כולנו (שבועון לילדים)

שבועון לילדים בעברית
(הופנה מהדף כלנו)

כֻּלָּנוּ היה שבועון לילדים ולנוער שיצא לאור בישראל בין השנים 19852000. הגיליון הראשון מ-23 באפריל 1985 היה מיזוג של שבועוני הילדים דבר לילדים, משמר לילדים והארץ שלנו[1]. השבועון חדל לפעול בשנת 2000 בעקבות קשיים כלכליים.

כולנו
השער של גיליון 618, 25 במרץ 1997
השער של גיליון 618, 25 במרץ 1997
תדירות שבועון
סוגה עיתון לילדים
תאריכי הופעה 23 באפריל 1985 – 25 ביולי 2000 (15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השער של הגיליון האחרון 792, 25 ביולי 2000

היסטוריה עריכה

העיתון יצא לאור לראשונה ב-23 באפריל 1985, לאחר שהעיתונים על המשמר, דבר והארץ החליטו למזג את עיתוני הילדים שהוציא לאור עד אז. על עמוד השער של הגיליון הראשון הופיעה תמונה של עוגת יום הולדת לכבוד יום העצמאות של ישראל שחל באותו שבוע, והוא כלל ריאיון עם שר החינוך יצחק נבון[2]. המנכ"ל הראשון של העיתון היה יעקב פרוימן[3]. את העיתון עיצב שמעון זנדהאוז[4].

דוד פאיאנס ערך את השבועון מהקמתו ועד סוף הכרך השביעי ב-27 באוגוסט 1991. הוא החל בפברואר 1973 כעורך של "דבר לילדים" סך הכול היה עורך עיתוני ילדים 18 וחצי שנים ברציפות[5]. בעת הקמת העיתון היו סגניות העורך אסתר קל ועטרה אופק. עם פרישתה של עטרה אופק, מונתה לתפקיד חנה ניר ושימשה כסגנית עורך במשך שלוש שנים מ-1986 עד 1989. אסתר קל שעבדה במערכת "הארץ שלנו" מייסודו ב-1951 עד 1991 ב"כולנו" רשמה לזכותה הישג יוצא דופן של 40 שנות עבודה בעיתוני ילדים.

ב-1988 הגיע כולנו למכירות שיא של 50 אלף עותקים. עקב התחרות מול עיתוני ילדים אחרים[5], ומלחמת המפרץ הביאו לירידה חדה במכירות. כדי להתמודד עם התחרות הושק עיתון נוסף, בעריכת נגה טננבאום, בשם "כולנו לילדים" שפנה לקהל ילדים צעיר יותר. קובי ניב היה העורך במשך 4 חודשים בלבד עד סוף דצמבר 1991 ועזב כתוצאה ממכירת כתב העת[5]. העיתון נמכר לחברת צ.צ. הפקות שהוציא לאור את העיתון המתחרה פילון[6], תמורת 70 אלף שקלים ונטילת חובות העיתון[7].

אורן ציבלין ערך את השבועון מ-7 בינואר 1992 עד גיליון 606 ב-31 בדצמבר 1996[8]. סגני העורך בתקופתו של ציבלין היו אורי גרוס (עורך המדור "קול" הפופולרי) ומיכל בן דוד, בעיצובה הגרפי של עמית ילין. בתקופתו עבר השבועון טרנספורמציה מוחלטת למגזין דמוי "מעריב לנוער". בד בבד, בתקופתו החלה כוכבת ילדים הפופולרית מיכל ינאי, שהופיעה לראשונה על השער של כולנו כבר ב-4 ביוני 1991, להופיע בתדירות גבוהה יחסית על עטיפות העיתון, כאשר תמונתה המוגדלת אף הופיעה על חזית גיליון יום השואה של שנת 1995 לצד תמונה מוקטנת של אנה פרנק (זאת כדי לאייר כתבה שלה על ביקור במוזיאון אנה פרנק עבור ערוץ הילדים). ב-1994 הצטרפה ינאי למערכת "כולנו".

גלית שרף הייתה העורכת מ-7 בינואר 1997 (גיליון 607) עד אוקטובר 1999 וגיליון מספר 750. סגנים בתקופתה היו עופרה קיין, אריק שגב, דורון פרידמן ונמרוד גנצרסקי, שהיה גם העורך האחרון של "כולנו" בין גליונות 751–792. המו"ל של השבועון היה אז "כ.פ. עיתונות בתקשורת".

משנת 1992 ועד שנת 2000 כולל, נוהל העיתון (כמו גם העיתונים פילון וזומביט) על ידי אורלי עטיה רוזנבוך.

תחת עריכתו של נמרוד גנצרסקי, שונתה המגמה וחזרה לימי הערכים והחינוך. השבועון החל לפרסם בעיקר כתבות ומדורים בנושאי חינוך, קהילה, ידע כללי ואף גיליונות נושא על מדינות ותרבויות שונות, בעלי חיים ועוד.

השבועון נסגר עקב קשיים כלכליים ב-25 ביולי 2000 (גיליון מספר 792).

מבנה ותוכן עריכה

בעיתון הופיעו כתבות בענייני נוער, בידור וחינוך, וכמו כן היו בו מדורים קבועים, בהם:

הכתבות בעיתון נעו בין כתבות על סרטים, מוזיקה ובידור לכתבות העוסקות גם בנושאי מדע, היסטוריה ותרבות. למשל בגיליון 618 מ-25 במרץ 1997 הופיעו כתבות על סרטי מלחמת הכוכבים, הכדורגלן אייל ברקוביץ', סיפור אימה מאת איטו אבירם, כתבה של צביה בן-שלום על האבירים בימי הביניים, כתבה של טל ברטוב על שבט המסאים בקניה ומדור חדשות קצר הסוקר את אירועי השבוע. במשך תקופה מסוימת התפרסם בעיתון טור של מיכל ינאי.

בעיתון כתבו גם עיתונאים צעירים (ע"צ), ובהם סיון רהב, ליטל שמש, עומר ברק וסתיו שפיר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה