פתיחת התפריט הראשי

יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 189026 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי. כתב גם ביידיש.

יצחק יציב
יצחק יציב
לידה 2 במאי 1890
סוחוצ'ין, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 1947 (בגיל 57)
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יצחק יציב נולד בעיירה סוחוצ'ין[1] שמצפון-מזרח לעיר פלונסק שבפולין (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) למשפחה יהודית מתקדמת. אביו היה עורך דין, ויצחק למד ב"חדר מתוקן", והשלים את לימודיו בישיבה של פלונסק. במקביל למד לימודי חול. בשנת 1910, בהיותו כבן עשרים, עלה לארץ ישראל. הוא עלה לירושלים, וסיים את לימודיו בבית המדרש למורים מיסודו של דוד ילין. עבר ליפו, ושימש שם מורה בבית הספר לבנים שבשכונות היהודיות הראשונות.

לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הבריטי "הראשון ליהודה", ונטל חלק בפעולות הכיבוש של ארץ ישראל מידי העות'מאנים. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי יצא לברלין בירת גרמניה, והשלים שם את לימודי העיתונאות שלו. משחזר לארץ, בראשית שנות העשרים, החל לקחת חלק פעיל בעיתונות העברית.

יצחק יציב ערך את שבועונה של מפלגת "אחדות העבודה", "קונטרס", משנת 1923 עד שנת 1929. ובאותה השנה הצטרף למערכת היומון "דבר", שם עבד עד ימיו האחרונים, כעשרים שנה. הוא פרסם ב"דבר" רשימות קצרות, ביקורות, פרקי זכרונות ועוד.

בשנת 1931 היה יציב, יחד עם ברכה חבס והצייר-הסופר נחום גוטמן, בין מייסדי השבועון "דבר לילדים". הוא ערך את העיתון ברציפות כשש-עשרה שנים, עד מותו המוקדם. יציב היה בין מטביעי החותם המובהקים ביותר על ספרות הילדים העברית בארץ. הוא הקים וטיפח דורות של יוצרים לילדים, הן במסגרת "דבר לילדים" והן מחוצה לו. עם הקמת הגה נמנה עם חבר עורכיו.

יציב נפטר בתל אביב בשנת 1947, ממחלת לב שממנה סבל מספר שנים. בן 57 במותו. נקבר בבית העלמין הישן.

אשתו, מרי יציב (רוזובסקי), הייתה עסקנית וסופרת. הייתה מעורבת בקליטת עולים, ופרסמה את רשמיה במדור קבוע בשם "עם עולים". רשימותיה ראו אור בשני קבצים מרשמיה.[2]

לזכרו של יציב הוקם "פרס יציב" לספרות ילדים. עוד נקרא על שמו רחוב בקריית חיים וכן המרכז הלימודי "בית יציב", הכולל גם אכסניית נוער, בבאר שבע.

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Sochocin, באתר Jewish Gen - Shtetl Links (באנגלית)
  2. ^ ראו סדר נשים: הסופרת וידידיה העולים, מעריב, 31 ביולי 1964; וביקורת על הקובץ השני: איזה פרליס, זכרונותיה של עסקנית, מעריב, 16 באוקטובר 1970.