אורי אפק

איש ספורט וחינוך גופני ישראלי

אורי אפק (נולד בשנת 1932) הוא ספורטאי, מאמן לאומי ושופט בינלאומי בכדורעף. כיהן כמפקח משרד החינוך על החינוך הגופני, סגן מנהל וממלא מקום מנהל רשות הספורט, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל, ראש משלחת ישראל בשלוש אולימפיאדות ויו"ר וועד המנהלים של המכללה האקדמית בוינגייט.

אורי אפק
אפק 1.png
לידה 1932 (בן 89 בערך)
בלפוריה, פלשתינה (א"י)
מידע כללי
שם לידה אורי פינצ'וק
לאום ישראלישראל  ישראל
ספורט
ענף ספורט כדורעף

ביוגרפיהעריכה

שנים ראשונותעריכה

אפק נולד בבלפוריה בשם אורי פינצ'וק וכתינוק עבר לכפר יונה ולמד בנתניה הסמוכה. כבר מגיל צעיר בלט כישרונו הספורטיבי והוא החל את דרכו כאתלט במכבי נתניה. הצטיין בריצות קצרות ובקפיצות ואף גבר באחת מאליפויות הנוער על אריה קלינשטוב-נווה, שהיה אז אלוף ישראל בקפיצה לגובה. במכבי נתניה העבירו את אפק בן ה-16 לקבוצת הכדורגל המקומית ששיחקה בליגה העליונה, בתפקיד שוער. איתו שחקו אריה מכנס, שמואל פרלמן, יוסי מלר, ויצחק כספי.

אפק התגייס לנח"ל ושימש כשוער בנבחרת החיל. בימים ההם, כפי שסיפר, היה הכדורגל בצבא מפותח ונערכו משחקים בין החֵילוֹת[1].

אורי אפק עבר קורס קצינים ושימש קצין ספורט חיילי של הנח"ל עד שחרורו בשנת 1952.

דרכו בחינוך הגופני כמורה וכמפקחעריכה

עם שחרורו, החל אפק ללמוד במדרשה לחינוך גופני שהתמקמה באותם ימים במחנה יונה. באותם ימים נמשכו הלימודים שנתיים. עם פתיחת מכון וינגייט החל אפק ללמד במקום בתפקיד מדריך כללי[2].

בשנת 1958, החל אפק ללמד כדורעף במדרשה, ובנוסף לכך שימש כעוזרו של מנהל המדרשה – איסר וגנר, שהיה עולה חדש מפולין – בנושאי שפה ובירוקרטיה. דוד אלדר, שהחליף את וגנר כמנהל המכללה, החליט להאריך את משך הלימודים משנתיים לשלוש על מנת להרחיב את השכלת המורים לחינוך גופני ואפק סייע לו במשך מספר שנים בהקמת שנה ג' נוספת לסטודנטים[1].

בנוסף לעבודתו במדרשה, לימד אפק חינוך גופני בקיבוצי האזור והצטיין בהקמת נבחרות כדורעף.

בד בבד עם עבודתו כמורה לחינוך גופני, מונה אורי לתפקיד מדריך למורים באזור, ומכאן נסללה דרכו לפיקוח על החינוך הגופני באזור, משרה בה שימש שבע שנים[1].

בשנת 1975 נסע לשנתיים לארצות הברית, שם למד וסיים תואר שני באוניברסיטת CSUN. במהלך לימודיו גם אימן את נבחרת האוניברסיטה בכדורעף וזכה לתואר "מאמן השנה". עם סיום לימודיו חזר לתפקידו בשנת 1977[1].

אימון כדורעףעריכה

אפק היה בן טיפוחיו של מיכה שמבן, מורה ומאמן מוערך בכדורסל וכדורעף, ששכנע את אפק להתמחות בכדורעף. בשנת 1955 אימן אפק את כפר יונה[3] ולאחר מכן אימן במשך מספר שנים את הפועל עין שמר[4]. בשנים 1962–1966 אימן אפק את נבחרת הכדורעף של אליצור[5]. בשנים 1967–1969 ושוב מ-1971 אימן את קבוצת "הפועל העוגן" שזכתה תחת ניהולו בגביע המדינה בשנת 1973[6]. היה זה הגביע התשיעי שבו זכה אפק כמאמן. בסך הכל, זכה ב – 14 אליפויות וגביעים. בשנת 1976 מונה על ידי גרי אברמוביץ למאמן קבוצת הבוגרים של הפועל כפר סבא ותרם תרומה משמעותית להתפתחות הכדורעף בעיר[7][8]. בשנות ה-80 חזר שוב לאמן את הפועל העוגן[9].

כמאמן לאומי אימן את נבחרת הנשים לקראת אליפות עולם בפריז 1956[10], היה מאמן לאומי של נבחרת הגברים שהשתתפה בטורניר בינלאומי באיסטנבול[11] ובאליפות קדם אולימפית בהודו 1963[12]. אימן את נבחרות ישראל לאוניברסיאדות מקסיקו 1970, טורינו 1973 ומוסקבה 1981.

במקביל לאימון שימש אפק כשופט בכדורעף[13]. הוא שימש שופט בינלאומי באליפות העולם במוסקבה 1962 ובמשחקים נוספים[14].

תפקידים במוסדות הספורט הממלכתייםעריכה

בשנת 1959 החל לכהן כרכז ארצי לכדורעף במרכז הפועל[15].

עם מינויו של יריב אורן למנהל רשות הספורט בשנת 1970 הוא מינה את אפק לסגנו[16][17]. אפק היה (בשיתוף פעולה עם הפיקוח על החינוך הגופני) אחראי על הספורט ההישגי ועל התאחדות הספורט ומוסדות ספורט אחרים. בשנים 1980 - 1981 מילא את מקומו של יריב אורן, שהשתתף באותה עת בקורס דו שנתי של המכללה לביטחון לאומי והיה למעשה מנהל הרשות[18][19].

במסגרת תפקידו כסגן מנהל רשות הספורט, היה אפק פעיל בכל המכביות. כאיש כדורעף, שימש בחלק מהן כיו"ר ענף הכדורעף במכבייה. כן סייע למפעלי ספורט לאומיים אחרים כגון האליצוריה והביתריה. עוד ב 1968, כאשר סייע ליריב אורן במגוון תחומים, היה מעורב באירוח אולימפיאדת הנכים באותה שנה. אפק המשיך במרוצת השנים לסייע במסגרת תפקידיו לספורט הנכים ושימש כגמלאי בהתנדבות בתפקיד מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לספורט נכים.

אורי אפק עבר בשנת 1982 לוועד האולימפי לתפקיד שהוגדר לאחר מכן כמנכ"ל וועד זה. במסגרת תפקידו היה אפק אחראי על ההכנות האולימפיות של נבחרות ישראל בענפים האולימפיים, תוך שיתוף פעולה עם היחידה לספורט הישגי שהיא הזרוע המקצועית של הוועד האולימפי.

במהלך שנות כהונתו בתפקיד זה, היה ראש משלחת מוסדות ישראל בשלוש אולימפיאדות, לוס אנג'לס 1984 (יחד עם שמואל ללקין), סיאול 1988 וברצלונה 1992.

בשנת 1995 החליט לעזוב תפקיד זה והוחלף על ידי אפרים זינגר. למרות פרישתו מהתפקיד, המשיך במשך כשלוש שנים לעבוד במנהלת הספורט ההישגי, והיה פעיל בהכנות לאולימפיאדת סידני 2000.

פעילות ביטחוניתעריכה

עם שחרורו מצה"ל בדרגת סגן (מיל.) המשיך אורי אפק לשרת במילואים כקצין בגדוד חי"ר בו התקדם בדרגות ובתפקידים ולימים מילא לסירוגין את תפקידי המג"ד והסמג"ד. בגיל 40 עבר לשרת בענף אימון גופני והשתחרר משירות המילואים בדרגת סגן-אלוף. במהלך שירותו גם עבר קורס צניחה.

יו"ר מועצת המנהלים במוסדות אקדמיים ואחריםעריכה

כיהן כיו"ר מועצת המנהלים במכללת וינגייט, במרכז הספורט של אוניברסיטת ת"א ושל להקת המחול של גברי לוי שלום.

פעילות לאחר הפרישהעריכה

לאחר פרישתו בשנת 1992 המשיך אורי אפק לעבוד בהתנדבות מלאה בנושאים החשובים בעיניו, תוך ויתור על שכר כלשהו ותרומתו למוסדות ראויים. היה חבר הוועדה שהעניקה את פרס ישראל לספורט לאסתר רוט וליהושע רוזין. עסק בניהול 14 מחזורים של קורס מנהלי ספורט בכירים במכון וינגייט ובאוניברסיטת ת"א, פעילות בקרן כהנא, שעיסוקה העיקרי הוא שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים בכדורגל באמצעות הפועל תל אביב, ניהול קורס של מנכ"לי איגודי הספורט וייעוץ לזבולון אורלב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך לאחר מכן יו"ר וועדת החינוך והספורט של הכנסת. במסגרת תפקידו זה סייע בהעברת שני חוקים חשובים הקשורים לספורט, חוק שוויון מלא בין נכים לספורטאים רגילים ברמה ההישגית וחוק חדרי כושר[1].

כתיבהעריכה

בשנת 1959 הוא פרסם בעל המשמר כתבות על ענף הכדורעף[20]. בראשית שנות ה-60 הוציא ספר על משחק הכדורעף[21].

אורי אפק כתב 29 ספרים, הן בנושאי ספורט מקצועיים והן בתיעוד חוויותיו כנושא תפקיד בכיר במשחקים האולימפיים[22]. להלן הבולטים שבהם:

  • כדורים וכידונים 1887
  • 250 מעגלים נסגרים 2005
  • חמש טבעות אולימפיות ישראליות : סיפורה של ישראל בעשרת המשחקים האולימפיים שבהם נטלה חלק
  • המאמן והאימון בישראל
  • הספורט בישראל : מבנה, קשרים וזיקות לעולם
  • כדור-יעף (מותאם לתוכנית הלימודים החדשה)
  • הכדור יעף לקראת שנות השמונים
  • אדמה ואדם – יד ליוסקה בן משה
  • יסודות משחק הכדורעף
  • אם מפרגנים החיים גן של שושנים
  • מילה זאת מילה
  • אבות אכלו יושר ושיני בנים תלבנה
  • בין דרורים וכדורים
  • אורי אפק, עוזי מור – קרן אור: את המנגינה הזו אי אפשר לעצור, המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, 2009

משפחתועריכה

אורי נשוי לדליה אפק, מורה לחינוך גופני וקפטן נבחרת הנשים בכדורעף. לאורי בת אחת ושלושה בנים, 11 נכדים ושני נינים. בתו עינת היא מורה ורעייתו של הכדורגלן עודד מכנס, בנו ירון הוא רואה חשבון, בנו אלון הוא בוגר המכללה בוינגייט ובעל תואר ד"ר בחינוך גופני ובנו שרון אפק הוא אלוף בצה"ל[23] בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.

אחיו היה שאול אפק, קצין בכיר בצה"ל.

