כפר מנדי

כפר מנדי היה יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון, במקום שבו שוכן כיום כפר מנדא.

היסטוריה עריכה

כפר מנדי נזכר בספרות התלמודית ובמדרשי ארץ ישראל. ידוע על אמורא בשם רבי יששכר מכפר מנדי שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל ולמד תורה בציפורי, ששימשה מרכז כלכלי ותרבותי לכל האזור.^[1] אמורא נוסף שחי כנראה בכפר מנדי הוא רבי יוסי מנדאה שנזכר בגרסאות מסוימות כרבי יוסי מדאה.^[2]^[3] ובתוספתא יש אזכור של איש מכפר ״מנדון״ שנפצע ונהפך לפצוע דכא, בעל את אשתו, ואח״כ מת, ואח״כ עיין רבי יוחנן בן נורי אם אשתו נפסלה מלאכול בתרומה (כי הנבעלת לפצוע דכא נפסלה מלאכול קדשים)^[4]

במאה ה-11 עדיין התגוררו יהודים בכפר מנדי, וזאת על פי שטר שנמצא בגניזה הקהירית בו מוזכר יהודי בן הכפר שנסע למצרים בשליחות בית הדין ברמלה: "ועתה יש הנה ברמל[ה] איש צנוע והולך ב[תו]ם אברהם בן דוד אל-כפר מנ[די]".^[5]

בכפר מנדי זוהו כמה קברי צדיקים.^[6]^[5] החוקר צבי אילן מעלה את ההשערה שייתכן שקיומו של היישוב יהודי במאה ה-11 הביא להתפתחות מסורת הקברים. תלמידו של הרמב"ן כותב במאה ה-13: "כפר מנדי שם צדיק אחד, אומרים כי הוא עקיבא בן מהללאל".^[7] מסורות מאוחרות יותר מהמאה ה-16 ציינו בתחומי הכפר את קבריהם של רבי יששכר מכפר מנדי לצד קבריהם של עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל.^[8] על פי ספר הישר נקברו שמעון ולוי במנדא: "ואת שמעון ולוי קברו בעיר מנדא".^[9] מסורות ערביות ייחסו את קבריהם של נפתלי ואשר למנדי, וכן את קברה של צפורה אשת משה. זיהוי זה ייתכן שבא בעקבות השוואת השם מנדא עם מדין. רבי אשתורי הפרחי כותב בספרו "כפתור ופרח": "וכן טועים הישמעאלים במקום אחד הסמוך לצפורי ששמו כפר מנדי והם אומרים שהוא מדין".^[10] כיום אותר מקום קבורת האמורא רבי יששכר דכפר מנדי במקום, על ידי ועד אהלי צדיקים,^[11] אך קברו של רבן שמעון בן גמליאל לא נמצא.^[12]

קברי צדיקים בכפר עריכה

עקביא בן מהללאל (זיהוי מהמאה ה-13)
רבן שמעון בן גמליאל (זיהוי מסוף המאה ה-13)
שמעון בן יעקב (זיהוי מהמאה ה-14)
לוי בן יעקב (זיהוי מהמאה ה-14)
יששכר דכפר מנדי (זיהוי מהמאה ה-16)
רבי יהושע (זיהוי מהמאה ה-17^[13])

קישורים חיצוניים עריכה

פנחס נאמן, כְּפַר מַנְדִּי, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית - ב, תל אביב: יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תשל"ב, עמ' 46, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים עריכה

^ הרב אהרן הימן, "יששכר דכפר מנדי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 840, באתר היברובוקס
^ הרב אהרן הימן, "ר' יוסי מדאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 741, באתר היברובוקס
^ שמואל ספראי, בימי הבית השני ובימי המשנה, 1994, עמ' 204.
^ תוספתא יבמות י ג. ובכך יש משמעות שאיש הנפצע היה כהן
^ ¹ ² יצחק בן-צבי, שאר ישוב, 1965, עמ' 123.
^ צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 312.
^ אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, עמ' 93, באתר היברובוקס
^ יחוס הצדיקים, צילום מהדורת מנטובה שכ"א (1561), עמ' עו, באתר היברובוקס
^ ספר הישר, ירושלים תשמ"ז, עמ' קלח, באתר היברובוקס
^ כפתור ופרח, פרק האחד עשר.
^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל א'
^ קבר עקביה בן מהללאל הוא כנראה טעות, על פי "שער הגלגולים"
^ ההשערה היא כי מדובר בטעות סופר והכוונה לרבי יששכר

[1] הרב אהרן הימן, "יששכר דכפר מנדי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 840, באתר היברובוקס

[2] הרב אהרן הימן, "ר' יוסי מדאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 741, באתר היברובוקס

[3] שמואל ספראי, בימי הבית השני ובימי המשנה, 1994, עמ' 204.

[4] תוספתא יבמות י ג. ובכך יש משמעות שאיש הנפצע היה כהן

[שאר_ישוב-5] ¹ ² יצחק בן-צבי, שאר ישוב, 1965, עמ' 123.

[6] צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 312.

[7] אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, עמ' 93, באתר היברובוקס

[8] יחוס הצדיקים, צילום מהדורת מנטובה שכ"א (1561), עמ' עו, באתר היברובוקס

[9] ספר הישר, ירושלים תשמ"ז, עמ' קלח, באתר היברובוקס

[10] כפתור ופרח, פרק האחד עשר.

[11] מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל א'

[12] קבר עקביה בן מהללאל הוא כנראה טעות, על פי "שער הגלגולים"

[13] ההשערה היא כי מדובר בטעות סופר והכוונה לרבי יששכר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]