יחסי ישראל–קוריאה הדרומית

יחסי חוץ
יחסי ישראל–קוריאה הדרומית
ישראלישראל קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael South Korea locator.svg
אודות התמונה
ישראל קוריאה הדרומית
שטחקילומטר רבוע)
22,072 99,720
אוכלוסייה
9,600,843 51,368,058
תמ"ג (במיליוני דולרים)
481,591 1,798,534
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,161 35,013
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי ישראל–קוריאה הדרומית הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של קוריאה. הקשרים בין שתי המדינות דה פקטו החלו עוד מראשיתן של שנות ה-50, אך קשרים דיפלומטיים דה יורה החלו רק בשנת 1962[1].

ישראל וקוריאה הדרומית הביעו ומביעות עניין בחיזוק היחסים ביניהן בכלל התחומים, ובעיקר בתחום ההגנה, וכן בתחומי אנרגיה, מדע וטכנולוגיה, מסחר, והגדלת היקף התיירות בין שתי המדינות[2].

היסטוריהעריכה

הקשרים בין שתי המדינות נוצרו לראשונה בעקבות פרוץ מלחמת קוריאה בשנת 1950, כאשר ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון קרא לשליחתם של חיילים ישראליים להילחם לצד כוחותיהם של קוריאה הדרומית וארצות הברית, כנגד כוחות קוריאה הצפונית, ברית המועצות וסין העממית. עם זאת, יוזמה זו נכשלה, בעיקר כתוצאה מהתנגדותה של מפלגת מפ"ם, אשר כתוצאה מזיקתה לברית המועצות באותה תקופה העדיפה לקיים ברית עם קוריאה הצפונית מאשר עם שכנתה מדרום. בסופו של דבר, במקום לשלוח חיילים, ממשלת ישראל העבירה סכום של כ-100,000 דולר בציוד רפואי ומזון לממשלת קוריאה הדרומית[1]. במהלך תקופה זו, וכתוצאה מאירועי המלחמה, הלכה והשתנתה האוריינטציה הישראלית באשר למקומה של ישראל בעולם המקוטב פוליטית של המלחמה הקרה, בעוד שבעבר שאפה ההנהגה הישראלית להבטיח את מעמדה של ישראל כאי נייטרלי אשר אינו נכלל הן במחנה הסוציאליסטי בהנהגת ברית המועצות, והן במחנה החופשי בהנהגת ארצות הברית. מלחמת קוריאה הביאה בהדרגה להזדהות הולכת וגוברת של ישראל עם העולם המערבי, דבר שהביא בתורו לכינון מגעים רשמיים עם קוריאה הדרומית, וכתוצאה מכך לניכור מצד קוריאה הצפונית.

היחסים בין שתי המדינות התחזקו במהלך שנות ה-60. ישראל סייעה לקוריאה הדרומית בתחומי החקלאות, המים, והתעשייה הביטחונית. בתקופה זו גם רכש צבא קוריאה הדרומית מישראל כמויות גדולות של נשק ישראלי, לרבות תת-מקלע "עוזי", אשר נודע בזכות מהימנותו וקלות תפעולו. בשנת 1966, משלחות משתי המדינות ביקרו כל אחת במדינה השנייה. התחממות הקשרים באה לידי ביטוי בפתיחתה של שגרירות ישראלית רשמית בבירה סיאול באפריל 1968.

היחסים בין שתי המדינות נקלעו למשבר במהלך שנות ה-70, כאשר שיקולים פנימיים דרום קוריאנים, וכן משברי הנפט בשנים 1973 ו-1979, השפיעו על המדיניות הממשלתית של קוריאה הדרומית כלפי ישראל, וגרמו לנטייה גוברת של ממשלת קוריאה הדרומית כלפי שכנותיה הערביות והמשופעות בנפט על ישראל. עוד במהלך פברואר 1972, ממשלת ישראל סגרה את שגרירותה בסיאול במחאה על שינוי המדיניות, כאשר נשיא קוריאה הדרומית פאק צ'ונגהי ביקש משר הביטחון הישראלי משה דיין לשקול מחדש את החלטתו לסגור את השגרירות, אך דיין סירב[1], עם זאת, הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לא נותקו לחלוטין, והם המשיכו להתקיים בתיווך יפני, כאשר שגריר ישראל ביפן שימש ממקום מושבו בטוקיו גם כשגרירה הלא רשמי של ישראל בקוריאה הדרומית.

 
ראש אמ"ן שלמה גזית בקוריאה הדרומית עם מארחיו בעת הנחת זר ליד נר התמיד בבית העלמין הלאומי בסיאול, אוקטובר 1976

לפי ספרו של פיטר מורגן קאש, היחסים הכלכליים בין ישראל לקוריאה הדרומית כוננו בקיץ 1991 כאשר יצא יחד עם ברוס לי, איש עסקים קוריאני וחותנו של נשיא קוריאה, רו טי-וו (אנ') לטיול בישראל[3].

בעקבות התחממות היחסים בין ישראל ושכנותיה בתחילת שנות ה-90, הלכו והתחממו גם היחסים שבין קוריאה הדרומית לישראל. קוריאה אישרה את פתיחתה מחדש של שגרירות ישראל בסיאול בשנת 1992, וזמן קצר לאחר מכן שתי המדינות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה, במטרה לחזק פעם נוספת את הקשרים הכלכליים והמדעיים בין המדינות[4].

בנובמבר 2018 הגיעה משלחת דרום קוריאנית לישראל על מנת להכיר את ניסיונה של ישראל בקבלת מספר רב של עולים חדשים. המשלחת, שמטרתה להוביל את הדרך לאיחוד אפשרי של קוריאה, קיימה פגישות עם הנהגת הסוכנות היהודית וארגון נפש בנפש, שדנו בשילוב המונים בעלי דפוסי חשיבה ותרבויות שונות. הנציגים הקוריאנים הכירו גם כן את ארגוני מסע ותגלית, בתי ספר להכשרה קדם צבאית ומרכזי קליטה ישראליים[5].

ביוני 2019 ערך נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, ביקור רשמי בקוריאה הדרומית[6].

בשנת 2021 אישרו שתי המדינות עסקה להעברת 700,000 חיסונים של חברת פייזר נגד מחלת נגיף הקורונה מישראל לקוריאה הדרומית[7].

יחסי כלכלה ומסחרעריכה

שנות ה-90 היוו תקופת צמיחה משמעותית ביחסי הסחר שבין ישראל וקוריאה הדרומית. היקף הסחר השנתי בין ישראל לקוריאה הדרומית גדל בתקופה שבין שנת 1990 לשנת 2000 פי שישה, מ-148 מיליוני דולרים בשנה לכמיליארד דולרים בשנה. בשנת 2000, תוצרי השוק הדרום קוריאני שלטו בכ-15% מהשוק הישראלי של מכוניות מיובאות, ובכ-20% משוק הטלפונים הסלולריים. היצוא ישראלי לקוריאה הדרומית גדל אף הוא במידה ניכרת במהלך התקופה.

בשנת 2001, חתמו קוריאה הדרומית וישראל על הסכם משותף להקמת קרן מחקר ופיתוח לצורך פיתוח מוצרים חדשים[8].

נכון לשנת 2010, קוריאה הדרומית מהווה את שותפת הסחר ה-15 בגודלה של ישראל, והיקף הסחר ההדדי בין שתי המדינות עומד על כמעט 2 מיליארד דולר[9]. החל מקיץ 2010, מאורגן אחת לשנה כנס קוריאה לעסקים, שמטרתו הגברת הפעילות העסקית בין ישראל וקוריאה, לרבות סחר, השקעות ושיתופי פעולה עסקיים. את הכנס יזמו רו"ח איציק יונה, מנכ"ל קבוצת Yonaco, בשיתוף עם מכון היצוא. אחת ההשלכות המרכזיות של הכנס היא הגברת המודעות לאפשרות ההשקעות ההדדיות בין המדינות. בין השאר השקיעה קרן הון סיכון קוריאנית בפעם הראשונה בחברת טכנולוגיה ישראלית[10].

 
משלחת ישראל בראשות הנשיא שמעון פרס בפגישה עם נציגי קוריאה הדרומית בראשות נשיאה לי מיונג-באק כדי לדון בשיתוף פעולה מסחרי ומדעי, 10 ביוני 2010

ב-11 בנובמבר 2013, הצהיר שגריר קוריאה בישראל קים איל סו, שישראל וקוריאה הדרומית יכולות להפוך לשותפות כלכלית מובילה, בהקשר של שיתוף הפעולה בתחומי ההיי-טק בין המדינות[11]. ההצהרה באה במסגרת "הפורום הראשון בין קוריאה וישראל בכלכלה יצירתית", שנערך בתל אביב, וכלל את חשיפת "רשת ההיי-טק של קוריאה וישראל", פרויקט שנועד להגביר את יצירת הקשרים בתעשיות ההיי-טק השונות בין המדינות.

 
נשיא קוריאה הדרומית לי מיונג-באק יחד עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 10 ביוני 2010

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בקוריאה הדרומית במטרה לסייע לתעשייה הישראלית להעמיק את פעילותה במדינה. הנספח הכלכלי בסיאול הוא יניב גולדברג.

החל מ-2016 המדינות נמצאות במו״מ לחתימה על הסכם סחר חופשי. באוגוסט 2019, הסתיים המו״מ בין המדינות וההסכם מחכה לאישור וחתימה של בתי המחוקקים. ב-12 במאי 2021 נחתם בסיאול הסכם הסחר, בנוכחות שר הכלכלה הישראלי עמיר פרץ[12]. ההסכם מוגדר כהסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל עם מדינה ביבשת אסיה וההסכם ללא מכסים הראשון של קוריאה הדרומית עם מדינה במזרח התיכון.

באוקטובר 2017 פרסמה רשות החדשנות דוח הממליץ על שיתוף פעולה מעמיק בין מגזרי הטכנולוגיה של שתי המדינות באומרו, "מתוקף היתרונות היחסיים המשלימים בין חדשנות ישראלית וקוריאנית, קיים פוטנציאל מסחרי גדול בנקודת הממשק בין שתי המדינות"[13].

בשנת 2020 קוריאה הדרומית דורגה במקום ה-4 ברשימת השווקים הגדולים ביותר ליצוא סחורות ישראליות באסיה, בשווי כולל של 2.7 מיליארד שקל[14].

יחסי תיירותעריכה

מספר הסכמי תיירות ותעופה נחתמו בין המדינות. חברת התעופה הקוריאנית קוריאן אייר מפעילה 3 טיסות שבועיות בקו סיאול - תל אביב. וכמו כן, מפעילה טיסות מטען ייעודיות לתל אביב. רוב התיירות בין המדינות מבוצעת בקבוצות טיולים ומקצתם תיירים עצמאיים[15].

קשרים ביטחונייםעריכה

הסיוע האמריקאי הביטחוני המשותף לשתי המדינות, ויחסי העוינות שיש לשתי המדינות עם שכנותיהן שמציבות להן איומים אסטרטגיים מביאות לשיתוף ביטחוני רב בין שתי המדינות.

בשנת 2011, משלחת פרלמנטרית דרום קוריאנית בת 11 חברים נפגשה עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס במלון המלך דוד בירושלים, במטרה להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי ביטחון ושלום.

 
שגרירות קוריאה הדרומית בישראל, הרצליה

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 ישראל מכרה ציוד צבאי מסוגים שונים לקוריאה הדרומית, לרבות מזל"טים. במהלך חודש ינואר 2012, ממשלת קוריאה הדרומית הציעה לישראל להרחיב את שיתוף הפעולה התעשייתי בין שתי המדינות, בניסיון להבטיח את הבחירה הישראלית במטוס הקוריאני "נשר הזהב", מתוצרת התעשייה האווירית הקוריאנית, כמטוס האימון החדש של חיל האוויר הישראלי[16]. במסגרת השיחות, מנכ"ל משרד ביטחון אודי שני טס לקוריאה הדרומית לשם דיונים על ההסכם המוצע. לפי דיווחים, שוויה של העסקה היה עתיד להסתכם בסכום של מעל למיליארד דולר. עם זאת, לבסוף הוחלט לבחור במטוס מתוצרת איטליה כמטוס האימונים הבא של חיל האוויר, החלטה אשר צפויה לפגוע במידה מסוימת בקשרים המסחריים והביטחוניים בין שתי המדינות[17].

קוריאה הדרומית הביעה עניין ברכישת מערכת כיפת ברזל הישראלית להגנה מפני טילים[18]. ב-15 באוגוסט 2014, חזרה על הבעת עניינה[19].

באוקטובר 2017 דווח על הקמת מיזם ישראלי-קוריאני משותף בשם "Korea Aviation Technologies" לפיתוח דור חדש של מל"טים[20].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין הרפובליקה של קוריאה למדינת ישראל, באתר "Explore Korea"
  2. ^ חמישים שנה ליחסי קוריאה ישראל, באתר "פורטל קוריאה"
  3. ^ פיטר מורגן קאש, המנכ"ל והדלת המסתובבת, תרגום: אירית מילר, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2004, פרק 1, עמ' 29-31
  4. ^ The Improvement in Israeli-South Korean Relations - Yaacov Cohen, www.jcpa.org
  5. ^ Сеул прислал в Израиль делегацию перенимать опыт абсорбции репатриантов на случай объединения Корей, NEWSru.co.il (ברוסית)
  6. ^ יורי ילון, נשיא דרום קוריאה לריבלין: "ישראל - מקור השראה", ישראל היום 16.07.2019
  7. ^ אנה ברסקי, ‏ישראל וקוריאה הדרומית סיכמו על הסכם להחלפת מאות אלפי חיסוני קורונה, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2021
  8. ^ קוריאה הדרומית: סקירה כלכלית
  9. ^ כלכלת קוריאה ויחסי הסחר עם ישראל, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
  10. ^ חגית ברונסקי, לילה כלכלי, ערוץ 10, הקוריאנים באים להשקיע בישראל
  11. ^ David Shamah, ‘Israel and South Korea could be economic powerhouse’, www.timesofisrael.com, ‏14.11.2013 (בAmerican English)
  12. ^   ישראל פישר, הנחה ליונדאי וקיה? נחתם הסכם הסחר עם דרום קוריאה, באתר TheMarker‏, 18 במאי 2021
  13. ^ Shoshanna Solomon, South Korea and Israel complement each other in tech, report says, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  14. ^ Внешняя торговля Израиля в 2020 году: основной рынок сбыта товаров – ЕС, основной поставщик – Китай, NEWSru.co.il (ברוסית)
  15. ^ איציק יונה, ת"א – סיאול – ת"א, ״הקוריאנים״ - המדריך לאנשים ועסקים בקוריאה, ‏3 בספטמבר 2008
  16. ^ יחסי ישראל - קוריאה הדרומית מתחממים, באתר "You Post"
  17. ^ חוזרים למסלול, באתר "Israel Defence"
  18. ^ Tzvi Ben Gedalyahu, Billion Dollar Weapons Sale to Asia, Israel National News, ‏2012-01-09 (באנגלית)
  19. ^ Zachary Keck, South Korea Eyes Israel’s Iron Dome, thediplomat.com (בAmerican English)
  20. ^ Израиль и Южная Корея создают совместное предприятие для выпуска БПЛА нового поколения, NEWSru.co.il (ברוסית)