ישיבת גאון יעקב (בני ברק)

ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בשנת תשל"ח (1978). בראשות הישיבה עומדים הרב זאב ברלין והרב נתן זוכובסקי.

ישיבת גאון יעקב
אין תמונה חופשית
ישיבה
תאריך ייסוד אלול ה'תשל"ח - 1978
השתייכות חרדים ליטאים
מייסדים הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
ראש הישיבה הרב זאב ברלין, הרב נתן זוכובסקי
משגיח הרב חזקיהו מישקובסקי
סגל הוראה הרב נחום ברנשטיין, הרב נתן רוטשילד
תלמידים 200
מיקום בני ברק
קואורדינטות 32°04′47″N 34°50′10″E / 32.079775°N 34.836059°E / 32.079775; 34.836059
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקמת הישיבהעריכה

הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו הרב זאב ברלין, יחד עם בן דודו הרב מנחם צבי ברלין שלימים פרש מהישיבה בשל חילוקי דעות, והקים את ישיבת רבינו חיים עוזר. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של הרב יעקב שפירא רבה של וולוז'ין שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות פוניבז', סלובודקה ועוד.

ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף[1].

צוות הישיבהעריכה

בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. לאחר שהקים את ישיבת ארחות תורה עבר למסור רק שיעור כללי, ובשנים האחרונות מוסר שיעור לבני הקיבוץ של הישיבה בביתו. הרב שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו[2].

בנוסף מכהנים בישיבה חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין וכן הרב נתן זוכובסקי שהיה תלמידו מישיבת חפץ חיים בכפר סבא. הר"מים בישיבה הם הרב יצחק לאער (חתנו של הרב זאב ברלין), הרב נתן רוטשילד והרב ישראל ברמן.

לאחר פטירת הרב לנגבורט ללא ילדים, הוא הותיר את הבניין בצוואתו לישיבת ולוז'ין, והתנהל דין תורה בבית דין של הרב נסים קרליץ, בין יורשי משפחת שפירא, לבין הישיבה. לפי פסק הדין, הישיבה זכתה בחלקו העליון של הבניין ובשימוש בחדרי הפנימיה, בלא יכולת לערוך שינויים במבנה. בקומה התחתונה בבנין קיים כולל ולוז'ין המנוהל על ידי יורשי משפחת שפירא. בשנים האחרונות הושג הסדר, ונערכו שיפוצים נרחבים במבנה בהרחבת היכל הישיבה והוספת חדרי פנימיה.

במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות מוסר עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב דוד מנחם שניידר כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא באר יעקב. לאחר פרישתו מונה הרב חזקיהו מישקובסקי לכהן כמשגיח, שמכהן במקביל כמשגיח גם בישיבת ארחות תורה. לצידו מכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין.

בישיבה נמסרים בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה הרב זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים בישיבות בריסק. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם פירורים משולחן גבוה[3].

עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת היידיש. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת בשנות ה-90, למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מחסידות דארג, שפרשו מישיבת חוג חתם סופר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה