לימודי גבריות
לימודי גבריות (באנגלית: Men's studies) הוא תחום ידע אקדמי בין תחומי החוקר סוגיות העוסקות בגברים, גבריות, פמיניזם ומגדר בתוך ההקשר הרחב של חברה, תרבות ופוליטיקה.
רקע
עריכהלימודי גבריות הוא שדה מחקר אשר התפתח בשנות השבעים כתוצאה מההתעוררות של התנועה לשחרור הגבר ומאז הוא נלמד במוסדות אקדמיים רבים. עד בואו של הגל השני של הפמיניזם הגברים נתפשו בחברה כמגדר הומוגני, אשר זהותו מולדת ואחידה. אולם מאז, ארגונים פמיניסטיים ותנועות למען הומוסקסואלים הציעו צורות חדשות של מיניות וזהויות רבות של גברים ובאופן זה חשפו את הגברויות השונות לשיח פוליטי נוקב.[1] ריווין קונל בספרה "גברויות" שיצא לאור בשנת 1995 אתגרה את השיח על גברים והטביעה את העיקרון של גברויות רבות ושונות, המתקשרות בעמדות כוח נבדלות.[2] בשנת 1991 הוקם האיגוד האמריקאי ללימודי גבריות AMSA -The American Men's Studies Association אשר נותן חסות ללימודי הגבריות. האיגוד מארגן אחת לשנה את הכנס העולמי בתחום גבריות וגברים, שמטרתו לחשוף מחקרים מדעיים עדכניים ולייצר הזדמנות לשיח פעיל ומעמיק בנושאים המשיקים למגדר וגבריות. ההרצאות בכנס עוסקות בדרך כלל בדיון התאורטי על יחסי כוח, פטריארכיה והיררכיה. כמו גם, במחקרים על גברים בספרות, בהיסטוריה ובפיתוח תאוריות על החוויות של גברים הומוסקסואלים.[3]
תוכניות לימוד
עריכהלימודי גבריות משולבים בדרך כלל בתוכניות ללימודי נשים או מגדר וקיים קשר חזק בין תוכני הלימוד של גבריות לפמיניזם. יחד עם זאת, התאוריות הפמיניסטיות מציעות פרספקטיבות שונות על גברים ולכן ההדגשים משתנים עם השנים. התוכניות ללימודי גבריות, אשר נקטו בשנות ה-80 של המאה ה-20 בגישה פרו- פמיניסטית קפדנית, הפכו למגוונות יותר עם השנים, והן מייצגות זרמים רבים של תנועת הגברים וגברויות שונות .[3] מרבית הקורסים עוסקים בהרחבה בנושאים של זכויות גברים, תאוריות פמיניסטיות, תאוריות קוויריות, גבריות ודת, מטריארכיה ופטריארכיה. ובאופן כללי, מנתחים את ההבניה החברתית, ההיסטורית והתרבותית של גברים ומנסים לבדוק האם לגברים מוענקות זכויות יתר וכיצד העידן הפוסט מודרני משפיע על מעמדו ותפקידו של הגבר. החל משנות ה-2000 ישנו דגש חזק על הוראה ומחקר של ההסדרים המגדריים בשוק העבודה, טיפול בילדים ותפקיד הגבר כמפרנס, בניסיון לחזק את המקום המרכזי של הגברים כאבות לילדים על מנת להביא לשינוי במאזן הכוחות בין המינים.[4] בין כתבי העת המחקריים המובילים בתחום ניתן למצוא את: The Journal of Men's Studies, Men and Masculinities ו-Psychology of Men & Masculinity.
ביקורת
עריכהבקרב אנשי אקדמיה מתנהל פולמוס ער סביב פיתוח תוכניות ללימודי גברים בנפרד מלימודי מגדר. מצד אחד, יש הטוענים כי לימודי גבריות פועלים כנגד הקול הפמיניסטי והרעיון של העצמה נשית, ומנגד, ישנם אלו המכירים בתרומה החשובה של הפמיניזם לנשים ומבקשים הזדמנות דומה גם לגברים. עבורם, התוכניות ללימודי גברים מאפשרות שיח אקדמי פתוח ופרודוקטיבי עם חוקרות פמיניסטיות בעניין ההבנייה הנורמטיבית וההתנהגותית של נשים וגברים בחברה.[5] אלו הסבורים כי לימודי גבריות כדיסציפלינת מחקר נפרדת אינם רלוונטיים, נשענים על הטענה שכל המחקר האקדמי במהלך ההיסטוריה נעשה על גברים וכאשר הוא מוצג דרך העדשה של מגדר, האוניברסיטאות מסתכנות בהחמצת אחת המטרות הבסיסיות שלהן והיא לאתגר את הסטודנטים לרעיונות אחרים.[6] ד"ר דני קפלן, מרצה לסוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן רואה בחשיבות של נקודת המוצא המשותפת ללימודי מגדר וחקר גבריות דווקא משום "שקטגוריות פוליטיות כלליות בחברה נוצרו בצלם הגבר".[7] ובנוסף לזאת, התנהגות גברים בדומה לנשים היא תוצר תרבותי חברתי, וגם לגברים דבק דימוי סטריאוטיפי שאינו תואם את המציאות.
Male Studies הוא שדה מחקר נוסף הנוקט עמדה ביקורתית כלפי לימודי הגבריות המבוססים על תאוריות פמיניסטיות. זרם רעיוני זה התגבש כתגובת נגד לתוכניות הלימוד המניחות כי זהות מגדרית היא תוצר תרבותי חברתי, ומתוך חשש להתחזקות התופעה של שנאת גברים בארצות הברית. החוקרים בתחום זה מניחים שקיים שוני ביולוגי מהותי בין גברים ונשים, והוא זה שמשפיע על ההתנהגות של שני המינים, כמו כן, הם מוחים על התופעה של גברים המתביישים בתכונות המגדירות את גבריותם. הטון הלוחמני בו הם נוקטים בא לידי ביטוי בתוכניות לימוד המתמקדות בדיני משפחה, גירושים וזכויות גברים.[8]
על הנחיצות של לימודי גבריות בכלל, כתחום מחקר אקדמי, כתב ד"ר וורן פארל (Warren Farrell) כי לימודי גבריות מסייעים לשני המינים בהבנת הבעיות המורכבות של הגברים כמגדר, כתוצאה מתפישות חברתיות ואמונות שגויות שדרשו מהם להוכיח יכולות כוחניות ולא מוסריות לאורך ההיסטוריה. ללא מחקרים על גברים מנקודת מבט גברית, לימודי מגדר ונשים אינם מציגים תמונה שלמה של התחום והלימודים מחטיאים את המטרה.[9]
בישראל
עריכהבמוסדות האקדמיים בישראל קיים היצע מגוון של קורסים ללימודי גבריות בפקולטה למדעי החברה ולמדעי הרוח בדגש על הגבריות הישראלית. בשנת 2009, אוניברסיטת בר-אילן פתחה מגמה ייחודית לתואר שני ושלישי של לימודי גבריות במסגרת לימודי מגדר. לפי התיאור המוצג באתר האוניברסיטה, המגמה מאפשרת: "להתחקות אחר קבוצות שונות של גברים, לבחון את מוקדי הכוח הגבריים בחברה ולנתח את מרחב האפשרויות, כמו גם את המגבלות לשינוי חברתי ומגדרי. הסוגיות המרכזיות הנלמדות הן: התמודדות גברים עם אתגרי המשפחה והעבודה בחברה המודרנית, קוים לדמותו של "הגבר החדש" בחיי היום-יום ובתקשורת, חינוך וחיברות לגבריות: דילמות בהעצמת בנים, גברים כמחנכים, גבריות ורגשות: הרעות הגברית, הומור ואלימות, מיניות וזהויות מיניות, גבריות בארגונים: בעולם העסקים, בפוליטיקה, בצבא ובארגונים "נשיים", דילמות של גבריות במסורת ובדת וגבריות בקבוצות מיעוט".[10]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Ashe, F. (2007). The new politics of masculinity: men, power and resistance. Routledge.
- ^ קונל ריווין (2009), גברויות, הוצאת פרדס, חיפה
- ^ 1 2 Doyle, J., & Femiano, S. (1999). The early history of the American Men’s Studies and the evolution of men’s studies Association. American Men’s Studies Association
- ^ Bjørnholt, M. (2014). "Changing men, changing times; fathers and sons from an experimental gender equality study" . The Sociological Review 62 (2): 295–315.
- ^ Flood, M., Gardiner, J. K., Pease, B., & Pringle, K. (Eds.). (2007). International encyclopedia of men and masculinities. Routledge.
- ^ Nelson Carrie, Men’s Studies: An Important Addition to Academia , Gender across borders, September 16, 2010
- ^ דני קפלן לימודי גבריות: קריאה לסדר יום חדש למחקר חברתי, מגדר וחברה בישראל-הבלוג של קהיליית מגדר, 12.12.2009
- ^ Jennifer Epstein, Male Studies vs. Men's Studies'', Inside Higher Ed, April 8, 2010
- ^ Warren Farrell, Do we need men’s studies…History is men’s studies, right?'', A Voice for men, January 8, 2015
- ^ המגמה ללימודי גבריות, אוניברסיטת בר-אילן