהדקים את הקשרים: ישראל תפתח שגרירות באלבניה, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בנובמבר 2011
  2. ^ בסה: מילה של כבוד. מוסלמים אלבניים שהצילו יהודים בשואה, באתר יד ושם
  3. ^ Muslim Family Who Hid 26 Jews in Albania from the Nazis Honored by ADL
  4. ^ זוהר בלומנקרנץ, לראשונה: טיסה מסחרית בין אלבניה וישראל, באתר הארץ, 24 בינואר 2008
  5. ^ ישראייר מתחילה לטוס לאלבניה המוסלמית, באתר News1
  6. ^ על הפרק: הרחבת קשרי המסחר עם אלבניה
  7. ^ מידע על הביקור, באתר התאחדות התעשיינים בישראל
  8. ^ ביקור משלחת עסקית מאלבניה בראשות סגן ראש הממשלה - רשמים מהאירוע, באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"
  9. ^ משרד החוץ של ישראל, כיכר פרס נחנכה בעיר הבירה טירנה, משרד החוץ, ‏2018
  10. ^ Israel Rescue and Service team assisting emergency operations in Albania, ynetnews, ‏2019-11-27 (באנגלית)
  11. ^ T. O. I. staff, AP, IDF sends aid mission to earthquake-stricken Albania, www.timesofisrael.com (באנגלית)
  12. ^ מערכת אתר צה"ל, משלחת המומחים לסיוע באלבניה שבה לארץ, באתר צה"ל, 13 בדצמבר 2019
  13. ^ פוטין, צ'ארלס ומייק פנס: כנס הנשיאים והמלכים שישתק את ירושלים, ynet, ‏10 בינואר 2020
  14. ^ Leaders from the United States, Russia, France, the United Kingdom, and Germany to Address the Fifth World Holocaust Forum at Yad Vashem, World Holocaust Forum Foundation, ‏2020-01-15 (באנגלית)
  15. ^ מערכת אתר צה"ל, נשיא רפובליקת אלבניה ביקר בפיקוד העורף, באתר צה"ל, 22 בינואר 2019
  16. ^ הנשיא מטה מוקיר את יחידת החילוץ הלאומית הישראלית עם "עיטור העיט המוזהב", באתר נשיא אלבניה, 23 בינואר 2020 (באלבנית)