חסידות ספינקה

חסידות סְפִּינְקַה (או סְפִּינְקַא) הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיירה סַפַּנְצָ֫ה ("ספינקה" או "ספינקא" ביידיש), כיום במחוז מרמורש שברומניה (בעבר בהונגריה).

החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך.

היסטוריה

עריכה

האדמו"ר הראשון - האמרי יוסף

עריכה

האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, מחבר הספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. בשלהי שנת תשל"ב (1972) הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ביוזמת נכדו, רבי יעקב יוסף וייס האדמו"ר מספינקא, ונטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.

האדמו"ר השני - החקל יצחק

עריכה

רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. במלחמת העולם השנייה על אף שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. נרצח על ידי הנאצים בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד, ב 4/6/1944. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב העיר בילקא, נרצח בידי הנאצים[1].

חסידות ספינקה לאחר השואה

עריכה

אחרי מלחמת העולם השנייה התפצלה חסידות ספינקא לכמה ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: וייס, כהנא, הורוביץ.

ענף משפחת וייס

עריכה
 
רבי יעקב יוסף וייס מספינקא
 
רבי ישראל חיים וייס מספינקא

בנו הבכור של רבי יצחק אייזיק, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב. בזיווג שני נשא את קרובתו בת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד האמרי יוסף.

בנו, רבי יעקב יוסף וייס, (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כר"מ בישיבתו של סבו בסעליש. היה חתנו של רבי אלתר מנחם מנדל מבורשה וכיהן גם כרב הצעיר בעיר. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי, והחל לכהן כאדמו"ר מבורשה. בהמלצת רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מוויז'ניץ, החל לכהן כאדמו"ר מספינקא. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין. הוא פתח בבני ברק תלמוד תורה ובהמשך ישיבה בשם "אמרי יוסף" בירושלים[2][3][4], אך אלו נסגרו כמה שנים לאחר פטירתו. שני בנים נפטרו בחייו, ושלושת בניו הנותרים מונו לאחר פטירתו לאדמו"רים:

  • רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק שבארצות הברית. חתנו של רבי חיים שמחה ישכר בער רובין מטאמאשוב. הקים מוסדות הכוללים ישיבה וכולל אברכים, וכן מחנה שבע רצון בקטסקילס. יש לו גם בית כנסת ברחוב רש"י בבני ברק, ובלייקווד. בשנת 2008 היה מעורב בעסקת הלבנת הון בלוס אנג'לס, שבגינה הורשע וישב בכלא כשנתיים, כמו גם עוזרו, משה זיגלמן.[5]
  • רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק. מרכז החסידות שלו ברחוב דונולו בעיר. חתנו של רבי ירחמיאל צבי מביאלה פשיסחה. נחשב תלמידו המובהק של רבי אשר פריינד. לו בתי כנסת גם בשכונת מקור ברוך בירושלים,[6] ברמה ג׳ בבית שמש, ברמה ד' בבית שמש, ובשכונת סמפורד היל שבלונדון.[7] חצרו מנתה 230 משפחות ב-2016.[8] מתורתו הודפסו 7 כרכי 'שיחות קודש'. שיחותיו משודרות בערוץ חיים באמונה ביוטיוב.[9]
  • רבי מאיר אלעזר, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק בשדרה ה-18. חתנו של רבי מרדכי דוד רובין מסאסרעגן. קיבל את בית המדרש של חסידי ספינקא ברחוב ראשית חכמה בשכונת זיכרון משה בירושלים.

שני בניו האחרים נפטרו בחייו: בנו הגדול רבי אברהם אביש, נפטר בצעירותו לאחר מחלה בשנת תשל"ב, שימש כרב חסידי ספינקא בבני ברק מיד לאחר נישואיו. בן נוסף רבי יצחק אייזיק, נהרג בחיי אביו בתאונת דרכים כשחזר מהלווייתו של הבאבא סאלי בשנת תשמ"ד. חלק מבניו מכהנים באדמו"רות - רבי מאיר אביש האדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק, רבי אהרן ישראל חיים הוא האדמו"ר מספינקא גני גד בבני ברק, ורבי נפתלי מנחם הוא האדמו"ר מספינקא ברמה ד' בבית שמש.

ענף משפחת הורביץ

עריכה
 
הרב בריש הורביץ האדמו"ר מספינקה-וליאמסבורג

רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' אייזיק מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד.

