פתיחת התפריט הראשי

יעלה ויבוא הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי יורם טהרלב, שהלחין בני נגרי וביצע גידי גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת תשל"ג-1973.

יעלה ויבוא
שיר בביצוע גידי גוב
יצא לאור 1973
סוגה זמר עברי
אורך 2:34
כתיבה יורם טהרלב
לחן בני נגרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

רקעעריכה

השיר נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1973, על פי הנוהג בתחרות לפיה נכתב השיר תחילה ורק לאחר מכן נבחר המבצע. גידי גוב, שהיה לאחר סיום שירותו בלהקת הנח"ל הסכים להשתתף בפסטיבל מתוך מחשבה שתשומת הלב הציבורית תסייע לקידומה של להקת כוורת, שהייתה בשלבי הקמה.[1] השיר עובד על ידי מלחין השיר, בני נגרי, כששלישיית אף אוזן גרון (הגלגול הראשון של הכל עובר חביבי) ושלישיית בנות חוה ליוו את גוב בשירה.

מורכבות השיר ואופן שירתו של גוב הצעיר, שהיה שונה מהמקובל בפסטיבלים, הובילו לאי הצלחתו בתחרות. עם זאת זכה השיר לפופולריות בתקופה שלאחר הפסטיבל ואף הגיע למקום ה-24 במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה. גוב עצמו משך תשומת לב רבה, מה שאכן סייע לקדם את הקמתה של כוורת.

עד היום נחשב השיר לאחת הקלאסיקות של פסטיבל הזמר וכן של גוב עצמו והופיע באלבומיו "שירים שהתפזרו" (1993) ו"שלל שיריו" (2009). שם השיר ניתן לאוסף התקליטורים "יעלה ויבוא" שכלל את "מיטב השירים של פסטיבלי הזמר", ביניהם שיר זה (הד ארצי, 2009), והוא נכלל גם באוסף "שירת התנ"ך" שיצא שנה קודם לכן (התו השמיני, 2008). בעונתה העשירית של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד", בה השתתף גוב כשופט, ביצעה המתמודדת עדי ארגלזי את השיר שהיה חלק מ-100 הקלאסיקות הישראליות מהן התבקשו המתמודדים לבחור.[2]

באותו פסטיבל התחרה גם השיר "ליל חניה" אותו ביצע אפרים שמיר (לצד ירדנה ארזי וחנן יובל), גם הוא מתוך כוונה לקדם את עניינה של כוורת. כמו "יעלה ויבוא", גם שיר זה לא זכה להצלחה בתחרות אך הפך לקלאסיקה מאוחר יותר.

תוכן השירעריכה

שם השיר לקוח מתוך תפילת יעלה ויבוא הנאמרת בראש חודש ובמועדים, המתחילה במילים:

"יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ              וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע              וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ          וְזִכְרון אֲבותֵינוּ
וְזִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ        וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ              וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ
לִפְלֵיטָה                      לְטובָה              לְחֵן                            לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים
לְחַיִּים                         טובִים              וּלְשָׁלוֹם                       בְּיוֹם:
רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה / חֲג הַמַּצוֹת הַזֶּה / חֲג הַשָׁבוּעוֹת הַזֶּה / וכו'"

השיר עשוי כמעין כתב חידה, כשכל בית מרמז לדמות תנ"כית המוזמנת להופיע. הפזמון מביע את תחושת ההתפעלות של הצופה אל מול גיבוריו:

"ואני רואה אותם בחיי ובמותם
הם עולים איתי בדרך"

הבית הראשון מתייחס למשה רבנו, מנהיג עם ישראל במדבר סיני, שלא זכה להיכנס אל ארץ ישראל אך השקיף עליה מפסגת הר נבו:[3]

"יעלה על הר נבו
זה האיש אשר יראנה
ואליה לא יבוא"

הבתים הבאים מתייחסים לדמויות תנ"כיות נוספות:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה