מגדל מרגנית

גורד שחקים בישראל

מגדל מרגנית הוא מבנה משרדים ומגדל תקשורת השוכן במחנה רבין בקריה בתל אביב־יפו.

מגדל מרגנית
הבניין הגבוה בישראל בתקופה:
1987 - 1999
בניין קודם מגדל שלום
בניין הבא מגדל עזריאלי העגול
מידע כללי
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1987
תאריך פתיחה רשמי 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אלי פירשט, יוסף אסא ואדם מזור אדריכלים
מידות
קומות 17 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′31″N 34°47′18″E / 32.075277777778°N 34.788333333333°E / 32.075277777778; 34.788333333333
(למפת תל אביב רגילה)
 
מגדל מרגנית
מגדל מרגנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

המגדל הוקם בשנת 1987 על ידי חברת סולל בונה, בתכנונם של האדריכלים יוסף אסא שעיצב את המגדל העליון וחזותו, אדם מזור ואלי פירשט. בעת הקמתו היה המבנה הגבוה ביותר בישראל. (עקף בגובהו את מגדל שלום). מגדל מרגנית הפך עד מהרה לאחד מסמליה של העיר, אך מעמדו ככזה נפגע עם הקמת מגדלי עזריאלי, אשר הגבוה שבהם, המגדל העגול, גבוה בכ־50 מטרים ממגדל מרגנית.

17 קומותיו התחתונות של המגדל הן קומות משרדים. חלק זה של המגדל מדורג ולא בכולו נמצאות כל 17 הקומות. ברוב גובהו של המבנה, המסתכם ב־138 מטר, הוא מעין אצבע בטון הנושאת מספר מרפסות, שעליהן מוצבות אנטנות מסוגים שונים. ממדי המגדל הם 5.40 × 5.20 מטר ובו גרם מדרגות. בראש מבנה הבטון מוצב תורן אנטנות ממתכת, המוסיף עוד מטרים אחדים לגובהו של המבנה.

מגדל מרגנית נוטה על צדו, באופן שאינו מסכן אותו או את שלום הציבור. זו נטייה שבעטיה האנך מראש המגדל מגיע לנקודה בבסיסו הרחוקה 28 סנטימטרים מהמקום בו היא צריכה להיות. הנטייה התגלתה עם הקמת חמישים המטרים הראשונים של המבנה, וננקטו צעדים כדי שלא תהווה סכנה.[1]

לאחר רצח רבין הואר המגדל בתאורה אדומה במשך שבוע ימים. ב-2016 הקימה קבוצת זיק מודל קטן בחמישית מהמגדל המקורי במרכז האגף החדש של מוזיאון תל אביב. העבודה, לה קראו "מסגד הביטחון", הורכבה מלוחות וקרשי עץ והתנשאה לגובה 25 מטרים. היא באה לבקר את נוכחות הצבא במרחב האזרחי הישראלי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מגדל מרגנית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיתוסים בצבא, וגם מתוך כתבה שפורסמה בגיליון "במחנה" ביוני 2001
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
 תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

  ערך זה הוא קצרמר בנושא תל אביב-יפו ובנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.