כפר מצר
כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר; בערבית: كفر مصر) הוא יישוב ערבי במזרח עמק יזרעאל, הנמצא כ-13 ק"מ צפון-מזרחית לעפולה ומרחק דומה דרום-מזרחית לנצרת. היישוב שייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה הוא מהווה את היישוב הצפוני, המזרחי והמאוכלס ביותר, ומתגוררים בו כ-2,800 תושבים (נכון לשנת 2022).
 כפר מצר, 2017
| |
| שם בערבית | كفر مصر |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | בוסתאן אל-מרג' |
| גובה ממוצע[1] | 111 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| מוצא המייסדים | מצרים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2025 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,790 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 2,789 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.2% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   כפר מצר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
הכפר מופיע במפה ששרטט הקולונל פייר ז'אקוטן בשנת 1799 בזמן כיבוש ארץ ישראל בידי נפוליון. במפה מופיע הכפר תחת השם מובהל. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פחה במאה ה-19, התיישבו בכפר פלחים ממוצא מצרי מה שהוביל לשינוי שמו של הכפר לשמו הנוכחי שמשמעותו היא "כפר מצרי"[3]. בתקופת המנדט הבריטי ככל הנראה כבר לא הייתה בו אף לא משפחת אחת ממוצא מצרי וכל התושבים השתייכו לחמולת זועביה הפזורה בכפרי הגליל התחתון ובעיר נצרת.[4]
עד שנת 1948 היה היישוב בתחומי נפת ביסאן. על פי תוכנית החלוקה מ-1947 נועד להיות בתחום המדינה היהודית. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.[5] לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ורוב בני החמולה נשארו בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל.
בתחומי הכפר נמצאים שרידי יישוב עתיק. ב-1986 נחשף בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ובו רצפת פסיפס וכתובות עבריות, המעידים על קהילה יהודית שחייתה במקום.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ירדנה אלכסנדר, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
- דני שיאון, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
- שרה לוטן-הסנר, "טס ברונזה מעוטר מכפר מצר", עתיקות 68, 2011, עמ' 227–241 (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אריה ביתן, ראשון - היישוב הערבי, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1982
- ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, יד בן צבי, 1982, עמ' 53.
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
- ^ זאב וילנאי, תולדות הערבים והמוסלמים בארץ־ישראל, 1932, עמ' 269. יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עם עובד, 1947, עמ' 106. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.