שלושה מבניו נרצחו בשואה. בן נוסף, רבי שמואל צבי הורוביץ (ט' בתמוז ה'תרפ"א- כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, הבולטים שבהם ספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית:

רבי שמואל צבי הוריש בצוואתו את בית מדרשו "בית יצחק" לשני בניו רבי אביש ורבי אייזיק. במשך חודשיים ניהלו השניים את בית הכנסת וערכו "טישים" במשותף, אך בשמחת תורה ה'תשנ"ח פרש רבי אייזיק ופתח בית מדרש עצמאי.

  • רבי נתן נטע זאב הורוביץ, האדמו"ר מספינקא - טבא דשמואל, חתנו של הרב יחיאל מיכל רוטנברג מקוסון. בחיי אביו שימש כרב בית המדרש זיכרון אברהם דספינקא בבורו פארק.
  • רבי נפתלי הורוביץ, מכונה בשם: האדמו"ר מקראלי. מנהיג 269 משפחות.[10]

ענף משפחת כהנא

עריכה

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, היה רב ופוסק בספינקא, חיבר ספר בשם "ארחות חיים".[11] בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב ואדמו"ר בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, בחודש סיוון ה'תש"ד (יוני 1944).

בנו של רבי צבי הירש היה רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.

בנו הגדול של רבי צבי הירש, רבי נחמן, נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא. הקים בית מדרש וחצר חסידית בבני-ברק[12], נפטר בט"ז בתשרי ה'תשל"ז (1905- 10 באוקטובר 1976) וחלק מבניו כיהנו באדמו"רות:

 
רבי יוסף מאיר כהנא

בנו השני של רבי צבי הירש, רבי יוסף מאיר כהנא, תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, (1910- 16 בינואר 1978) הקים חצר חסידית בירושלים בשכונת מאה שערים וכיהן בה באדמו"רות[16]. בניו הם:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חסידות ספינקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חסידות ספינקא ואדמו"ריה, שערים, 10 באפריל 1958
  2. ^ ישיבת אמרי יוסף מספינקא בעיה"ק ירושלים תובב"א, הצופה, 29 במאי 1952
  3. ^ הזמנה, שערים, 25 במאי 1953
    אליעזר שוימר, האדמו"ר ר' יצחק אייזיק מספינקא הי"ד, הצופה, 27 במאי 1953
  4. ^ אליעזר שוימר, ברוך הבא!, הצופה, 24 במאי 1954
  5. ^ Jewish Week
  6. ^ ספינקא: הדלקת נר חנוכה וקביעת מזוזות בביהמ”ד החדש בעיה”ק ירושלים
  7. ^ מעמד הכנסת ספר תורה וחנוכת הבית לביהמ״ד ספינקא לונדון ע״י הנגיד המפואר הרה״ח ר׳ אשר אנשיל פייג הי״ו, נבדק ב-2024-03-11
  8. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  9. ^ [ https://www.youtube.com/channel/UCtFvVjfuC04AXhdLDuFNjNg יוטיוב]
  10. ^ וודזינסקי, עמ' 209.
  11. ^ הספר ארחות חיים באתר היברובוקס
  12. ^ האדמו"ר מםפינקא בספריה — קורא להצביע בעד ד', שערים, 30 ביולי 1951
  13. ^ יעקב מלמד, ‏אבל בעולם החסידות: זקן האדמו"רים מספינקא בני ברק הסתלק לבית עולמו, באתר JDN‏, כ"א באייר ה'תשפ"א.
  14. ^ משה ויסברג, בחדרי חרדים, לאחר שנות סבל • האדמו"ר מספינקא קרית יואל זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 15 ביוני 2011
  15. ^ משה ויסברג, הכהן המיוחס • האדמו"ר מספינקא לונדון זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 13 בדצמבר 2014
  16. ^ האדמו"ר מספינקה-ירושלים ישבות בבני ברק, שערים, 21 באוגוסט 1953
  17. ^ יהושע הכהן ומשה ויסברג, בחדרי חרדים, מנהיג כהלכה • האדמו"ר מספינקא-ירושלים זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 26 ביולי 2011
  18. ^ ראו עליו בבלוג 'תולדות'.
  19. ^ מסע האבל • הלווית האדמו"ר מספינקא-ירושלים, באתר בחדרי חרדים.