בית העיתונאים על שם סוקולוב
בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. הבניין משמש גם את יחידת דובר צה"ל והכניסה אליו היא דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.
 | |
| הכניסה לבית העיתונאים ברחוב קפלן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| שימוש | מרכז אגודת העיתונאים |
| כתובת | רחוב קפלן 4, תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| אדריכל | שולמית ומיכאל נדלר |
| קואורדינטות | 32°4′23.48″N 34°46′56.79″E / 32.0731889°N 34.7824417°E |
| www.jat.org.il | |
 | |
  | |
היסטוריהעריכה
אגודת העיתונאים שכנה בשנים הראשונות להקמתה בשנת 1939 במשרד בשדרות רוטשילד 27, אולם במהרה זה היה צר מהכילה. יוסף הפטמן ומשה רון (דנציגרקרון), מי שהיו יושב ראש האגודה ומזכירה הכללי בהתאמה באותה התקופה, הציעו להקים מרכז עיתונאי עברי שירכז את הפעילות העיתונאית, והציעו שהבית ייקרא על שמו של נחום סוקולוב שהיה אחד מאבות העיתונות העברית ונפטר זמן קצר לפני כן בשנת 1936. המגרש לבניית המבנה ניתן לאגודת העיתונאים על ידי עיריית תל אביב-יפו ומשנת 1945 הוחל במבצע גיוס תרומות לצורך הבנייה[1], בראשות פרופ' חיים ויצמן[2], שהיה אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. הסכומים הראשונים בישראל התקבלו מהכנסות עצרת שנערכה במאי 1947 לזכרו של נחום סוקולוב ומחו"ל תרמו יהודים מהקהילה במצרים ובאמריקה הדרומית. התרומה המכרעת שאיפשרה את הקמת המבנה הגיעה מקרן התרבות אמריקה-ישראל, ובהושענא רבא תשי"ג (1953) נערך טקס חגיגי להנחת אבן הפינה.
בשנת 1948 התקיימה תחרות אדריכלית לתכנון המבנה, בו זכתה שולמית נדלר. ביום ב' בניסן תשי"ז (3 באפריל 1957) נחנך בית העיתונאים על שם סוקולוב במעמד נשיא המדינה יצחק בן-צבי וראש הממשלה דוד בן-גוריון[3].
בשנת 1998, חוזה החכירה של הקרקע מול מינהל מקרקעי ישראל פקע לאחר 50 שנה. אגודת העיתונאים לא חידשה את החוזה ולא שילמה דמי חכירה, ומאז ישבה בבניין בסטטוס של "מחזיקים ללא חוזה". האגודה צברה חוב למינהל שתפח כאמור לעשרות מיליוני שקלים. ב-2014, יוצאה אגודת העיתונאים במכרז למכירת זכויות הבנייה במתחם. במקום ניתן יהיה להקים מגדל של 17 קומות שבו ייבנו 95 דירות, שטחי מסחר ומשרדים[4]. באפריל 2015 זכתה במכרז, תמורת 172 מיליון שקל, קרן ריאליטי (67%) וחברת הביטוח הפניקס (33%)[5][6].
המבנהעריכה
המבנה נמצא על קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ולאגודה זכויות חכירה לכ–50 שנה. הוא בנוי על מגרש של 3.7 דונם, שעליו קיימת תוכנית בניין עיר, שלפיה המבנה הנוכחי מיועד לשימור, ומעליו ניתן להקים מגדל של 17 קומות, ושטחים עיקריים של כ-9,000 מ"ר, לא כולל השטח הנוכחי של בית העיתונאים. שטחי השירות בפרויקט יגיעו לשטח של 14,500 מ"ר[7].
הפעילות בבית העיתונאיםעריכה
בית העיתונאים היה עד מהרה למרכז הפעילות של העיתונות בישראל ושימש כמוקד למסיבות עיתונאים ומקום קבוע לביצוע ראיונות שעד אז הצריכו את העיתונאים להתרוצץ ברחבי ישראל על מנת לקיימם. בנוסף על כך בית העיתונאים מקיים סימפוזיונים בנושאים שונים, כגון עיתונות, ספרות, אמנות, תיאטרון, כלכלה וכדומה. לצורך ההכנסה השוטפת ותחזוקת המבנה מתקיימים בבית גם אירועים וכנסים סגורים בתשלום.
לקריאה נוספתעריכה
- צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946, הוצאה עצמית, 2016
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית העיתונאים על שם סוקולוב- בית סוקולוב, באתר אגודת העיתונאים תל אביב
- בית העתונאים ע"ש סוקולוב ייחנך ביום רביעי הבא, דבר, 25 במרץ 1957
- א. בן-דוד, עתונאי ישראל נכנסים לביתם: חנוכת "בית סוקולוב" תיערך השבוע, מעריב, 31 במרץ 1957
- דוד ליפקין, האגף החדש של "בית סוקולוב", דבר, 1 בינואר 1961
טקס הנחת אבן הפינה לבית סוקולוב, יומני כרמל 1954 (התחלה 1:19)- טקס חנוכת בית סוקולוב במעמד בן-גוריון, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 4:34)
הערות שולייםעריכה
- ^ בית העיתונות ע"ש סוקולוב יוקם בתל אביב, הצופה, 19 במרץ 1945
- ^ ח. וייצמן על "בית סוקולוב", דבר, 1 באפריל 1945
- ^ נחנך בית העתונאים ע"ש נחום סוקולוב, דבר, 4 באפריל 1957
- ^ אריק מירובסקי, במקום בית העיתונאים בת"א: מגדל של 17 קומות, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2014
- ^ בית העיתונאים בת"א נמכר תמורת 172 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 באפריל 2015
- ^ רז סמולסקי, לאן יילך הכסף? מתחם בית העיתונאים בת"א נמכר ב-172 מיליון שקל, באתר TheMarker, 29 באפריל 2015
- ^ הדרך למגדל עוד ארוכה: מה קורה עם בית העיתונאים בת"א?, באתר גלובס, 19 ביוני 2017
 
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |