ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בשנת תשל"ח (1978). בראשות הישיבה עומדים הרב זאב ברלין והרב נתן זוכובסקי.
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תאריך ייסוד | אלול ה'תשל"ח - 1978 |
| מייסדים | הרב אהרן יהודה לייב שטינמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב זאב ברלין, הרב נתן זוכובסקי |
| משגיח | הרב חזקיהו מישקובסקי |
| סגל | הרב נחום ברנשטיין, הרב נתן רוטשילד |
| תלמידים | |
| 200 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| קואורדינטות | 32°04′47″N 34°50′10″E / 32.079775°N 34.836059°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת גאון יעקב | |
  | |
הקמת הישיבהעריכה
הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו הרב זאב ברלין, יחד עם בן דודו הרב מנחם צבי ברלין שלימים פרש מהישיבה בשל חילוקי דעות, והקים את ישיבת רבינו חיים עוזר. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של הרב יעקב שפירא רבה של וולוז'ין שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות פוניבז', סלבודקה ועוד.
ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף[1].
צוות הישיבהעריכה
בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. לאחר שהקים את ישיבת ארחות תורה עבר למסור רק שיעור כללי, ובשנותיו האחרונות מסר שיעור לבני הקיבוץ של הישיבה בביתו. הרב שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו[2].
בנוסף מכהנים בישיבה חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין (ראש הישיבה - מוסר שיעור יומי לבני שיעור ג') וכן הרב נתן זוכובסקי שהיה תלמידו מישיבת חפץ חיים בכפר סבא (מוסר שיעורים לבני שיעור ב' - מכונה 'ראש הישיבה מאז מינוי לראש ישיבת חכמה ודעת). הר"מים בישיבה הם הרב יצחק לאער (חתנו של הרב זאב ברלין - מוסר שיעורים לבני שיעור א'), הרב נתן רוטשילד (בקיאות) והרב ישראל ברמן (משיב).
לאחר פטירת הרב לנגבורט ללא ילדים, הוא הותיר את הבניין בצוואתו לישיבת ולוז'ין, והתנהל דין תורה בבית דין של הרב נסים קרליץ, בין יורשי משפחת שפירא, לבין הישיבה. לפי פסק הדין, הישיבה זכתה בחלקו העליון של הבניין ובשימוש בחדרי הפנימייה, בלא יכולת לערוך שינויים במבנה. בקומה התחתונה בבנין קיים כולל ולוז'ין המנוהל על ידי יורשי משפחת שפירא. בשנת 2014 הושג הסדר, ובסוף חודש מאי החלו שיפוצים נרחבים במבנה להרחבת היכל הישיבה והוספת חדרי פנימייה. ההיכל נחנך לאחר פטירת הרב שטיינמן ונקרא על שמו "היכל ר' אהרן לייב".
במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות מוסר עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב דוד מנחם שניידר כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא באר יעקב. לאחר פרישתו מונה הרב חזקיהו מישקובסקי לכהן כמשגיח, שמכהן במקביל כמשגיח גם בישיבת ארחות תורה. לצידו מכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין.
בישיבה נמסרים בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה הרב זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים בישיבות בריסק. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם פירורים משולחן גבוה[3].
עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת היידיש. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת בשנות ה-90, למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מחסידות דארג, שפרשו מישיבת חוג חתם סופר.
קישורים חיצונייםעריכה
- ישיבת גאון יעקב באתר JDN
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ כאיל-תערוג, גיליון 189, תשע"ז
- ^ רבי אהרן ליב עמוד 57
- ^ ספר פירורים משולחן גבוה באתר הספרייה הלאומית