יריב אורן (8 בספטמבר 193012 באפריל 2004) היה מנהל רשות הספורט במשך 25 שנים. אתלט, קצין במערך האימון הגופני של צה"ל, מאמן, מורה ומפקח. שימש בתפקידים בכירים במוסדות הספורט בישראל במשך עשרות שנים[1]

יריב אורן
יריב אורן ורעייתו אביבה
יריב אורן ורעייתו אביבה
לידה 8 בספטמבר 1930
כפר הדר
פטירה 12 באפריל 2004 (בגיל 73)
השכלה תואר שני בסוציולוגיה וחינוך
תפקיד מנהל רשות הספורט וסמנכ"ל משרד החינוך והתרבות
תקופת כהונה 1970-1995

שנים ראשונות ושירות צבאי עריכה

יריב אורן (אורבוך) נולד בשנת 1930 בכפר הדר (חלק מהוד השרון כיום). למד בבית החינוך היסודי המשותף בכפר מל"ל ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בגיל 13 הצטרף לארגון ההגנה, בה מילא תפקידי הדרכה, פיקוד ומשימות מבצעיות. ב-1948 גויס לצה"ל ולחם במלחמת השחרור. בתום שירות החובה ב-1950, המשיך אורן לשרת בצבא הקבע, במסגרתו נשלח ללימודים בבית הספר הלאומי לחינוך גופני בצרפת. בשנת 1951 חזר ארצה בתום לימודיו ומונה למפקד בית הספר הצבאי לכושר קרבי (בה"ד 8). עם סיום תפקיד זה, קודם לתפקיד קצין הספורט של פיקוד דרום. בשנת 1953 השתחרר מצה"ל והמשיך לשרת במילואים עד לפרישתו מצה"ל בדרגת רב-סרן.[2]

קריירה ספורטיבית עריכה

אורן היה אתלט מצטיין והחזיק בשיאי ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל והטלת כידון. שיחק בנבחרת הנוער בכדוריד, נמנה עם נבחרת ישראל באתלטיקה וייצג אותה בתחרויות בינלאומיות בא"ק בטורקיה ובבלגיה. ב-1953 פרש מפעילות ספורטיבית תחרותית עקב פציעה.[3]

הוראה, פיקוח ואימון עריכה

בשנת 1953 החל אורן להורות חינוך גופני וגדנ"ע בבית חינוך ע"ש ברל כצנלסון בכפר סבא. משנת 1959 שימש מפקח על החינוך הגופני בבתי הספר התיכוניים באזור מרכז ודרום.[3] בנוסף להוראה עסק אורן באימון אתלטיקה באגודת הפועל כפר סבא. חניכו הבולט היה גדעון אריאל, אלוף ישראל בזריקת דיסקוס שייצג את המדינה במקצוע זה במשחקים האולימפיים ברומא 1960 ובטוקיו 1964.[4] היה חבר ועדת האתלטיקה בהתאחדות לספורט וריכז מקצוע זה במרכז הפועל. במסגרת תפקידיו אלה, ניהל משלחות ספורט ישראליות בחוץ לארץ והשתתף בכנסים בינלאומיים.[3][2]ארגן את תחרויות האתלטיקה בכינוסי הפועל.[5] ב-1959 נבחר ליו"ר ועדת האתלטיקה בהתאחדות לספורט ופעל בתפקיד זה 8 שנים[2]

לימודים אקדמאיים ולימודים נוספים עריכה

בתקופת עבודתו כמורה, מאמן ומפקח, למד אורן סוציולוגיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות תואר ראשון ושני במקצועות אלה. ב-1978 למד וסיים את לימודיו במכון למינהל של נציבות שרות המדינה ובשנים 1980 - 1981 למד וסיים בהצלחה את הלימודים במכללה לביטחון לאומי.[2]

מנהל רשות הספורט עריכה

אורן מונה למנהל רשות הספורט בספטמבר 1970 על ידי יגאל אלון שכיהן אז כשר החינוך.[6] חבר הכנסת אהרן ידלין היה סגנו ואחראי על הספורט. אורן כיהן בתפקידו זה במשך 25 שנה ובשנים אלה ביצע רפורמות ושינויים רבים במבנה הספורט הישראלי. בשנים 1980–1981 יצא לחופשת לימודים במכללה לביטחון לאומי, ואת מקומו מילא אורי אפק. ב-1988 אוחד הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך, יחד עם רשות הספורט במשרד. אורן עמד בראש הגוף המאוחד בתפקיד סמנכ"ל משרד החינוך בתחום זה, עד פרישתו לגמלאות ב-1995. לאחר פרישתו המשיך לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של מכון וינגייט.[7]

