מאיה בואנוס

יוצרת, שחקנית, מחזאית ובמאית ישראלית

מאיה בואנוס (נולדה ב־22 בדצמבר 1987) היא יוצרת, שחקנית, מחזאית, במאית ועיתונאית ישראלית[1][2].

מאיה בואנוס
Maya B.jpg
לידה 22 בדצמבר 1987 (בת 34)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים

האוניברסיטה העברית בירושלים

אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2020)
https://www.mayabuenos.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בואנוס היא דור עשירי למשפחה ספרדית ירושלמית. היא נולדה בבית החולים הדסה הר הצופים לאלי בואנוס, מפיק סרטים ופרסומות, ולרונית בואנוס, מפיקה ברשת ב' של קול ישראל.

בואנוס גדלה והתחנכה בהרצליה. בוגרת תיכון אלון ברמת השרון במגמת תיאטרון.

בשנת 2006 התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית חינוך בחיל הים, תחילה ביחידת השליטה הימית, ולאחר מכן על תקן קצינת חינוך בבסיס חיפה.

בין השנים 2010-2008 למדה משחק וקולנוע בסנטה מוניקה (Santa Monica College) שבלוס אנג'לס בעודה עובדת בקונסוליה הישראלית. בשנת 2014 סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית, בחוג ללימודי תיאטרון והיסטוריה.

בין השנים 2014-2013, למדה משחק בבית ספר לאומנויות הבימה - בית צבי, במסגרתו ביימה את המונולוג המפורסם של המלט.

בין השנים 2018-2015, ניהלה את עמותת רננה רז למחול ויצירה רב תחומית, ובה בעת יצרה וביימה בשנת 2015, את ההצגה "מים בקשו רחמים עליי", אשר הוצגה בפסטיבל "סמולבמה" (בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב). לימים עלתה היצירה בעיבוד מחודש שנקרא "דין סוטה" בתיאטרון הבימה ובפסטיבל 360 מעלות בירושלים.[3] בשנת 2016, ייסדה בואנוס את האנסמבל "Buenos אנסמבל" לשחקנים ומוזיקאים, עמם היא עובדת עד היום.

בשנת 2017 הצטרפה בואנוס לקבוצת התיאטרון "תיאטרון חולות", המשלבת בין ישראלים למבקשי מקלט. קבוצת התיאטרון, בניהולו של ד"ר חן אלון, מבוססת על עקרונות תיאטרון המדוכאים של אוגוסטו בואל ומביאה לבמה את סיפורם של מבקשי המקלט.[4]

בקיץ 2017 השתתפה בסמינר הבמאים Directors Lab בשיקגו, ובשנת 2018 סיימה בהצטיינות תואר שני (M.F.A) במסלול שחקן יוצר, בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כחלק מעבודת הגמר יצרה בואנוס את היצירה "סינדרום E - קונצרט בשלוש מערכות", אשר עוסקת במשפט אייכמן.[5] בשנת 2018 לקחה חלק בפרויקט המסעות של פסטיבל מקודשת והעלתה את היצירה הדוקומנטרית "המקום ינחם אתכם"[6] בעקבות פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, במסגרת פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר וזכתה איתה בפרס המוזיקה.

בשנת 2018 נבחרה בואנוס על ידי ידיעות אחרונות לאחת מ־35 הנשים ששינו את ירושלים בשנה זו.[7]

בנובמבר 2019 יצרה בואנוס את המופע "בלילה ההוא"[8] עבור תערוכת "לונדון בירושלים" שבמוזיאון מגדל דוד. עוד באותה שנה, העלתה את "בעקבות אחת", מופע מודרך בין סיפורי ירושלים בבית אבי חי, את היצירה "דבר אליי" ואת היצירה ״חוף מבטחים״[9] קונצ׳רטו לפליט ותזמורת, בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה.

עם פרוץ הקורונה, זכתה בואנוס  בפרס רוזנבלום לשנת 2020 בקטגוריית היוצרים הצעירים המבטיחים.[10] בנימוקי השופטים נכתב כי "עבודתה של בואנוס מצטיינת באסתטיקה של תיאטרון המשלבת אמצעי מבע מגוונים לטקסט, לתנועה, לשירה ולמוזיקה חיה. ועם זאת היא נותרת פוליטית, נוקבת ומעוררת שאלות. בסופו של יום אחת השאלות המרכזיות של התיאטרון של בואנוס חוזר ומעלה לדיון היא מהו תפקידו החברתי ומחויבותו האתית של התיאטרון ושל יוצרי התיאטרון בעת הזאת. תשובתה היא חד משמעית לעמוד באומץ, ביושרה ובלא פשרות מול כוחותיו הפטרוניים והמביסים של המובן מאליו".

בשנת 2020, במהלך הקורונה, יזמה וביימה את הפרויקט הממוחז של הייתי שם בו 12 שחקניות מבצעות 12 עדויות של נשים שחוו אלימות בשיתוף פוליטקלי קוראת ומרכז ענב לתרבות.[11]

בשנת 2021 עיבדה וביימה את היצירה הספרדית "מאצ'ו מן" בפסטיבל ישראל והעלתה כבכורה את יצירתה "אוקטובר" העוסקת בהלם קרב מבעד למלחמת יום כיפור.

בשנת 2020, הצטרפה בואנוס ככתבת לגוף התקשורת הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת. באותה שנה היא יזמה וביימה את הפרויקט הממוחז של הייתי שם[12].

כתיבה עיתונאיתעריכה

בשנת 2020, הצטרפה בואנוס ככתבת לעיתון "מעריב" ולגוף התקשורת הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת. במסגרת תפקידה חקרה וכתבה על נושאים רבים. בהם המקלט הראשון בישראל לנשים נפגעות אלימות, התחקיר על אודות פרשת "משחקי חברה", הנשים בתקשורת, משפט אייכמן, פרשת תאיר ראדה, אירועי הפרהוד, נשים חסרות מעמד, משבר היחסים בין חרדים לחילונים, מרפאת הנשים הנודדת בשטחים, מחאת 2011, מחאת הלומי הקרב, כיצד סוקרה השואה בזמן אמת ועוד.[13][14]

חיים האישייםעריכה

כיום מתגוררת בואנוס בירושלים ובזמנה הפנוי מתנדבת בעמותת "רסיסים", שפועלת ליצירת מרחב שיח עבור הלומי הקרב וקרוביהם.

יצירתהעריכה

בימוי ויצירה (במה)עריכה

שנה שם
2015 מים בקשו רחמים עלי (פסטיבל SMall במה).
2016 האור האחרון הצד האפל של הפסקול“. תוצר מרגש של מפגש בין תיאטרון, מוזיקה ותרומה לקהילה (בית שמואל, ירושלים).
2016 - "דין סוטה“. מופע העוסק באצבע מאשימה של החברה כלפי הקורבנות שלה, בקשר שבין קדושה לתקיפה ובבקשה לשטוף את האשמה ולהעבירה אל האחר (תיאטרון הבימה).
2017 סינדרום E -קונצרט בשלוש מערכות“. המחזמר מציג פרוטוקולים ממשפט אייכמן ומעורר תהלי חשיבתי חדש על הנושא, (מרכז ענב לתרבות)[15].
2018 בלילה ההוא מחזיר את הצופה אל ימי המנדט הבריטי, ומציג את ירושלים כפי שלא הכיר (מוזיאון מגזל דוד)[16]
2018 mind your step פסטיבל המחול בין יפו לאגריפס
2018 המקום ינחם אתכם. מופע המחבר בין פרשת ילדי תימן הנעדרים למנהגי האבלות (פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר)[17]
2018 כמו שני מסמרים שבורים (בית אביחי)
2018 מופעי ״ללכת לעיבוד״. (בית אליאנס)
2019 חוף מבטחים בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה. על במה אחת 18 נגנים מייצרים ספינה רעועה, המבקשת להגיע אל חוף מקלט (מוזיאון מגדל דוד)[18]
2019 בעקבות אחת. מופע מודרך בין סיפורי ירושלים (בית אבי חי)
2020 תופרות (מכללת אמונה)

משחק (במה)עריכה

שנה שם
2015 העלאה במשכורת בתפקיד: דמות 6 (הבימה 4)
2017 סינדרום E -קונצרט בשלוש מערכות“. תפקיד: מדריכה (מרכז ענב לתרבות)
2017 נוכחי. ״תיאטרון מחוקק חולות״. תפקיד: אנסמבל (לבונטין 7)
2018 המקום ינחם אתכם. תפקיד Ceremony of Master (פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר)
2018 תופרת מסע עברית מסעות להמסת גבולות (פסטיבל מקודשת)
2018 כמו שני מסמרים שבורים״. תפקיד: מרים. (בית אביחי)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "הטרדות מיניות הן משהו שמקיף אותנו כל הזמן": שיחה על ההצגה "דין סוטה", באתר וואלה
  2. ^ מאיה בואנוס, באתר ארגון יוצרים עצמאיים
  3. ^ דין סוטה, באתר הבימה
  4. ^ אדם לא חוקי – תיאטרון מחוקק | הטלוויזיה החברתית, הטלוויזיה החברתית, ‏2019-05-11
  5. ^ דף הבית, באתר ויקיפדיה
  6. ^ פשע בתוך המשפחה, באתר החברתית
  7. ^ המשפיעות: אלה 35 הנשים ששינו את ירושלים בשנה האחרונה, mynetjerusalem, ‏2019-03-08
  8. ^ בלילה ההוא. ריאיון עם מאיה בואנוס - יוצרת ובמאית, באתר יוטיוב
  9. ^ היא בת 31, ירושלמית והעזה לשבת ביציע של בית״ר בתור אוהדת של מכבי, באתר מיינט ירושלים
  10. ^ פרסי רוזנבלום 2020: פרס מפעל חיים ליורם לוינשטיין ורנה שיינפלד, באתר טיים אאוט
  11. ^ "כל פעם כשקראתי פרצתי בבכי": קולן החדש של נפגעות האלימות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  12. ^ מאיה בואנוס, היינו שם: "הלוואי והפרויקט הזה יסייע למנוע את המקרה הבא", טיים אאוט, ‏2020-11-23
  13. ^ מעריב | מאיה בואנוס, www.maariv.co.il
  14. ^ מאיה בואנוס כתבה בפוליטיקלי קוראת, פוליטיקלי קוראת
  15. ^ וידוי של מוח מסוכן: "סינדרום E" - מחזמר שמבוסס על משפט אייכמן, באתר מעריב
  16. ^ בלילה ההוא, באתר מוזיאון מגדל דוד
  17. ^ מכת בכורות - מאיה בואנוס מעלה הצגה על ילדי תימן, ולא מפתיע שזו דווקא היא, באתר הארץ
  18. ^ חוף המבטחים של סימפונט רעננה, באתר הבמה