יצחק אייזיק אייכנשטיין

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

האדמו"ר מזידיטשוב
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין
לידה 1805
ה'תקס"ה
גליציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1873 (בגיל 68 בערך)
ט' בסיוון ה'תרל"ג
זידיטשוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים זידיטשוב
תקופת הפעילות ? – 4 ביוני 1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו פירוש מהרי"א על מדרש רבה וילקוט שמעוני, ליקוטי תורה וש"ס על התורה.
האדמו"ר מזידיטשוב ה־השני
18554 ביוני 1873
(כ־18 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יצחק אייזיק נולד בגליציה בשנת ה'תקס"ה לרבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב ולעטיא בתו של רבי אליהו לאנגענויער. היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות.

אחר פטירת רבי צבי הירש המשיכו את דרכו אחיו רבי ישכר בעריש ורבי משה מסאמבור וחתנו-אחיינו רבי יהודה צבי מראזלה. לאחר פטירתם החלו חסידים (בהוראת רבי ישראל מרוז'ין) לנסוע לרבי יצחק אייזיק שנמנע מלהתנהג כאדמו"ר רשמי של זידיטשוב כל עוד חי רבו השר שלום מבעלזא. רבי יצחק אייזיק היה ידוע בהתמדתו בלימוד ובגדלותו בתורה בנגלה ובעיקר בנסתר. הנהגתו האישית התאפיינה בקדושה וטהרה קיצונית. הוא מיעט באכילה שתייה ושינה עד כדי צמצומם לכמות המינימלית ביותר. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י. הוא מהבולטים מההוגים החסידים שדרכם הייתה דרך קבלת האר"י הקלאסית[1]. אלפי חסידים נהרו לחצרו ובהם גם רבנים ואדמו"רים חשובים. תלמידו המובהק היה רבי יוסף מאיר וייס מספינקא מייסד חסידות ספינקא. בניו וצאצאיהם כיהנו גם הם כאדמו"רים בזידיטשוב ובעיירות נוספות.

בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.

ספריו:

צאצאיו

עריכה

חמשת בניו שימשו באדמו"רות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה