לואיס איסלאס
לואיס אלברטו איסלאס ראניירי (בספרדית: Luis Alberto Islas Ranieri; נולד ב-22 בדצמבר 1965 בבואנוס איירס) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
22 בדצמבר 1965 (בן 58) בואנוס איירס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | לואיס אלברטו איסלאס ראניירי | |||
| גובה | 1.92 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
איסלאס מזוהה יותר מכל עם קבוצת אינדפנדיינטה, ובנוסף לה שיחק במהלך הקריירה בקבוצות נוספות בארגנטינה, במקסיקו ובספרד. הוא ייצג את נבחרת ארגנטינה ב-30 משחקים, ונכלל בסגל הנבחרת שזכתה בגביע העולם במונדיאל 1986.
קריירת משחק
עריכהאיסלאס, שזכה לכינוי "אל לוקו" (בספרדית: "El Loco", המשוגע), החל את קריירת המשחק בקבוצת צ'קריטה ג'וניורס מליגת המשנה הארגנטינאית בשנת 1982, ושנה אחר כך עבר לשחק באסטודיאנטס לה פלאטה. כבר בשנתו הראשונה בקבוצה שימש כשוער ראשון, לסירוגין עם קרלוס ברטרו, בזכייתה של אסטודיאנטס באליפות הנסיונל של 1983.
לאחר שלוש שנים מוצלחות במדי אסטודיאנטס, עבר איסלאס לקדנציה ראשונה באינדפנדיינטה. כעבור שנתיים, בהן הפגין יכולת משכנעת בנוסף על גובהו וחוסנו הפיזי, חתם איסלאס לשנתיים באתלטיקו מדריד. בעונה הראשונה שלו בקבוצה, עונת 1988/1989, שימש כמחליף לשוער אבל רסינו, ולא זכה לרשום הופעות ליגה, מה שהוביל להשאלתו ל-CD לוגרונייס בעונת 1989/1990. במדי CD לוגרונייס שיחק איסלאס באופן קבוע והחמיץ שלושה משחקי ליגה בלבד, בדרך לעונה הטובה בהיסטוריה של הקבוצה שהסתיימה במקום השביעי בליגה הספרדית.
בסיום העונה חזר איסלאס לקדנציה שנייה באינדפנדיינטה. קדנציה זו נמשכה כארבע שנים, במהלכן זכה איסלאס בתואר כדורגלן השנה בארגנטינה בשנת 1992, והגיעה לשיאה בשנת 1994, עם זכייה באליפות הקלאוסורה, בסופרקופה סודאמריקנה לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול בוקה ג'וניורס, ובגביע רקופה סודאמריקנה לאחר ניצחון על ולס סארספילד, שם שמר על רשת נקייה בדרך לניצחון 1-0.
לאחר שעזב את אינדפנדיינטה, החל איסלאס לעבור באופן תדיר בין קבוצות שונות. הוא רשם קדנציות קצרות בניואל'ס אולד בויס ובפלטנסה לפני שעבר לראשונה בקריירה לליגת העל המקסיקנית, כשחתם בשנת 1996 במדי דפורטיבו טולוקה. לאחר שנה וחצי בהן שימש כשוער ראשון בקבוצה, חזר איסלאס לארגנטינה, כשחתם במדי הוראקן. הוא חזר לליגת המשנה הארגנטינאית לראשונה מאז 1982, כשחתם במדי טיגרה, אך גם אותה עזב לאחר כשנה, כשחזר לליגה הבכירה במקסיקו במדי לאון. איסלאס חתם בקבוצה השמינית שלו בארגנטינה, טאז'רס, לפני שחזר לקדנציה שלישית ואחרונה באינדפנדיינטה, במדיה פרש בשנת 2003 בגיל 38.
לאחר פרישתו רשם איסלאס קריירת אימון קצרה, כמאמנה של קלוב אלמגרו הארגנטינאית ב-2006, ושל קלוב אאורורה מבוליביה שנה אחר כך.
נבחרת ארגנטינה
עריכהאיסלאס הצטיין בזירה הבין-לאומית כבר בגיל צעיר, כשנבחר לשוער המצטיין בטורניר גביע העולם עד גיל 20 שנערך במקסיקו בשנת 1983. הוא ספג רק שני שערים בשישה משחקים, וסייע לנבחרת ארגנטינה הצעירה להעפיל למשחק הגמר, שם נוצחה 1-0 על ידי ברזיל.
שנה לאחר הטורניר, ב-1984, החל איסלאס את הקריירה הבין-לאומית במדי נבחרת ארגנטינה, תחת המאמן קרלוס בילארדו. הוא היה השוער המחליף לנרי פומפידו במונדיאל 1986, בו זכתה ארגנטינה בגביע העולם. איסלאס לא שותף באף דקת משחק במהלך הטורניר.
איסלאס היה השוער הראשון של ארגנטינה בכל ארבעת משחקיה בקופה אמריקה 1987, בו סיימה ארגנטינה במקום הרביעי, לאחר הפסדים לאורוגוואי בחצי הגמר ולקולומביה במשחק על המקום השלישי. שנתיים אחר כך, בטורניר קופה אמריקה 1989, נערכה רוטציה בין איסלאס לפומפידו בעמדת השוער. איסלאס פתח בשני משחקיה הראשונים של ארגנטינה בטורניר, מול צ'ילה ואקוודור, ושמר על רשת נקייה בשניהם. אמנם, בשני המשחקים הבאים בבית המוקדם, ובכל שלושת המשחקים בבית הגמר, פתח פופמידו בהרכב, וארגנטינה סיימה במקום השלישי.
איסלאס קיבל בחוסר שביעות רצון את מעמדו בנבחרת. כשבילארדו החליט כי פומפידו יהיה השוער הראשון בטורניר מונדיאל 1990, פרש איסלאס בזעם מהנבחרת ולא הצטרף לסגל לקראת הטורניר. בכך החמיץ איסלאס הזדמנות להיות השוער המוביל לאורך רוב הטורניר, לאחר שפומפידו נפצע באופן קשה כבר במשחק השני של ארגנטינה בטורניר, ופינה את מקומו לסרחיו גויקוצ'אה, שנותר השוער הראשון עד למשחק הגמר, ואף נבחר לשוער המצטיין בטורניר.
לאחר הטורניר, עם הגעתו של אלפיו באסילה לתפקיד מאמן הנבחרת, חזר איסלאס לסגל, אך שוב כשוער מחליף, בעקבות יכולתו הגבוהה של גויקוצ'אה בטורניר המונדיאל. הוא נכלל בסגל הנבחרת בזכיות בגביע המלך פהד 1992 (שמו הקודם של גביע הקונפדרציות) ובקופה אמריקה 1993, אך בשתיהן שימש כמחליף לגויקוצ'אה ולא שיחק כלל.
מספר הופעות לא משכנעות של גויקוצ'אה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, בנוסף על יכולתו הגבוהה של איסלאס במדי אינדפנדיינטה, הפכו את איסלאס לשוער הראשון של ארגנטינה בטורניר מונדיאל 1994 בארצות הברית, אך הוא הפגין יכולת פושרת וספג שישה שערים בארבעת משחקיה של ארגנטינה בטורניר, כולל שלישייה מרומניה בהפסד 3-2 בשמינית הגמר.
בעשר שנות קריירה בין-לאומית, רשם איסלאס 30 הופעות במדי ארגנטינה.
תארים
עריכה- אליפות ארגנטינה: 1983 (נסיונל)
- אליפות ארגנטינה: 1994 (קלאוסורה)
- סופרקופה סודאמריקנה: 1994
- גביע רקופה סודאמריקנה: 1995
- גביע העולם: 1986
- קופה אמריקה: 1993 (מקום ראשון), 1989 (מקום שלישי)
- גביע הקונפדרציות: 1992
- תארים אישיים
סטטיסטיקות
עריכהנבחרת לאומית
עריכה| נבחרת ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1984 | 3 | 0 |
| 1985 | 2 | 0 |
| 1986 | 1 | 0 |
| 1987 | 5 | 0 |
| 1988 | 4 | 0 |
| 1989 | 4 | 0 |
| 1990 | 0 | 0 |
| 1991 | 0 | 0 |
| 1992 | 3 | 0 |
| 1993 | 1 | 0 |
| 1994 | 7 | 0 |
| סה"כ | 30 | 0 |
קישורים חיצוניים
עריכה
- לואיס איסלאס, באתר Transfermarkt
- לואיס איסלאס, באתר BDFutbol
- לואיס איסלאס, באתר National Football Teams
- לואיס איסלאס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1987 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 אלפארו • 2 בטיסטה • 3 קאניג'ה • 4 דרטיסיה • 5 בראון • 6 דיאס • 7 פונס • 8 אקוסטה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 פרקודאני • 12 סיביסקי • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 גויקוצ'אה • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 תיילר • 22 בארטרו • מאמן: בילארדו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1989 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 פומפידו • 2 בטיסטה • 3 אלפארו מורנו • 4 באלבו • 5 בראון • 6 בסואלדו • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 קלדרון • 12 קלאוסן • 13 דיאס • 14 אנריקה • 15 ג'וסטי • 16 מונסון • 17 רוג'רי • 18 איסלאס • 19 סנסיני • 20 טרוגליו • 21 גורוסיטו • 22 פלסיוני • מאמן: בילארדו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1993 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אלטמירנו • 4 פ. בסואלדו • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 מדינה בז'ו • 8 פרנקו (ח. בסואלדו) • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 גורוסיטו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 קרביוטו • 15 בורלי • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 אקוסטה • 19 סאמורה • 20 רודריגס • 21 סקופוני • 22 מאנקוסו • מאמן: באסילה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 צ'אמוט • 4 סנסיני • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 בסואלדו • 9 בטיסטוטה • 10 מראדונה • 11 מדינה בז'ו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 סימאונה • 15 בורלי • 16 דיאס • 17 אורטגה • 18 פרס • 19 באלבו • 20 רודריגס • 21 מאנקוסו • 22 סקופוני • מאמן: באסילה |
| |