כליזמר (נגן)

כליזמר הוא כינויו של נגן הפועל במסורת נגינת מוזיקת הכליזמרים. הכליזמר, הנגן היהודי הנודד, היה דמות מרכזית בחיי היהודים במזרח אירופה אשר ליוותה אירועי שמחה ואבל במעגל החיים היהודי. לרוב מנגנים הכליזמרים במסגרת להקה של שלושה עד שלושה עשר נגנים אך לעיתים גם כבודדים.

כלי נגינה והרכבים

כלי הנגינה העיקריים המשמשים כליזמרים הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים.

מלבד כליזמרים אשר ניגנו כבודדים, כליזמרים רבים ניגנו בלהקות. גודל הלהקה היה משתנה ממקום למקום ולפי חשיבות הלהקה. להקות קטנות היו שלישיות אשר כללו כלי סולו (קלרינט/כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. בלהקות שפעלו על בסיס משפחתי וכן בכאלו בהן הכנר הראשי או הקלרינטן היו מפורסמים הגיע מספר הנגנים לכדי 13 ויותר. בלהקות גדולות היו שני כינורות כאשר אחד מהם משמש כינור שני וכן שני חלילים או חצוצרות, קונטרבס וכלי הקשה מסוגים שונים, צימבאַל, תוף ומצלתיים.

דמותו של הכליזמר המזרח אירופי

פסל של כליזמרים בנתניה, פסל: לב סגל

דמותו של הכלייזמר המזרח אירופי נוכחת מאוד בספרות ובאמנות המתארות יהדות זו. בין היתר, מופיעה דמות הכליזמר בסיפוריו של שלום עליכם כמו סטמפניו ובכמה מיצירותיו של מארק שאגאל. כמו כן מופיעה דמותו גם ביצירותיהם של לא יהודים, דוגמת הכליזמר בסיפור "כינורו של רוטשילד" של אנטון צ'כוב. לרוב מתוארים הכליזמרים כעניים מרודים, להוציא את אלה שהתפרסמו במחוזם והיו מבוקשים במיוחד. בתיאורים אלה מוצג מצבו הכלכלי של הכליזמר כעומד ביחס הפוך לכישרונו. האופי המשפחתי של העיסוק בנגינת כליזמר סייעה בקיבוע מעמדם הכלכלי הנמוך.

לרוב, לא קיבלו הכליזמרים תשלום מראש עבור הופעתם ולעיתים הכליזמרים עצמם שילמו תמורת האפשרות להשתתף ולנגן. במהלך האירוע קיבצו הכליזמרים נדבות עבור נגינתם.

אירועי כליזמרים בהווה

הילולת רשב"י במירון

ערך מורחב – ניגוני מירון

מדי שנה בל"ג בעומר במירון חוגגים בני עדות שונות את יום ההילולה של רשב"י בציון הקבר על הר מירון. האירוע השנתי נחשב גם כאירוע של הכליזמרים, כליזמרים רבים מגיעים למירון לנגן בחגיגות, הנמשכות כל הלילה וגם ביום שאחריו.

ההילולה מתחילה בצהרי היום שלפני ל"ג בעומר בתהלוכה והובלה של ספר תורה בלווי כליזמרים מחצר בית משפחת עבו בצפת אל קבר רשב"י במירון. הכליזמרים ממשיכים בנגינה וליווי של הריקודים וההדלקה בחצר הציון של קברו של רשב"י. עם סיום ההדלקה אחר חצות הלילה עולים הכליזמרים לציונו של התנא רבי יוחנן הסנדלר הסמוך, שם הם ממשיכים לנגן עד הזריחה. בבוקר ל"ג בעומר בחצר הקבר מלווים הכליזמרים את מנהג החאלקה בו גוזזים לראשונה, בטקס חגיגי, את שערות ראשיהם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש. במשך השנים הולחנו ניגונים רבים המיוחדים לחגיגות במירון וניגוני מירון הפכו לז'אנר במוזיקה של הכליזמרים. מחרוזות של ניגונים אלו מנוגנות באירועים השונים בהם משתתפים הכליזמרים.

ראו גם

• כליזמר (מסורת מוזיקלית)
• פסטיבל הכליזמרים בצפת

קישורים חיצוניים

• אתר פסטיבל הכליזמרים בצפת
• עולים למירון על מוסא ברלין ואברהם סגל
• "הכליזמר כתת-תרבות יהודית", שיחה עם פרופסור זאב פלדמן, חוקר מוזיקת הכליזמר
• "הבה נגילה" סרט אנימציה של יורם גרוס המתאר כליזמרים בחתונה יהודית, 1955