יצחק יצחק

יצחק יצחק הוא שם העט של יצחק בן-ישראל (שפָּאק) (24 ביולי 1906 – 7 במאי 1979) היה הומוריסטן, פזמונאי, משורר וסופר ילדים.

יצחק יצחק

לידה	24 ביולי 1906 ב' באב תרס"ו ברסלב (עיר), אוקראינה
פטירה	7 במאי 1979 (בגיל 72) י' באייר תשל"ט יפעת, ישראל
שם לידה	יצחק שפאק
מדינה	ישראל
מקום קבורה	יפעת
שפות היצירה	עברית
סוגה	ספרות ילדים
מספר צאצאים	3

קורות חיים

יצחק יצחק נולד בברסלב, שאז הייתה שייכת לרוסיה (כיום שייכת לאוקראינה), בנם של חוה וישראל שפאק. למד לימוד מסורתי, ב"חדר מתוקן", המשיך לגימנסיה העירונית בברסלב, ובמקביל המשיך במחתרת בלימודי עברית ויהדות. לאחר מהפכת 1917 נאסרו לימודי העברית והיהדות בברסלב, ומי שהמשיך לעסוק בהם הסתכן. ואמנם הוא נעצר, אך שוחרר בשל גילו הצעיר.

שנתיים לאחר המעצר הראשון נעצר שוב, בגיל 18, בידי השלטונות הסובייטים, אך הפעם הוגלה למשך שנתיים לקירגיזיה. ובשנת 1925, לאחר נדודים ותלאות רבות עלה לארץ ישראל. בארץ הוא הצטרף לגרעין הכשרה של חלוצים צעירים שישב בגבעת-עדה, והיה בין מקימי "קבוצת השרון" שהתיישבה לימים ברמת דוד, בעמק יזרעאל.

התגייס לבריגדה היהודית, ובמסגרתה זכה להצלחות רבות ולפרסום ארצי. הוא היה בין מייסדי להקת הבידור הצבאית "מעין זה". בלהקה שרתו שחקנים וזמרים ידועים, מצמרת האמנים בארץ. הוא כתב בשביל הלהקה כמה מפזמוניה הידועים, ובהם הפזמון המפורסם "כל הדרכים הן מובילות לרומא", בביצועם של חנה מרון ויוסף ידין.

לאחר שהשתחרר מהבריגדה שב לקיבוצו, והיה מדריך של נוער עולה וחקלאי מסור. הוא הרבה באותן שנים להסתובב בארץ, וערך ערבי זמר בידור וקריאה. בשנת 1952 עבר, יחד עם יתר חברי קבוצת השרון, לקיבוץ יפעת וחי בו עד יומו האחרון.

יצחק יצחק החל בכתיבתו כבר בשנת 1934. שיריו המחורזים ופזמוניו העוקצניים והמשעשעים נדפסו בעיתונות מחנה העבודה בארץ, ובעיקר ביומון "דבר". לימים הפך לפיליטוניסט והומוריסטן מוכר, ודבריו נתפרסמו בבמות נוספות. בכתיבתו חברו עוקצנות והומור, שעשועי לשון מבריקים וביקורת רצינית סמויה ומוסווית. כתב גם סיפורים לילדים, ופרסם ב"דבר לילדים".

בן-ישראל היה בן-זוגה של אטקה לבית פרלמן עד פטירתה בראשית שנת 1971, ואב לשלושה: יואב, עפרה ונעם. נפטר באביב 1979, בגיל 73, בקיבוצו, שם גם נקבר.

ספריו

• הנשק הסודי: פזמונות חילים, תל אביב: הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ד.
• מחיל אל חי"ל: דפים מחיי הגדודים העבריים, תל אביב: הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ה.
• אלף לילה: שירי מלחמה, תל אביב: הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ז. (שירי מלחמה ממלחמת העולם השנייה)
• הגדת לבנך: ... במזל של ליל פסח תרפ"ב–תרפ"ז, יפעת; תל אביב: דפוס אחדות, תשט"ו. (הומורסקות)
• בעין שוחקת; הקדים: דב סדן; ציירה הגר חורן, תל אביב: איחוד הקבוצות והקיבוצים וקבוצת יפעת, תשכ"ה. (אוסף פרקי הומור על חיי הקבוצה)
• חרוזים עליזים: ספורים לילדים ומערכונים לחגים ומועדים, תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"ו.
• ששת הימים, [תל אביב?]: מח' התרבות וההסברה של איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1968. (הגדה הומוריסטית)
• אגלי טל: מחרוזת אמרות ילדים, יפעת: [חמו"ל], תשל"ג.
• בית חיי – הקבוצה: 50 שנה להתיישבותנו בעמק יזרעאל המערבי, כסלו תרפ"ז–תשל"ז, יפעת: [חמו"ל], תשל"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק יצחק בוויקישיתוף

• יצחק בן-ישראל (יצחק יצחק), באתר קיבוץ יפעת
• רשימת הפרסומים של יצחק יצחק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אורי קיסרי, על טעם וריח: יצחק-יצחק יצחק אחרון, מעריב, 24 במאי 1965
• נחמיה פרומקין, קיבוץ יפעת, יצחק יצחק (י. בן ישראל) (שלושים למותו), דבר, 6 ביוני 1979
• א. סדומי, לזכרו של יצחק יצחק, דבר, 28 ביוני 1979
• יצחק יצחק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יצחק יצחק, דף שער בספרייה הלאומית
• יצחק יצחק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• ההגדה והווי הקיבוץ (פירושים ודרושים, מיוחדים לקבוצים), דבר, 4 באפריל 1958
• מן העיר אל הכפר, דבר, 20 בנובמבר 1959