יעקב פת

מבכירי ההגנה לפני הקמת המדינה, ומבכירי משרד הביטחון לאחר הקמתה

יעקב פַּת (27 בנובמבר 189426 ביוני 1956) היה מבכירי "ההגנה" ומשרד הביטחון בין שנות העשרים לשנות החמישים של המאה העשרים.

יעקב פת
יעקב פת
יעקב פת
לידה 27 בנובמבר 1894
פולין
פטירה 26 ביוני 1956 (בגיל 61)
הרצליה, ישראלישראל ישראל
מקום קבורה חלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי
תאריך עלייה 1913
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19211950 (כ־29 שנים)
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
סמל בגדוד העברי
מפקד ההגנה בחיפה
מפקד מחוז ירושלים
חבר המטה הכללי
מנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
הרחוב הראשי של שכונת פת בירושלים
רחוב בחליסה שבחיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בטורק שבפלך לודז' בפולין בשנת 1894, בבית דתי, ויעקב נטה לציונות והצטרף לצעירי ציון. ב-1913, בהיותו כבן 19, עלה לארץ ישראל, יחד עם חברו בנימין מונטר, במסגרת העלייה השנייה. תחילה ניסה לחפש עבודה בפתח תקווה וברחובות. בהמשך התיישב בעטרות כחלק מקבוצת קלנדיה.

ב-1916 הצטרף לארגון "השומר" ונשלח לשמור ב-רוחמה. ב-1918 התנדב לגדוד העברי, ושירת בו בדרגת סמל. עם השחרור מהגדוד הקימו יעקב וחבריו את דגניה ב'. ב-1921 הצטרף לארגון "ההגנה". בין השנים 19221931 היה מפקד ההגנה בחיפה, ובשנים 1931–1940 שימש מפקד מחוז ירושלים. היה מיוזמי היציאה מהגדר, נטילת יוזמה התקפית של ההגנה, והקמת "הנודדת". בשנים 1940–1946 היה חבר המטה הכללי של ההגנה ומופקד על הרכש הצבאי בדרום הארץ. במהלך מלחמת העצמאות היה פת אחראי לשיירות הציוד, הנשק והמזון לירושלים וליישובים המנותקים.

עם קום מדינת ישראל שימש מנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון.

יעקב נישא לצפורה בת משה פינקלשטיין (ילידת 1902 באסקס שבאנגליה) אותה הכיר בזמן ששירת בגדוד העברי והיא עבדה כאחות בבית החולים הסקוטי בטבריה. לזוג נולדו 2 בנות. יעקב נפטר מהתקף לב ב-1956 והובא למנוחות בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי[1][2][3][4]. רעייתו צפורה נפטרה ב-1960 ונקברה לידו.

לזכרו יצא הספר "דרכו של אדם: קובץ לזכרו של יעקב פת" בעריכת אליעזר לובראני. על שמו נקרא רחוב ראשי בדרום ירושלים, שכונת פת הירושלמית הגובלת בו, וכן רחוב בחיפה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 375–378
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 356–358 (על צפורה פת פינקלשטיין)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.