יעקב אורי (ליכט)

אמרגן ומפיק אירועים ישראלי

יעקב אוֹ̇רי (ליכט) (5 באוגוסט 191810 באפריל 1980) היה אמרגן ומפיק אירועים ישראלי.

יעקב אורי
יעקב אורי, 1970
יעקב אורי, 1970
לידה 5 באוגוסט 1918
שרפץ, פולין
פטירה 10 באפריל 1980 (בגיל 61)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים חיפה, ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יעקב אורי, 1960

ביוגרפיה עריכה

יעקב או̇רי נולד בשם יעקב ליכט בשרפץ, פולין. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל בעלייה הבלתי הלגאלית והתיישב בבית קרובי משפחתו בשכונת נווה שאנן בחיפה.

בשנת 1939 נשלח על ידי סבתו לעיירה ליפנו בפולין על מנת להעלות משם את בת דודתו, טולה פלורנץ. לשם כך, היה צריך לשאת אותה לאשה והשניים נישאו בנישואים פיקטיביים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה עלו יחד ארצה. לאחר עלייתם לארץ נשארו נשואים.

במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב אורי לצבא הבריטי ושירת כלוחם בגונדת תותחני החוף מס' 17 אשר הוצבה בחיפה, יחד עם חבר הכנסת לעתיד לובה אליאב והאלוף לעתיד אברהם יפה. לאחר המלחמה עבד במחצבה באזור חיפה ובעבודות מזדמנות נוספות. עם הקמת המדינה עברת את שם משפחתו מליכט לאו̇רי ובשנת 1950 נולדה בתם היחידה, ליאורה אורי (סלוצקי).

בתחילת שנות החמישים החל לעבוד כשותף במשרד כרטיסים מקומי ותוך כדי עבודתו החל גם להפיק מופעי בידור שונים ולייבא מופעים מחו"ל. בין היתר הפיק מופעים ללהקת "בצל ירוק" ובין המופעים הבינלאומיים שהפיק נמצאים קרקס מדראנו הראשון במדינת ישראל ולהקת "פאריז על הקרח" שהציגו בעיר התחתית בחיפה.

מפיק אירועים בינלאומיים עריכה

לאחר מספר שנים כשותף במשרד הכרטיסים, חבר אורי לאמרגן אברהם בוגטיר והשניים הקימו יחד חברת הפקות שנקראה "א. בוגטיר - י. אורי בע"מ". יחד הפיקו מספר מופעים בעיר חיפה, בהם פסטיבלי המחולות השנתיים בעיר.

בשנת 1962 העבירו את משרדם מחיפה לפסאז' הוד ברחוב דיזנגוף בתל אביב. עיקר עסקיהם היה עם מדינות מזרח אירופה והגוש הסובייטי, דבר שנחשב אז נדיר משום שאלה היו מעבר למסך הברזל ולא הרבו לשתף פעולה עם מדינות מערביות.

החברה הפיקה מופעי מוזיקה קלאסית והייתה אחראית על הגעתם ארצה של כמה מהאמנים הגדולים שנראו בישראל באותן שנים, בהם: מקהלת הצבא האדום, להקת המחול הפולקלוריסטית הרוסית "בריוזקה", הזמרת הדרום אפריקאית מרים מקבה, הכנר היהודי-אוקראיני איגור אויסטרך, הצ'לן הרוסי מסטיסלב רוסטרופוביץ', נגן המפוחית המפורסם לארי אדלר והזמרת והשחקנית איבון דה-קרלו. בנוסף הפיקו השניים מופעים של אמנים ישראלים ברוסיה ובהם של הזמרות גאולה גיל ואסתר עופרים (במסגרת צמד העופרים) ושל להקת כרמון.

הניסיון להביא את להקת הביטלס להופעה בישראל עריכה

בשנת 1964 איתר יעקב אורי בארץ את קרובי אמו של מנהלם של הביטלס, בריאן אפשטיין, ובאמצעותם השיג את הסכמתו של אפשטיין לכלול את ישראל במסעם המתוכנן של הביטלס למזרח. אורי הגיש בקשה לוועדה הבין-משרדית לאישור הבאת אמנים מחו"ל כדי לאשר את ההופעה בישראל אך זו דחתה את הבקשה בנימוק של "השפעה שלילית על הנוער".[1] אורי ובוגטיר הגישו ערעור על החלטה זו ובמרץ 1964 הוחלט סופית בישיבת הוועדה לדחות את בקשתם מטעמים של מחסור בערך אומנותי וגרימת היסטריה והשתוללות של בני נוער.[2]

ההיסטוריון אלון גן גולל את הסיפור מאחורי הניסיון להבאתם ארצה של חברי הביטלס. לטענתנו, האמרגן והמפיק גיורא גודיק, קיבל בשנת 1962 הצעה להביא את הביטלס לישראל, אך פסל את העסקה משום שלא הכיר את הלהקה. לאחר מכן, כאשר הבין גודיק כי טעה ובמקביל גילה כי יעקב אורי מתכנן את הבאתם ארצה באמצעות חברת ההפקות המשותפת שלו ושל אברהם בוגטיר, החל להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות על מנת לטרפד את המהלך.[3]

לאחר פירוק השותפות עריכה

בשנת 1970 הסתיימה השותפות של יעקב אורי ואברהם בוגטיר ואורי נכנס לעסקי הקולנוע כאשר היה הבעלים המשותף של חברת "תיאטראות ישראל" שהפעילה את קולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף בתל אביב.

בנוסף, היה אורי הבעלים של הלונה-פארק הראשון בישראל שהוקם תחילה בנמל תל אביב ולאחר מכן הועבר למתחם גני התערוכה, אל המקום בו הוא נמצא כיום. בשנת 1979, לאחר שסייר במתקנים דומים באירופה, ייבא אורי ללונה-פארק את רכבת ההרים שהייתה אף היא הראשונה בישראל ושימשה את באי הלונה-פארק עד לשנת 2010, אז פורקה והוחלפה בחדשה.[4]

במקביל חזר אורי להפיק את הופעות קרקס מדראנו בישראל, הפעם בכיכר המדינה בתל אביב, וכמו כן את "בלט על הקרח" – מופע מחול שהתמקד באלמנטים תיאטרליים תוך החלקה אמנותית על הקרח. מופע זה נחשב לנדיר בראשית שנות השבעים משום שהלהקה הוחרמה על ידי מדינות המזרח התיכון ולא הורשתה כלל להיכנס למדינות האזור.

הפקות נוספות של יעקב אורי בישראל:

אורי נפטר ב-10 באפריל 1980 באופן פתאומי לאחר מחלה קשה בה לקה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב אורי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה