תסיסה הומולקטית

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.

אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

תסיסה הומולקטית היא תהליך ביולוגי שבו מומר גלוקוז לאנרגיה תאית וחומצה לקטית. התגובה היא תסיסה המתרחשת בהיעדר חמצן במספר סוגי חיידקים ובתאים של בעלי חיים, כגון תאי שריר. את התהליך מזרז האנזים לקטט דהידרוגנאז.

תיאור תהליך התסיסה

הגליקוליזה יוצרת שתי מולקולות ATP, שתי מולקולות NADH מ–⁺NAD, ושתי מולקולות פירובט, שם טמונה רוב האנרגיה הכימית שהייתה לגלוקוז. השלמת הפירוק של הגלוקוז (לפחמן דו-חמצני) דורשת חמצון פירובאט דרך מעגל קרבס וזרחון חמצוני - (מערכת העברת אלקטרונים). כאשר אין מספיק חמצן לקיום מעגל קרבס וזרחון חמצוני, הגליקוליזה צריכה להיות מוגברת על מנת לספק את צורכי ה ATP התאי. הפירובט הנוצר מומר לחומצה לקטית דרך תסיסה לקטית. המרת פירובט ללקטט מחדשת ⁺NAD, דבר אשר מאפשר לגליקוליזה להמשיך. לקטט עובר לחוץ התא בדיפוזיה לדם. בהגיעו לכבד הופך הלקטט חזרה לפירובט ובתהליך הגלוקונאוגזה הופך לגלוקוז. הגלוקוז שנוצר חוזר לדם ומגיע חזרה לשריר, תהליך זה מוריד מן העומס החומצי של השריר, ונקרא מעגל קורי.

פוספופרוקטוקינאז מעוכב על ידי PH נמוך (חומציות גבוהה) ובדרך זו נמנעת יצירה של עודף חומצה לקטית, הגורמת לרמת חומציות גבוהה בדם. PFK מזרז ריאקציה חד כיוונית בגליקוליזה (השלב המחייב) התכווצות שרירים קשורה לרמות חומצה לקטית בדם בייחוד כתוצאה מבעיה באיזון של היונים בגוף שנובעת מהזעה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.