מבצעים בצוותא

שותפים פעילים לביצוע עבירה

במשפט פלילי, מבצעים בצוותא הם שותפים לביצוע עבירה, שעושים פעולות ממשיות כדי לבצע את העבירה. בשונה ממשדל וממסייע שנחשבים לשותפים עקיפים בעבירה, מבצע בצוותא הוא מי שנחשב לשותף ישיר בביצוע העבירה.

דוגמה קלאסית להמחשת ההגדרה של ביצוע בצוותא היא של צוות שודדי בנק: אם א' מנטרל את השומר בכניסה; ב' מכוון אקדח לכיוון הבנקאי; ג' לוקח את הכסף מהקופה; וד' הוא הנהג של רכב המילוט - ארבעתם עשויים להיחשב למבצעים בצוותא של עבירת השוד, כך שלכל אחד מהם אחריות מלאה על ביצוע העבירה, אף על פי שאף אחד מהם לא ביצע את כל הרכיבים של העבירה.

ההגדרה של השותפים לפעילות עבריינית כמבצעים בצוותא מאפשרת להתייחס לפעולה העבריינית בכללותה, ולא להתייחס אך ורק לפעולות הספציפיות שכל שותף נקט בהן. גם מי שמעשיו כשלעצמם לא מוגדרים כעבירה פלילית יכול להיחשב כמבצע בצוותא של עבירה אם הוא נוטל בביצועה חלק ממשי.

ביהדות עריכה

  ערך מורחב – שניים שעשאוה

בהלכות שבת, קיים הכלל "שניים שעשאוה פטורים", על פיו שניים שביצעו יחד אחת מל"ט מלאכות שבת, פטורים מעונש מן התורה, אם כי מלאכה זו עדיין אסורה, לפחות מדרבנן. דין זה נדרש בתלמוד מהפסוק האמור בקורבן חטאת: ”וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה” (ויקרא, ד', כ"ז)[1].

רש"י כתב שטעם הפטור הוא משום 'דלאו אורחיה בהכי', כלומר שלא מקובל ששני אנשים מבצעים יחד מלאכה[2]. לפי זה ייתכן שהפטור קיים רק בהלכות שבת, בהם קיים עונש רק על מלאכת מחשבת, שבהגדרתה כלולה הדרישה שהמלאכה תתבצע כפי המקובל, ולא בשינוי.

במשפט האנגלי עריכה

מקרה המשמש כדוגמה לאבסורד שניתן להגיע אליו על פי ההגדרה של ביצוע בצוותא היה בהרשעתו של דרק בנטלי (אנ') ברצח באנגליה בשנת 1952. בנטלי, שהיה אדם מעורער בנפשו, שהה במעצר משטרתי כאשר חברו כריסטופר קרייג ירה למוות בשוטר. העילה להרשעתו של בנטלי ברצח הייתה האמירה שלו לקרייג לפני הרצח: ”Let Him Have It (תן לו לקבל את זה)”, שפורשה כפעילות ממשית שלו לביצוע הרצח. קרייג עצמו היה קטין ולכן נידון למאסר בלתי מוגבל "להנאתה של הוד מלכותה (אנ')", אך בנטלי נידון לעונש מוות ונתלה.

המקרה של בנטלי עורר מחאה ציבורית רחבה, ובעקבותיה נקבעה הגדרה של המתה באחריות מופחתת (אנ') ב-1957. לבסוף הביאה המחאה לביטול עונש המוות באנגליה (אנ'). ב-1991 הוקרן הסרט Let Him Have It (אנ') המבוסס על סיפורו של בנטלי. בשנת 1998 טוהר שמו של בנטלי והרשעתו ברצח בוטלה.

במשפט הישראלי עריכה

לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין הוגדרו המבצעים בצוותא כך:

המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.

היסוד הנפשי הנדרש לביצוע בצוותא מורכב מכמה רכיבים: על המבצע בצוותא להיות מודע לחלקו בעבירה, לחלקם של המבצעים הנוספים ולמזימה העבריינית בכללותה.[3]

ההבדלים בין מבצע בצוותא לצדדים אחרים לעבירה עריכה

ההבחנה בין מבצעים בצוותא לבין סוגים אחרים של צדדים לעבירה נדרשת כיוון שיש הבדלים בין הדין של מבצעים בצוותא לסוגים האחרים[4]:

  1. העונש על סיוע הוא עד מחצית מהעונש המקסימלי של העבירה, ואילו העונש על ביצוע בצוותא שווה לעונש המקסימלי של העבירה.
  2. ביחס לעבירה נוספת לא מתוכננת[5] שאחד מהעבריינים ביצע - יש הבדל ביסוד הנפשי המיוחס לשותפים לעבירה המקורית: מי שמוגדר כמסייע או כמשדל נחשב כרשלן, ואילו המבצע בצוותא נחשב כאדיש. לדוגמה: כאשר צוות שודדים החליט לשדוד בנק, ובמהלך השוד אחד מהם רצח את השומר - השודדים שייחשבו למסייעים או למשדלים יואשמו בגרימת מוות ברשלנות, בעוד השודדים שייחשבו למבצעים בצוותא יואשמו ברצח.
 
הרב עוזי משולם בדרכו למעצר, עם מפקד מחוז תל אביב גבי לסט

בפסק דין שניתן בעניינו של הרב עוזי משולם, נקבע כי אין צורך בנוכחות פיזית של המבצע בצוותא במקום בו בוצעה העבירה. המבחן העיקרי הוא מבחן השליטה הפונקציונלית: כיוון שגורל הביצוע כולו היה נתון בידיו של הרב משולם - הוא נחשב למבצע בצוותא. בנוסף, עלתה בפסקת הדין דוקטרינת רב העבריינים, לפיה כאשר מדובר במי שעומד בראש הפירמידה של ביצוע העבירה - הוא ייחשב מבצע בצוותא גם אם לא ביצע אף מעשה בעצמו[6]:

נדע מכאן, כי סיווגו של הרב-מוח כמשדל, עושה אותו עבריין זוטר למבצע בצוותא. הנקבל כי הרב-מוח יהא זוטר ל"חייליו" עושי-דברו? אכן, אם הרב-מוח אכן רב-מוח הוא - שבלעדיו לא יוכל תמנון השותפות לעבירה להניע את זרועותיו - יקשה עלינו לקבל כי אחריותו תהא פחותה מאחריות המבצע בצוותא. רוחו הרעה של המנהיג שורה על כל המבצע העברייני; מוחו מילא את הקפיץ מפעיל העבירה קודם תחילתה; ולעת עשייתה של העבירה הוא "נמצא" עם העבריינים כמבצע-בצוותא עימהם.

פסקה 13 לפסק הדין של השופט מישאל חשין, דנ"פ 1294/96 משולם ו11- אח' נ' מדינת ישראל

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ג', עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ג, עמוד א'
  2. ^ רש"י, מסכת שבת, דף צ"ב, עמוד ב', ד"ה ור' יהודה; דף צ"ג, עמוד א', ד"ה וחד
  3. ^ ע"פ 2796/95 פלונים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־1997 שגיאות פרמטריות בתבנית:Str right שגיאות פרמטריות בתבנית:Str left פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים ], ניתן ב־9 ביולי 1997
  4. ^   סעיף 34א לחוק העונשין, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  5. ^ אך סבירה, ובלשון החוק "כאשר בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה".
  6. ^ דנ"פ 1294/96 עוזי משולם ואחרים נ' עוזי אזולאי משולם ואחרים, ניתן ב־29 ביוני 1998