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 


עיטורים ותוארי כבודעריכה

במהלך השנים זכה אפק בתוארי כבוד שונים, בהם[24]:

  • עיטור כבוד בכדורעף מהפועל כפר סבא 2018
  • עמית כבוד של הוועד האולימפי בישראל
  • מגן הוקרה מאולימפיאדת לונדון 2012 מהוועד האולימפי בישראל לרגל יום הולדתו ה-80
  • סיכת הזהב של הוועד האולימפי בישראל שהוענקה לו על ידי אנטוניו סאמראנש, נשיא הוועד האולימפי
  • האיש כפועלו מרכז הפועל
  • יקיר העיר תל אביב
  • חבר כבוד בענף הטניס
  • עיטור כבוד לאנשי מופת בספורט הישראלי מטעם תנועת אומץ[25]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 מכון וינגייט - האתר הרשמי - Wingate - ספורט כללי, www.wingate.org.il
  2. ^ מכון וינגייט - "בית־יוצר" למדריכי ספורט, דבר, 18 באוגוסט 1957
  3. ^ בכמה שורות, דבר, 3 ביוני 1955
  4. ^ א. בן שלום, פסלו של אלכסנדר זייד חזר לעין־שמר, דבר, 14 בדצמבר 1958
    ישראל פז, פינצ'וק למדנו והשתפרנו, על המשמר, 4 בפברואר 1961
  5. ^ מרכז חדש בתל אביב, הצופה, 20 בספטמבר 1962
    מדוע התפתח הכדורעף בארץ?, הצופה, 3 בפברואר 1965
    אליצור ת"א - הפועל חצור 0:3, הצופה, 4 במאי 1966
    זוטות אליצור, הצופה, 3 באוקטובר 1966
  6. ^ ברוך דגון, העוגן תקע יתד במפת הכדורעף, דבר, 1 ביולי 1973
  7. ^ "כדורעף: עיטור כבוד לאורי אפק, ממקדמי הענף בעיר ובישראל" (בעברית). אורכב מ-המקור ב-2018-06-22. בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2018. 
  8. ^ ברוך דגון, פנים חדשות לליגה בכדורעף, דבר, 21 באוקטובר 1979
  9. ^ ברוריה ביגמן, 3 קבוצות כדורעף לאומיות - ללא מאמן, מעריב, 16 בינואר 1984
  10. ^ הכנות לאליפות העולם בכדורעף, דבר, 28 במרץ 1956
    יוצאות נבחרות הכדורעף, מעריב, 19 באוגוסט 1956
  11. ^ מעופפי ישראל יוצאים בשבוע הבא לטורניר בין־לאומי בתורכיה, www.jpress.nli.org.il
  12. ^ ActivePaper Archive, www.jpress.nli.org.il
  13. ^ בית זרע נצחה בכדורעף, על המשמר, 17 במאי 1956
  14. ^ שופט כדורעף ישראלי ינהל המשחק תורכיה-צ'כיה, דבר, 10 בנובמבר 1966
  15. ^ משחקים רבים בליגות בכדורעף, על המשמר, 17 באפריל 1959
  16. ^ אורי אפק מפקח ארצי על פעולות הספורט, דבר, 5 באוקטובר 1970
  17. ^ אורן אורח איגוד הטניס, דבר, 23 בפברואר 1971
  18. ^ אפק - מנהל רשות הספורט, מעריב, 1 בספטמבר 1980
  19. ^ אורי אפק סיים תפקידו - אורן חזר לנהל רשות הספורט, מעריב, 6 באוקטובר 1981
  20. ^ מפעל־יתום לנוער בכדורעף גילה עתודה מצויינת לענף, על המשמר, 22 בפברואר 1959
  21. ^ ספרי שימוש, הצופה, 15 במרץ 1963
  22. ^ הסופר אורי אפק, סימניה
  23. ^ הפצ"ר הועלה לדרגת אלוף – ביטוי לחשיבות ערך שלטון החוק בצה"ל | חדשות MivzakLive, www.mivzaklive.co.il
  24. ^ "אורי אפק קיבל מגן הוקרה מהוועד האולימפי". אורי אפק קיבל מגן הוקרה מהוועד האולימפי (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2018. 
  25. ^ הוועד האולימפי בישראל, www.facebook.com