ספר הישר (אגדה)
סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו. הספר סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל מתקופת האבות ועד תקופת השופטים. רוב הפרקים בספר מקבילים לפרשיות ספר בראשית, ופרקים נוספים עוסקים בתקופות המקבילות לספרים שמות, במדבר, דברים, יהושע ושופטים.
הספר כתוב בלשון מקראית ובסגנון עממי. מבחינת הסוגה משתייך הספר לסוגה המכונה מקרא משוכתב, שכן הוא משכתב מחדש את סיפורי המקרא בהרחבות, בקיצורים. מקורות לספר זה שימשו אגדות התלמוד, המדרשים מספר יוסיפון וסיפורי עם ערביים. חשיבותו של חיבור זה בחומר שצוטט בו ולא נשתמר במקום אחר.
מגרסאות "ספר הישר"עריכה
הספר נדפס ככל הנראה לראשונה בנאפולי, ובמהדורה שנייה בוונציה בשנת שפ"ה (1625) על ידי ר' יוסף הקטן. ר' יוסף כותב שהוא מדפיס את הספר לראשונה על פי כתב יד שנשלח אליו מידי משה חסן שקבלו מאביו רבי שמואל הקטן מהעיר פאס, מהעתקת רבי יעקב בן עטייה, אולם באותה המהדורה מובאת הקדמת המדפיסים מנאפולי המספרים שהדפיסו את הספר ע"פ כמה כתבי יד, ועל כן שאלת הדפסתו של הספר העסיקה את החוקרים.[1] מאז הודפס הספר בעשרות מהדורות על בסיס מהדורת ונציה, ואף תורגם ללאדינו ולאנגלית.
ספר הישר הוונציאני הוסיף להיות מודפס בבתי הדפוס של פולין לכל אורך המאה ה־19[2] וראשית המאה ה־20[3] הספר זוהה עם היהדות הרבנית ולא עם הזרם הלאומי החילוני.[4]
ב-1923 הוציא אליעזר גולדשמיט מהדורה מוגהת של הספר. בשנת תשמ"ו ההדיר יוסף דן את הספר מחדש וצירף לו מבוא.
עיבוד נוסף של הספר, נערך בשנת 1923 על ידי אהרן ליבושיצקי אשר יועד לבני הנעורים (שם מלא: "ספר הישר והוא ילקוט סיפורי התורה ואגדותיה מעובד לבני הנעורים ולעם", הוצאת ברקאי, ורשה, 1923.[5]
אמינות והתייחסות לספרעריכה
מובא בספר שם הגדולים שאחרי החורבן מצאו זקן אחד מתחבא ואצלו ספרים וזה הוא אחד מהם, ויש שפקפקו על כך, אבל ראיה לדבריו מהעובדה שספר הילקוט הביא אותו וכן רבינו בחיי הביא אותו בפירושו על פרשת וישלח. אמנם הרמב"ן הסתפק לגבי אמינות הספר וכתב בהתייחסות לספר "ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב".
בפתח הספר נדפסה הקדמה, שבה מתוארת קדמוניותו של הספר וכיצד התגלגל לידי המדפיסים בנאפולי. הקדמה זו ספגה ביקורת קשה מצדו של רבי יהודה אריה ממודינה המעיד כי למרות שהסיר מהספר "הזיות וכתובים" מתוך הספר המזהים את הספר עם ספר הישר המקראי, עדיין היו בזמנו אנשים שסברו כי הספר נמצא אחר החורבן, וכל זה משום שאין השגחה על המדפיסים הכותבים ככל העולה על רוחם.[6]
יוסף דן, במהדורתו משנת 2005, סבור שחיבור זה נוצר באיטליה בתקופת הרנסאנס.[7]
עמנואל בן גריון מגדיר את "ספר הישר" כחיבור המאחד את הסגנון המקראי עם הסגנון המדרשי.[8][9]
שם הספרעריכה
במשך ההיסטוריה ספרים שונים קוראים לספר הישר בכינויים שונים:
- הרמב"ן קורא לו בשם "מלחמות בני יעקב".
- בדברי ההקדמה לספר נקרא בשם "תולדות אדם".
- יש שקראו לו "דברי הימים הארוך"
קישורים חיצונייםעריכה
- ספר הישר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ספר הישר, ויניציאה שפה 1625, באתר HebrewBooks
- ספר הישר, ירושלים תשמז 1987, באתר HebrewBooks
- ספר הישר מהדורת יוסף דן, הוצ' מוסד ביאליק
- החיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך "ספר הישר" (עמ' 68).
- ספר הישר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ספר הישר: פרשת בראשית, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים- ורד טוהר, 'ספר הישר' בעיבודו של אהרן לובושיצקי: חיבור עברי קדום ש'עלה' לארץ ישראל, עיונים: כתב עת לחקר ישראל 29, 2018, הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 210 - 231
הערות שולייםעריכה
- ^ ראו: אברהם רוזנטל, סיני כרך עט, "חידת הדפסתו של ספר הישר", מוסד הרב קוק, ה'תשל"ו.
- ^ מהדורת תקס"א, 1801 נדפסה בלבוב בדפוס יהודית ראזאניש על פי מהדורות הדפוס של ונציה, ובעקבותיה עוד כ־ 30 מהדורות דפוס לאורך כל המאה ה־ 19
- ^ מהדורת תר"ע, שנת 1910 נדפסה בדפוס נחמה הערשנהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססע ר בלובלין ומהדורות נוספות עד 1930
- ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמוד 229
- ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמודים 231-210
- ^ ארי נוהם, עמודים עג - עד, ירושלים, תרפ"ט.
- ^ יוסף דן, ספר הישר מהדורת יוסף דן, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 32
- ^ עמנואל בן גריון, ממקור ישראל, הוצאת דביר, תל אביב תשכ"ו
- ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמוד 213