 
יריב אורן בהטלת כידון

פעולות נבחרות עריכה

  • הפעלת תוכנית צב"ר לפיתוח הספורט העממי. במבצע נטלו חלק עשרות אלפי משתתפים ומחקרים הראו שהוא תרם תרומה משמעותית בהעלאת שיעור האוכלוסייה העוסקת בפעילות גופנית למטרות בריאותיות.[8]
  • פיתוח והקמת מרכזי ספורט לאומיים ביניהם מכון וינגייט, המרכז לספורט ימי בקיסריה, המטווח האולימפי בהרצליה והאצטדיון הלאומי בהדר יוסף, שבו הוקם מסלול האתלטיקה הסינתטי הראשון בישראל, שאיפשר קיום אליפויות ארציות ותחרותיות בינלאומיות בארץ.[9][10]
  • הקמת היחידה לטיפוח הספורט ההישגי בשיתוף עם הועד האולימפי והתאחדות הספורט לישראל ב 1984[11]
  • הקמת "סל הספורט לרשויות", המאפשר תמיכה כספית בכל הרשויות בישראל לפי מפתח סוציו-אקונומי, מספר תושבים והיקף הפעילות.
  • הקמת התאחדות ספורט לבתי ספר ומועדוני ספורט בית ספריים.
  • יזם את ניסוח חוק הספורט, עמד בראש הוועדות לניסוחו ויישומו וניהל את תהליכי החקיקה בכנסת.[12]
  • הקמת היחידה לספורטאים צעירים מצטיינים בשנת 1972.[13]
  • ניהול הקשר בין גופי הספורט המרכזיים בישראל, ביניהם התאחדות הספורט, הוועד האולימפי ומרכזי הספורט.
  • מיסוד וניהול הקשר בין מועצת ההימורים בעיקר בנושאי תקצוב.[14]

תפקידים נוספים עריכה

  • יו"ר ארגון המורים לחינוך גופני בתקופת היותו מורה.
  • משנת 1970 כיהן כיו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט. בעת כהונתו קיבל המכון את פרס ישראל (1989) על תרומתו לחינוך הגופני והספורט בישראל.[15]
  • יו"ר וועדת המתקנים בטוטו. במסגרת תפקידו זה סייע להקמת מתקני ספורט חשובים בישראל.
  • חבר נשיאות הוועד האולימפי הישראלי, חבר המועצה להסדר הימורים בספורט ונשיא כבוד של ICHPER (המועצה הבינלאומית לבריאות, חינוך גופני, ספורט ופנאי).

עיטורים, פרסים והנצחה עריכה

  • פרס החינוך על מפעל חיים מאת נשיא המדינה לשנת 2000[1]
  • מועדון אתלטיקה על שמו בשם "הפועל" אורן השרון[16]
  • עיטור צלב האבירות של קונגו ברזוויל מנשיא קונגו על חלקו בארגון יום העצמאות במדינה זו בשנת 1961[17]
  • פרס על מפעל חיים מארגון "יד לאיש הספורט היהודי" על פועלו הספורטיבי 1996.[7]
  • עיטור כבוד "לאיש כפועלו" 1965, ניתן על ידי ועדת העיטורים של מרכז הפועל על פועלו באפריקה. [18]
  • מצבת זיכרון ושדרה על שם יריב אורן במכון וינגייט.

חיים אישיים עריכה

ב-9 בספטמבר 1952 נישא לאביבה, ולהם שתי בנות, בן ועשרה נכדים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יריב אורן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אליפות הפועל על הדרך לאליפות אירופה, באתר הפועל
  2. ^ 1 2 3 4 יעקב פתאל, יריב אורן מונה מנהל רשות הספורט, דבר, 9 בספטמבר 1970
  3. ^ 1 2 3 ביום הולדתו נבחר יריב אורן כמנהל רשות הספורט, באתר עיתונות יהודית הסטורית, ‏09.09.1970
  4. ^ דן פחטר, דרוש: דור חדש של ספוטאים, באתר דבר - עיתונות יהודית הסטורית, ‏12.2.1964
  5. ^ חגי קרן צבי, הגדול במפעלי האתלטיקה הקלה בישראל, באתר דבר - עיתונות יהודית הסטורית, ‏07.25.1961
  6. ^ יעקב פתאל, יריב אורן מונה מנהל רשות הספורט, דבר, 9 בספטמבר 1970
  7. ^ 1 2 Yariv Oren, www.jewishsports.net
  8. ^ מבצע צבר כבר מקיף יותר מ-20,000 משתתפים, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏08.03.1973
  9. ^ כ 100 מליון ל"י יושקעו במרכז הספורט הלאומי בתל אביב, באתר דבר, ‏07.03.1978
  10. ^ מסלול הרקורטן לא"ק יחנך היום בתל אביב, באתר עיתונות יהודית הסטורית, ‏11.01.1980
  11. ^ הוועד האולימפי | היחידה לספורט הישגי
  12. ^ שר החינוף הפיץ הצעת חוק הספורט במשרדי הממשלה, באתר www.nli.org.il, ‏02.06.1980
  13. ^ היחידה לטיפוח ספורטאים, באתר התאחדות הספורט לבתי הספר
  14. ^ המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו), באתר Ice
  15. ^ פרס ישראל למכון וינגייט, באתר israel-prize.education.gov.il
  16. ^ Oren Hasharon Athletics Club - IsraelGives.org - Donate to any Charity in Israel, www.israelgives.org
  17. ^ צלב אבירות לאנשי הפועל, באתר עיתונות יהודית הסטורית - למרחב, ‏05.12.1961
  18. ^ האיש כפועלו, באתר www.m-hapoel.co.il