יד אליהו
יד אליהו (ובשמה הקודם "אדמות זבלאווי") היא שכונה בדרום מזרח תל אביב. גבולות השכונה הם: רחוב יצחק שדה בצפון, דרך משה דיין במזרח, רחוב דרך ההגנה בדרום ונתיבי איילון במערב. רחוב לה גוארדיה הוא הרחוב הראשי של השכונה, והוא חוצה אותה לכל אורכה, ממזרח למערב.
תמונה אווירית של שכונת יד אליהו | |
מידע | |
---|---|
עיר | תל אביב-יפו |
תאריך ייסוד | 1945 |
שטח | 1,446 דונם |
אוכלוסייה | 15,470 (2012) |
קואורדינטות | 32°03′33″N 34°47′50″E / 32.0593°N 34.7971°E |
היסטוריה
עריכהיד אליהו נקראת על שם אליהו גולומב, ממפקדי "ההגנה". עוד לפני שהוקמה השכונה באופן רשמי, כבר היו בשטחה 16 בתים ראשונים, אשר נבנו ב-1943, אז נקרא האזור "אדמות זבלאווי". 16 הבתים נבנו מצפון לרחוב "דרך ההגנה״, כשכונת המשך לשכונת התקווה, ושוכנו בהם משפחות שגרו עד אז בצריפים.
השכונה הוקמה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ובאופן רשמי בשנת 1945. עיריית תל אביב-יפו יזמה את הקמתה לצורך שיכון של משוחררי הצבא הבריטי, שרובם היו ותיקים בארץ. העבודות להקמת השכונה נעשו באמצעות החברה עזרה וביצרון[1].
ב-1945 גייס ישראל רוקח, אז ראש עיריית תל אביב, 50,000 לירות ארץ ישראליות, ובתקציב זה נבנו בשטח השכונה כמה מאות דירות בנות חדר אחד. בהמשך נבנה שיכון משפחות ובו דירות שני חדרים, ושיכון חיילים שבו היו גם דירות שלושה חדרים.
כיום יד אליהו היא שכונה הטרוגנית, ונחשבת לשכונה הגדולה בתל אביב, עם כ-6,500 משקי בית.
אתרים בשכונה
עריכה- אחד האתרים הבולטים בשכונה הוא היכל הספורט מנורה מבטחים, המשמש כאולמה הביתי של מכבי תל אביב בכדורסל.
- גן לנדס - על שם ד"ר סטפן לנדס שנפל במלחמת לבנון הראשונה.
- גן ליידי שרה - בין דרך משה דיין ורחוב הגיבור האלמוני. נקרא על שם ליידי שרה כהן שהייתה אשתו של סר ג'ק כהן, מייסד רשת המרכולים הגדולה טסקו בבריטניה. על שמה גם מרפאה במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ואולם תערוכות בבית התפוצות.
- בעבר שכנה בשכונה בריכת גלית. לאחר שנהרסה הוקם במקום "פארק גלית", סקייטפארק שנחנך ב-30 באוקטובר 2007.
- בית הלן קלר שבו פועלים אגודת החרשים (אח"א), המרכז לחרש - עיוור (בית דוד), מועדון לגיל הזהב, ו"המרכז לחיים עצמאיים".
- בית השריון ע"ש דוד אלעזר - משמש בעיקר כמתקן להלנת חיילים, אך מפעיל גם מועדון רווחה ומרכז אינטרנט. במקום מתקיימת גם פעילות לשינוע מזון למגורי חיילים בודדים, והוא מספק שירותים שונים לגופי חיל השריון וחיל המודיעין.
- בסמוך לבית השריון נמצא בית פיליפס, משכנה של התאחדות הצופים והצופות בישראל ותנועת הצופים העבריים. עוד קיים בשכונה שבט צופי חורב שמשתייך לעדת הצופים. (שבט צבר, שהוא השבט המשרת את תושבי שכונת יד אליהו, שכן בעבר ב"בית פיליפס", אולם כיום נמצא בסמוך לבית הספר עירוני ט’ מול שכונת תל חיים.)
- באזור שבין היכל הספורט מנורה מבטחים ומתחם הסינרמה לשעבר התפתח מתחם מסחרי גדול ובו גם בניני משרדים. בין היתר שוכנים במקום לשכות של משרד המשפטים ומשרד החינוך וכן משרדי ההנהלה של מגן דוד אדום.
- על גבולה הצפוני-מערבי של השכונה, ומחוצה לה, שכן עד לשנות ה-90 תיאטרון הסינרמה. אולם הסינרמה, שנהרס ב-2016, היה ציון דרך בתולדות תל אביב והיה מוכר בזכות המבנה העגול שלו, כיום נמצא בשטח זה מגרש חניה. בצמוד לו מצפון ניצב מגדל טויוטה.
- מרכז רפואי רעות - מרכז לשיקום ולטיפול במחלות ממושכות שנוסד בשנת 1961.
- מרכז מוסדות חב"ד תל אביב, הכוללים תלמוד תורה, רשת גנים ובית כנסת, שוכן החל משנת 1995 ברחוב המערכה. בשנת 2020 נבנו בשטח המוסדות שני מבנים חדשים. המוסדות בראשות שליח חב"ד הרב יוסף שמואל גערליצקי.
- ישיבת "נתיבות יצחק" - ישיבה גדולה חרדית בנשיאות הרב ישראל מאיר לאו שנוסדה ב-2008.
- בתי ספר: בשכונה פועלים בתי הספר היסודיים-ממלכתיים "ישראל רוקח" ו"גיבורי ישראל", ובית הספר היסודי הממלכתי-דתי "מעלה". כמו כן פועל בשכונה בית הספר עירוני ח’, ובקרבת השכונה ומחוץ לתחומה (בצמוד לשכונת כפר שלם) פועלים בתי הספר אורט סינגאלובסקי ועירוני ט’.
- בית ברבור: כולל מרכז ספורט, אודיטוריום, קונסרבטוריון, מרכז נוער, חדרי סטודיו לפעילות חוגים וכיתות לימוד.
- המרכז לתרבות מונגשת: הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
תמונות
עריכה-
בית הכנסת המרכזי בשכונה
-
שדרת העצים בלב השכונה
-
מראה בשכונה ברחוב לה גוארדיה
-
פארק גלית
-
היכל מנורה מבטחים, דצמבר 2006
קישורים חיצוניים
עריכה- על השכונה באתר עיריית תל אביב
- שני שילה, בוקר טוב, אליהו, באתר TheMarker, 27 ביולי 2012
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו באתר עיריית תל אביב-יפו
- גלעד מלצר, "אם לא היה לך אותה, היית ממציאה אותה": יד אליהו הציגה תל אביביות אחרת, ובקרוב תשתנה לנצח, באתר הארץ, 27 במרץ 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם בלבן, כבוד לווג'ווד ולפטרסון, באתר הארץ, 18 במרץ 2024