פתיחת התפריט הראשי
סנדוויץ' בשר כבוש (קורנביף), המוגש בקרנגי דלי.

כבישה היא תהליך עיבוד מזון על ידי השרייתו זמן ארוך כשהוא מבודד לחלוטין מחמצן, לרוב כשהוא שקוע בתוך נוזל. הכבישה מתבצעת הן למטרות טעם והן למטרות שימור.

העדויות הראשונות לתהליך הכבישה הן מלפני כ-4000 שנה ומקורן בהודו.

כלליעריכה

הכבישה מתבצעת בדרך כלל בירקות ובבשרים.

בין הנכבשים הנפוצים ניתן למנות: מלפפונים (מלפפון חמוץ), כרוב, כרובית, דג מלוח, סרדינים, ביצים ובשר.

נוזלי הכבישה הנפוצים הם: חומץ, מי מלח, ושמן, כשאליהם מוספים עשבי תיבול שונים, כשום, חרדל, קינמון, זעתר, ועוד.

כבישה באמצעות חומר חומצי כגון חומץ או חומצת לימון נקראת החמצה.

לעיתים אין צורך בהוספת נוזלים בתהליך הכבישה בשל שימוש במים הטבעיים של המזון הנכבש. תרכובות שימור שונות מחסלות חיידקים רבים באוכל הנכבש וסביבתו, ובכך מאטות את רקבונו.

בהלכהעריכה

  ערך מורחב – כבוש כמבושל

בהלכה נפסקה דעתו של האמורא שמואל, לפיה מאכל שעבר תהליך כבישה, מקבל מעמד של מאכל שבושל בתוך הנוזל שבו נכבש. כך שאם נכבש בשר או ירק בחומץ שנאסר מטעם יין נסך, הוא נאסר באכילה כאילו בושל בו. ישנה מחלוקת אם גם כלי ששהה בו נוזל אסור למשך זמן של יממה מעת לעת, נאסר מכח אותו נוזל כאילו בושל בו, וצריך לעבור הגעלה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כבישה בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.